אחת המגמות שישפיעו על ישראל בעתיד נוגעת לתופעה חברתית, הדרגתית ועמוקה, המתרחשת בגרמניה. הדור של מלחמת העולם השנייה, שרבים ממנו היו שותפים לפשעים האיומים בתולדות האנושות, הולך לעולמו, וככל שחולפות השנים, הגרמנים חשים פחות אשמים ופחות צורך להסביר.
בעצם, לא רק על ישראל תשפיע תופעה זו. מעניין, למשל, כיצד תנהג הכלכלה החזקה באירופה, אם יתרחש ביבשת משבר כלכלי בעוד 10-15 שנה. תרחיש שאינו דמיוני כל-כך.
אחד הסרטים הבולטים על היחסים שבין גרמניה הנאצית לגרמניה מוכת הקלון של אחרי המלחמה, הוא "נער קריאה" (2008), בכיכובם של קייט וינסלט ורייף פיינס. הסרט מבוסס על ספרו של ברנהראד שלינק, שלאחרונה יצא בארץ בישראל ספרו החדש, "שקרים של קיץ" (הוצאת כנרת זמורה ביתן). לרגל הוצאת הספר, אוסף של סיפורים קצרים, מדבר שלינק בראיון בלעדי ל"גלובס" על הדמויות החידתיות שיצר ב"נער קריאה", ועל התמודדות הגרמנים עם עברם המורכב.
"נער קריאה" הוא אחד המקרים הידועים שבהם גבר הסרט על הספר בשדה התרבות. הוא גרף הכנסות של יותר מ-100 מיליון דולר וזיכה את וינסלט באוסקר. אבל גם הספר של שלינק (שיצא כבר ב-1995) רשם הצלחה נאה, נמכר במיליוני עותקים ותורגם ל-25 שפות.
הספר עוסק בקשר ארוך השנים, שמתחיל כשמיכאל ברג הנער פוגש את חנה שמיט, שגילה יותר מכפול משלו. בהמשך הוא מגלה את עברה כסוהרת במחנה ההשמדה אושוויץ. שמיט היא דמות מורכבת - קשוחה ולעתים אכזרית, אבל גם נאיבית, חובבת ספרים ובתקופה מאוחרת יותר שלה חייה, חשה רגשות אשמה בנוגע לעברה.
- פרופ' שלינק, לא חששת להציג פושע נאצי באופן מעורר אמפתיה?
"פושעים נאצים היו במקרים רבים אבות או אימהות דואגים, חברים נאמנים ושכנים טובים הנכונים לעזור. אדם שביצע פשע איום יכול להיות מפלצת, אבל במקרים רבים הוא אינו כזה. עלינו לחיות עם המתח הזה".
הקושי הוא אוניברסלי
לדמויות הבולטות ישנן בחירות לא צפויות. כך למשל, הבחירה של שמיט להימנע מלגלות שאינה יודעת לקרוא, ולשלם מחיר כשהא נשפטת למאסר עולם, או בחירתו של ברג להמשיך את הקשר עימה במשך הזמן הרב ששהתה בכלא.
- תוכל להסביר את הבחירות הללו?
"אנשים פועלים בדרכים שאינן תואמות את האינטרס שלהם, ללא אשמה או אהבה, מכל מיני סיבות. הדמויות בספר, ממש כמו דמויות בחיים האמיתיים, גם כאשר אתה מכיר אותן, עדיין יש תכונות, בחירות ופעולות שלהן שהן עבורך מורכבות וחמקמקות באופן מוחלט".
- מה התגובה הכי מעניינת שקיבלת על הספר?
"מניו זילנד עד קזחסטן, קיבלתי מכתבים מאנשים שנאבקים עם רגשות ביחס לאנשים אהובים, שפעלו באופן מתועב בעיניהם. זו כנראה בעיה שהרבה אנשים מתמודדים עימה".
- מה חשבת על הסרט?
"הסרט העביר את הפוקוס ממיכאל, שהיה במרכז הספר, לחנה שמיט, בין היתר בזכות העבודה הנהדרת של קייט וינסלט בגילומה".
- האם הבמאי סטפן דלדרי התייעץ עימך במהלך עבודתו?
"סטפן ואני דיברנו לעתים קרובות על הספר, התסריט והסרט".
- וזה עשוי להיות מתסכל אם אנשים שומעים את השם "נער קריאה" ומגיבים "אה הסרט", במקום לחשוב על הספר?
"זה מעולם לא קרה לי".
המשכיל יידום
לצד היותו סופר מוערך, לשלינק רזומה כשופט ומרצה למשפט. גם בתחום הפוליטי הוא מביע מידי פעם את דעותיו. לפני כשלוש שנים אמר שלינק: "אני לא חושב שגרמני אמור לבקר את מה שישראל עושה בפלסטין. הישראלים יקשיבו למה שקנדים, אמריקנים ואוסטרלים יאמרו להם, אבל לא למה שגרמנים יגידו להם".
- האם את סבור כך בגלל ההיסטוריה הגרמנית, או בגלל שלממשלה ימנית בישראל נוח יותר לדחות ביקורת מגרמניה מאשר ממדינות אחרות?
"בגלל העבר, אנו הגרמנים מחויבים לענווה. ובגלל העבר הזה, הישראלים לא מוכנים להיות נשפטים על ידינו. שתי סיבות טובות שמתקשרות יחד, לכך שאל לנו לשפוט את ישראל".
- הגרמנים מתמודדים עם היסטוריה לאומית מורכבת, עובדה שאתה מתאר ב"נער קריאה", במיוחד באמצעות דמותו של ברג. עד כמה אתה מרגיש שזהו עול כבד עבור צעירים בגרמניה ועבורך כגרמני?
"העול נעשה קל יותר מדור לדור. אדם לא יכול לחוש אשמה קשה על מעשי הסב כמו שיחוש על מעשי האב. וככל שאנשי הדור ההוא מהמלחמה מתים, התסבוכת הזו מסתיימת".
דור המדבר נגמר
- איזה תפקיד יש לעול הזה, של ההיסטוריה המורכבת, בנוגע למדיניות בגרמנית במהלך המשבר הכלכלי בגוש האירו?
"פוליטיקאים גרמנים מסכימים שעליהם להיות רגישים ביחס לאופן שהעבר שלנו עדיין יוצר תהודה אצל שכנינו".
- ומה חשבת על הפואמות שחיבר הסופר גינטר גראס, נגד ישראל ביחס לאיראן ועל מדיניות הצנע הגרמנית ביחס ליוון?
"איני מסכים השקפותיו הפוליטיות של גראס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.