חברות חדשות נוספות יכלו לקום בישראל כבר מאז שנת 1999. ערוץ חדשות ייעודי, שהחוק איפשר את הקמתו, לא הצליח להתרומם, וחברות הכבלים והלוויין לא ניצלו את הזכות שמעניק להן החוק, ולא הרימו ערוץ חדשות ישראלי ראשון.
למעשה, כבר במתכונתו היום, מתיר חוק התקשורת להוט ול-yes להקים ערוץ אקטואליה מקומי באמצעות מפיק חיצוני. אולם מאז ועד היום לא בחרה לעשות זאת אף אחת מהחברות, וזירת החדשות נותרה בידי חדשות 2, חדשות 10 וחטיבת החדשות של ערוץ 1.
אלא שב-14 השנה האחרונות רבות קרה בתחום שידורי החדשות בישראל. במיוחד בשנתיים האחרונות, התוכן המצולם בתחום הלך וצבר תאוצה, ולחברות החדשות הטלוויזיוניות נוספו מתחרות הגונות ברשת. ynet ו-וואלה בראש, ואיתן מהדורות חדשות גם ב"ישראל היום", ב"ג'רוזלם פוסט" ובשלל אתרים אחרים.
דווקא כשנראה כי הזירה רוויה מתמיד, מגיע שר התקשורת גלעד ארדן ומבקש לנסות לסייע לבעלי השליטה ב-yes ובהוט - שאול אלוביץ' ופטריק דרהי, בהתאמה - להתקרב צעד נוסף אל ערוץ החדשות שלא הקימו עד היום.
הוא מבקש לעשות זאת על-ידי הסרת החסם האחרון שמנע מהם, כביכול, לעשות זאת עד כה, והוא נושא ההפקה הפנימית. היום, אם אלוביץ' ודרהי ירצו להקים ערוץ חדשות, הם יוכלו לעשות זאת בהפקה מלאה של החברות שבבעלותם, מבלי להוציא את זה למפיק חיצוני.
למה זה חשוב לגלעד ארדן?
ארדן כתב שלשום (א') בעמוד הפייסבוק שלו על פלורליזם וקידום מעמדו של העיתונאי. "מרחיבים את מדורת השבט", כתב. "אנחנו עם מיוחד ומגוון מאוד, עם המון קהלים ומגזרים, אבל בואו נודה: חלק גדול מהטאלנטים בתקשורת די דומים זה לזה. גם הטון המוביל הוא לעיתים קרובות מונוטוני. אנחנו חיים במדינה שיש בה יותר מדי קהלים שמודרים מהשיח התקשורתי.
"כשר התקשורת, חשוב לי לייצר יותר פלורליזם ויותר מגוון על המסך... הבונוס השני הוא סיוע למעמד העיתונאי, שנשחק בגלל מצבם של כלי תקשורת מסורתיים. עכשיו, כשהתחרות תוביל לגיוסים חדשים, גם המצב הזה ישתנה לטובה".
בדיוק בשביל מהלכי כאלה, כתב השר, "נכנסתי לחיים הציבוריים".
ייתכן כי אלה הסיבות העיקריות שבגינן ארדן הולך למהלך הזה, אולם אין להתעלם מהעובדה שהדבר מגיע בנקודת זמן קריטית ביחסיו עם חברות הכבלים והלוויין. הן נדרשות לספק חבילות צרות ומוזלות, ואמורות להתמודד עם תחרות הולכת וגדלה מכל עבר. מצד אחד, ה"עידן פלוס" שאמור לגדול ולתפוח ולהיות להם לתחרות אמיתית; ומצד שני, כניסתן של חברות הסלולר - פרטנר וסלקום אל הזירה.
כאן, השר מאפשר להן מהלך שגם הן רוצות בו ועשוי להטיב עמן. לטווח ארוך, זה גם עשוי לעשות נהדר לשר עם שאיפות גבוהות, שבלפחות שתי מערכות חדשות בישראל יזכרו לו את חסד הקמתן.
אז למה הן באמת רוצות את זה?
בהוט וב-yes אומרים כי לכל פלטפורמה שמכבדת את עצמה בעולם יש ערוץ חדשות. כך פוקס ניוז הפופולרית בארה"ב או סקיי ניוז בבריטניה.
עד עכשיו, כשדובר על מפיק חיצוני, לא באמת היה אפשר להפוך ערוץ כזה לעוגן משמעותי לחברות. אך מעבר לעובדה שערוץ חדשות מושך מנויים, הוא מצוין למיצוב של חברה. הזדמנות נהדרת להזמין פוליטיקאים, לשאול אותם שאלות קשות יותר או פחות, ולהפוך לגורם משפיע על סדר היום הציבורי. מן הידועות היא שחברות שמשדרות חדשות זוכות ליחס מיוחד מהמחוקק בשעות הקשות.
