הבנקים לא יבצעו הפרשה חד פעמית גבוהה להפסדי אשראי

הבנקים בישראל מתמודדים כמעט מדי שבוע עם תקנות חדשות של בנק ישראל, שמשמעותן לרוב או פגיעה בהכנסות הבנק או גידול נוסף בהוצאות הרגולציה. אלא שבאחרונה נחסכה מהבנקים הוראה מחמירה של בנק ישראל, שהייתה אמורה לגרום להפרשה חד פעמית גבוהה בהוצאות להפרשי אשראי.

בנובמבר האחרון פורסם ב"גלובס" כי בבנק ישראל שוקלים לחייב את הבנקים לבצע הפרשה גבוהה בהוצאות להפסדי אשראי, שהיקפה מוערך בבנקים ב-3 מיליארד שקל.

טיוטת החוזר בנושא כבר הופצה לבנקים ולוועדת הקשר של לשכת רואי החשבון, וגרמה ללחץ ולהתנגדות אצל הגורמים השונים, שהפעילו מאמצים לנסות ולרכך את הגזירה. בבנקים העריכו כי אם תבוצע הפרשה שכזו, הרי שהדבר יקשה על הבנקים לעמוד ביעדי הלימות ההון, וייאלץ אותם להקטין עוד יותר את מתן האשראי במשק.

ההפרשה הגבוהה נבעה מכך, שהבנקים נדרשו לשנות את שיטת ההפרשה הקבוצתית (הפרשה לסיכונים עתידיים שעוד לא התממשו), כאשר בתקופת המעבר ביקש בנק ישראל כי הבנקים יבצעו התאמה של התיק, בגובה שיעמוד על 0.5% (הבנקים לא יחויבו לבצע הפרשה בגובה שכזה, אך היה עליהם לנמק אם היו מפרישים בשיעור נמוך יותר, כך שבפועל העריכו הבנקים היו מבצעים את ההפרשה כנדרש ללא התחכמויות).

כאמור, בסופו של דבר פורסמה הטיוטה הסופית, וממנה עולה כי המפקח על הבנקים, דודו זקן, ויתר על ההנחיה הזו. "הטיוטה הזו מהווה צפירת הרגעה למערכת הבנקאית, וזאת בשל העובדה כי הבנקים יצטרכו להכיר בסכום קטן יותר של הפרשות להפסדי אשראי מזה שנדרש לפי הטיוטה הקודמת", אומר רו"ח אבי קיסר, העומד בראש תחום הבנקאות בפירמת דלויט-בריטמן-אלמגור-זהר.

"הסבר אפשרי לשינוי עמדת המפקח על הבנקים, הוא פרסום הוראות חדשות בנושא הלימות ההון של הבנקים שייושמו בשנה הבאה, בשילוב עם הרצון להימנע מיצירת מחנק אשראי", מוסיף קיסר. עוד מעריך קיסר, כי אם מסתכלים על הטווח הארוך, הרי שהטיוטה החדשה מהווה שלב נוסף בתהליך שבסופו ההפרשות להפסדי אשראי יבוצעו לפי מודלים פנימיים לדירוג אשראי.

"שימוש במודלים אלה, המבוססים על ניתוח סטטיסטי של כשלי אשראי, ייצור זיקה חזקה יותר בין מאפייני הסיכון בתיק האשראי של הבנק להיקף ההפרשות. המעבר למודלים יסייע בהקטנת העיוות הקיים כיום, שלפיו היקף ההפרשות מתבסס על היסטורית שיעורי ההפרשות החשבונאיות בענף שבו פעיל הלווה, בהתעלם ממצבו הפיננסי", מסביר קיסר.