משחקי שליטה: האם הצ'מפיונס יביא שררה למכבי ת"א בליגת העל?

היום (ד') תתחיל מכבי ת"א את העונה האירופית שלה בהונגריה נגד האלופה המקומית גיורי. לשני המועדונים יש חלום קטן: לנצח בשלב הזה, לעבור עוד שני שלבים, ואז להעפיל לשלב הנכסף מכולם - הבתים של ליגת האלופות. מכרה הזהב של הכדורגל האירופי, סליחה, העולמי. הרבה ביקורת נשמעת על חלוקת הכספים מהצ'מפיונס, ואחת הבולטות שבהן מעלה חשש שמועדונים ישתמשו בכסף הגדול המגיע מאופ"א כדי להשתלט על הליגות המקומיות שלהן.

בעלי מכבי ת"א, מיטש גולדהאר בוודאי ישמח אם לעשרות הרבות של מיליוני השקלים שהוא משקיע בכל שנה, יצטרף תזרים בסדר גודל זהה, אולי אף גבוה יותר, מהקמפיין האירופי. זה יאפשר לו, אולי, למחוץ את כל היתושים הטורדניים של ליגת העל.

יוון היא דוגמא טובה למקום בו הכסף הגדול של ליגת האלופות חולל שמות בתחרות המקומית. כיום אנחנו רגילים שרק מעידה נוראית של אולימפיאקוס מאבדת לה את התואר (פעמיים ב-17 השנה האחרונות). השנה, למשל, היא הבטיחה את האליפות כבר ב-10 במארס, כמעט שלושה חודשים לפני סוף העונה. הזכייה האחרונה של אולימפיאקוס לפני 1997 היתה עשור מוקדם יותר - תקופה בה זכו באליפויות לא רק פנאתייניקוס, אלא גם אא"ק אתונה, פאוק סלוניקי ואפילו לאריסה. מה שקרה הוא שבפיראוס ידעו למנף את הכספים מליגת האלופות, והצליחו להשתלט לחלוטין על הליגה המקומית. דוגמא נוספת מאז ועד היום היא דינמו זאגרב. מתוך 18 אליפויות קרואטיה מאז 1996, זכתה זאגרב ב-14, כולל רצף בשמונה האליפויות האחרונות. אשתקד היא פירקה את הליגה וסיימה את העונה בפער של 20 נקודות מהסגנית.

לא רק באמצע שנות ה-90, עם התחלת המפעל, היתה נקודת מפנה. גם בעונת 2002/03 שונה פורמט המפעל, כך שהקבוצות החזקות באירופה, בעיקר מצמרת הליגות החזקות, אבל גם אלופות המדורגות גבוה יחסית, נאלצו לעבור שלב מוקדמות פחות, ובעצם הבטיחו הופעתם בשלב הבתים - במה שהעמיק את הפערים בין עשירים לעניים. תוצאה נוספת היתה עליה תלולה בתמלוגים מאופ"א, עם העלייה באטרקטיביות של המפעל. מי שהגיע אז לשלב הבתים, או אפילו שרד אותו, קיבל כמעט על מגש של זהב את הליגה המקומית. מאז אותה עונה, רק פעמיים (מתוך 10 עונות) לא זכתה פורטו, עוד מועדון שידע לתעל את הכספים מליגת האלופות נכון, באליפות פורטוגל. ומי בכלל זוכר את האלופה "הקבועה" בדנמרק, ברונדבי? רק שלוש פעמים מאז 2003 לא זכתה פ.צ. קופנהאגן באליפות. בשווייץ זכתה מאז פ.צ. באזל בשמונה אליפויות.

***

איך זה קורה? "כשכמעט תמיד רק קבוצה אחת משחקת בליגת האלופות, אין יותר יריבות אמיתית בליגה", מתלונן נשיא פנאתיינייקוס, ג'אניס אלופוזוס. הקבוצה מאתונה אפילו מעלה תיאוריות קונספירציה על סיוע מיוחד אותו מקבלת, האלופה הנצחית והמנכ"ל ואסיליס קונסטנטינו מוסיף: "יש מועדונים שהשופטים נוטים לטובתם, מה שמפחית הכנסות לקטנים ומחליש אותם". ככה זה כשאתה המועדון הייצוגי של המדינה.

אבל הסיפור הוא כנראה יותר פיננסי מקונספירטיבי. הכוח הפיננסי מאפשר להחזיק סגל מספיק גדול, כוכבי הקבוצה צריכים לשחק רק בליגת האלופות, והרכב שני משייט בליגה. מי שמדגים הכי טוב איך לעשות זאת זו זאגרב. "דינמו יכולה לקנות בקרואטיה את מי שהיא רוצה, ולהחליש בכך את היריבות", אמר מיסו קז'סצ'יקביץ', עוזר מאמן הנבחרת, ועד אפריל מאמן היידוק ספליט. כל כוכב קרואטי מגיע לדינמו, עולה על הבימה האירופית, ונמכר בזריזות לציידי הכישרונות. לוקה מודריץ' (21 מיליון אירו), מריו מנדז'וקיץ' (7 מיליון), אדוארדו (13.5 מיליון), ודראן צ'ורלוקה (13 מיליון), מטאו קובאצ'יץ' (11 מיליון) ודומיהם הכניסו בשש השנים האחרונות 101 מיליון אירו לקופת המועדון. והיריבה המרה מספליט? נלחמת בכונסי הנכסים על סף פשיטת רגל.

***

בישראל זה בינתיים לא קורה. הכספים שמגיעים מאופ"א, גם אצל הקבוצות שהעפילו לליגת האלופות (וזה קרה כבר ארבע פעמים לישראליות), לא הצליחו ליצור שושלת. למה זה קורה? מי שמצליח בישראל יוצא מהר לחו"ל, ובעיקר - מאגר הכישרונות מוגבל ביותר. אחוז המקצוענים מבין השחקנים הפעילים בישראל הוא מהגבוהים באירופה, כי יש צורך למלא את שורות הקבוצות. כשבנוסף לכך יש מגבלה של חמישה זרים לקבוצה (מה שלא קורה בליגות במדינות החברות באיחוד האירופי) - מרחב התמרון הרבה יותר קטן. כך הרבה יותר קשה לייצר קבוצה שמעפילה באופן קבוע לליגת האלופות ומייצרת שלטון יחיד. לאולימפיאקוס, שיכולה להחתים כמה זרים שהיא רק רוצה (כל עוד יש להם דרכון אירופי), זה הרבה יותר קל.

מצד שני, אם מיטש גולדהאר יצליח לרכז אצלו את מעט הכישרונות הישראלים הבולטים שיש בשוק, ימשיך לגדל אותם אצלו בבית (והוא בהחלט משקיע במחלקת הנוער), יצליח לפתות ליגיונרים לשוב למכבי ויצליח לפגוע מדי שנה עם חמשת הזרים, אין מניעה שלא יקרה כאן אולימפיאקוס 2.