צריך גם לזכור את בעלי המניות שמחזיקים בשתי החברות, ואשר יש להם חיבה מיוחדת לחדשות. אלוביץ' השקיע רק באחרונה בהקמת מערך חדשות מרשים באתר וואלה, ואילו פטריק דרהי "תרם" עשרות מיליוני שקלים להקמת ערוץ חדשות בינלאומי.
למה דווקא עכשיו?
ההסבר המיידי הוא הצלת חדשות המקומיות שזקוקות לחמצן. מדי שנה מאריכים את הוראת השעה שתאפשר את קיום חברות החדשות. החוק המדובר הפעם מחייב את שידורן במסגרת הערוצים הקיימים ברצועת שידור. הפעם לא על חשבון המדינה, אלא על חשבון הוט ו-yes. והן מוכנות לספוג זאת.
משמעות הדבר היא שלא מן הנמנע כי המפיק שהחזיק בשנים האחרונות את החדשות המקומיות, רם לנדס, ייאלץ להיפרד מהן בסוף השנה הנוכחית ולהעבירן להפקה של החברות עצמן. ייתכן גם שהוא ימצא את עצמו בקונסטלציה מסוימת ממשיך בכל זאת במפעל שטיפח וקידם.
איך ייראו הערוצים האלה?
החוק מחייב מבנה דומה לחברות החדשות של 2 ושל 10. הכבלים והלוויין יתבקשו להקים חברות-בנות, אשר בדירקטוריונים שלהן נציגות של 60% מטעם בעלי המניות ו-40% נציגי ציבור.
החובה היחידה שתחול על החברות האלה תהיה חובת השידור של החדשות המקומיות - לא יהיה מינימום השקעה כלכלית, ולא תחול כל מחויבות באשר לתכנים. ההשקעה בערוץ לא תוכר כהשקעה בתוכן בפני הרגולטור.
הערוץ לא יוכל לשדר פרסומות, בניגוד לרעיון שעמד בבסיס הערוץ הייעודי, אך אין מגבלה כי יגבו עליו דמי מנוי. בכבלים ובלוויין נכונים להשקיע בערוץ ממיטב כספם, אולם על-פי ההערכה, הסכום יהיה נמוך משמעותית מסכום ההשקעה בחברות החדשות של 2 ו-10.
בעולם, ערוצי חדשות לא זוכים לרייטינג גבוה. בפלטפורמות יודעים זאת, ולכן ככל הנראה ערוצי החדשות שיקומו לא יהוו אלטרנטיבה יוצאת דופן לערוצים שאנחנו מכירים היום - הן ברמת ההשקעה והן ברמת סדר היום. אך אולפנים יהיו בהם, וגם כורסאות שעליהן יוכלו לשבת פוליטיקאים.
בכל הקשור לחברת הכבלים, סביר להניח כי המתחם המרשים שמשמש היום את ערוץ I24NEWS, הערוץ הבינלאומי היושב ביפו, ישמש גם את הערוץ דובר העברית. לא מן הנמנע כי חיים סלוצקי, המפיק את הערוץ הזה כשם שהוא מפיק ערוצים אחרים של הוט, ישתלב גם בהפקת ערוץ החדשות החדש.
חברת הלוויין yes יכולה לעשות שימוש באתר וואלה החבר לקבוצה - במיוחד לאחר שהממונה על ההגבלים יאפשר את המיזוג המיוחל עם בזק. מערכת החדשות היושבת ברחוב אבן גבירול בתל-אביב יכולה לעשות את הקפיצה אל המסך ללא סיבוך נוסף, באמצעות הזרמה של עוד כמה מיליוני שקלים לעיבויה.
מה זה יעשה לשוק החדשות הקיים?
מנכ"ל חדשות 2, אבי וייס, הגיב אתמול (ב') באדישות בוועדת הכלכלה של הכנסת לרעיון. זה היה זמן קצר לפני שהעיתונאי לשעבר ח"כ מיקי רוזנטל ביקש לא להצביע ולדחות את הנושא ליום רביעי, משום שהוא נושא חדש.
הביטחון של חדשות 2 מוצדק, אך מוטב לא להיות שאננים. כניסה של עוד כוחות חדשותיים לשוק עשויה לזעזע את תפיסת החדשות של זכייניות הטלוויזיה המסחרית. אלה יכולות לראות שחדשות אפשר לעשות הרבה יותר בזול, ולנסות ולהקל ראש בהמשך חשיבותה של ההשקעה במהדורת השבט המרכזית.
בתוך כך עלולה לצמוח שוב מלחמה על גיוס טאלנטים, שעשויה להעלות משמעותית את המשכורות בשוק החדשות - למי שגם כך מרוויח הרבה כסף. הדאגה במקרה זה צריכה להיות בעיקר של חדשות 10, הזכיין החלש יותר.
בכל הקשור לעיתונאים האחרים, הקמה של עוד גופי תקשורת בהחלט יכולה לתת להם תחושת חופש גדולה יותר וביטחון תעסוקתי - אך גם יכולה להמשיך ולפגוע בגופי החדשות המסורתיים, ובראשם העיתונים היומיים.
בעוד שלוואלה עשוי להימצא כאן פתרון, החוק עדיין מגביל את ynet מלהיכנס לזירת הטלוויזיה, לפחות לא באופן פתוח. דבר זה יכול לשנות את יחסי הכוחות בזירה זו.
שימו לב לערוץ השלישי
יש ערוץ חדשות נוסף, והוא אותו ערוץ שחוק הרחבת המערך הדיגיטלי - "עידן פלוס" - מחייב לשדר. הערוץ הזה עשוי להיות הערוץ המעניין מבין הערוצים החדשים שיקומו (אם בכלל, החוק אגב לא מחייב את הוט ו-yes להקים ערוצים, רק מאפשר). זאת, משום שהוא יאפשר כניסה של גופים חדשים לזירת החדשות, אשר אינם מוכרים בהכרח.
לערוץ החדשות הזה תהיה מגמה אמיתית להתחרות ולמשוך קהל, והוא יכול להיות מונהג בידי חברת הפקה פרטית כמו RGE של אביב גלעדי בהובלתו של מודי פרידמן, שכבר נערכה לערוץ חדשות כזה בעבר, "קסטינה" של העיתונאי אמנון רבי וגם "קודה" של רם לנדס, שכאמור הפעילה עד עתה את החדשות המקומיות.
פרשנות: הכי שנות ה-90 / משה שלונסקי
ערוצי חדשות זה ניינטיז. בעבר כבר עמדתי בראש קבוצה שהייתה אמורה להפעיל את ערוץ החדשות הייעודי. כבר אז לא הייתה לזה היתכנות כלכלית, והיום עוד יותר. כמה עוד חדשות צריך במדינה שלנו?
המצב היום הוא שערוץ 1, ערוץ 2 וערוץ 10 משדרים כל יום החל מהשעה 17:00 ועד אחרי 21:00 חדשות ואחר-כך מהדורות נוספות בלילה. 40% מהפריים-טיים שלנו הוא חדשות. כך גם בבוקר.
במשך היום יש את ערוץ הכנסת, ואם אנחנו מדברים על וידיאו ולא רק על טלוויזיה, אז תראו מה קורה ב-ynet, בוואלה, בנענע10. במשך שעות היום אתה מלא בשידורי וידיאו. מישהו באמת מרגיש שחסרים שידורי חדשות בישראל?
רק היום מוציאים בישראל בין 75 ל-80 מיליון דולר לשידורי חדשות. ערוץ 2 מוציא בין 20-25 מיליון דולר, וכך גם ערוץ 10. כמה משקיע ערוץ 1 קשה אמנם לאמוד, אבל לדעתי הסכומים שם אפילו גדולים יותר.
ומה יהיה בחדשות האלה? עוד פעם נראה את ביבי ואת שלי ואת אותם הפנים שאנחנו רואים גם כך בכל מקום. הם יפתחו אולפן כל היום, יביאו אנשים לאולפן, ובזאת תסתכם עבודתם.
אם אתה רוצה להתחרות - אתה חייב להשקיע כסף. צריך לזכור שתחרות בעולם העיתונות לא עושה אוטומטית את העיתונות ליותר טובה. למעשה לרוב זה עושה את ההפך.
איזה ערך מוסף הם יכולים לתת שלא ניתן היום? הם לא יהיו נשכניים יותר מהנוכחיים, לא יהיה להם רייטינג גבוה יותר, כי לחדשות יש רייטינג רק כשהן צמודות לתוכניות טובות. ובאמת, למי הן מיועדות? לפנסיונרים שיושבים בבית?
החדשות בארץ הן חדשות טובות מאוד, בין הטובות בעולם. אנחנו עושים זאת טוב יותר מ-CNN ומכל חברה אחרת בעולם, לצערנו בגלל המציאות שבה אנחנו חיים. להוספת ערוצי חדשות נוספים אין שום תרומה מבחינת הכיסוי החדשותי. גם הצלת החדשות המקומיות היא לא סיבה - זו צריכה להיות משימתו של ערוץ 1.
הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב להקמת הערוצים האלה, היא לעקר את הכוח שיש לחדשות המרכזיות, או לתת עוד מקום לפוליטיקאים לבוא ולהיראות.
במקרה הטוב יהיה אותו הדבר - במקרה הרע זה יהיה דלוח.
* הכותב הוא עיתונאי ומרצה במכללה האקדמית עמק יזרעאל בחוג לתקשורת.
כתבות
ני"ע
