כמה ימים לפני המכביה קיבלו עיתונאי הספורט הזמנה אישית להגיע לקוקטייל יח"צ בקניון עזריאלי בניסיון לקדם את המשחקים. מכביה, מה לעשות, היא לא אירוע שעיתונאים אוהבים לסקר. רובם מחזיקים ממנו כאירוע שנור ציוני שמפגיש פנויים-פנויות, שנועד למטרות טובות אבל שספורט תחרותי אמיתי זו לא אחת מהן. כדי לנסות ולדחוף את האירוע נכתב במייל שנשלח על-ידי חברת ג'י-גרופ, כי "כל עיתונאי שיגיע יקבל במתנה ואוצ'ר על סך 1,000 שקל לקניות בעזריאלי". מאוחר יותר נשלח תיקון, כי הוואוצ'ר יהיה על סך 100 שקל בלבד. אם זה 100 שקל, אז כמובן שזה כבר בסדר.
למה קשה להתייחס ברצינות לאירוע כמו המכביה, למרות שיביא לכאן 9,000 ספורטאים, עד כדי כך שצריך למשוך עיתונאים באמצעות תלושי קנייה? מי שהגיע לראות את התחרויות יודע בדיוק על מה מדובר. פעם אחת בלבד התפתיתי לראות מקרוב. זו היתה תחרות טניס, שהזכירה אירוע אחר-הצהריים שמתקיים במתנ"ס מקומי. מי שיתאמץ לזכור משהו באמת גדול, לא בטוח שיעלה בראשו שיאים או משחקים בלתי נשכחים. אבל כולם יזכרו בוודאי את אסון הגשר (1997, המכביה ה-15).
***
יש לא מעט שאלות בדבר הנחיצות של המכביה בימינו אלו. למשל, האם לגיטימי לקיים בכלכלה הישראלית אירוע ספורט כה שולי מבחינה ספורטיבית שהעלות שלו היא 120 מיליון שקל? האם הגיוני שמדינה שמקפידה להקשות ביום-יום על התמיכות בספורטאיה המקומיים, תממן בכל ארבע שנים ללא בעיה חלק ניכר מאירוע ספורט, שלא יקדם פה את הספורט במילימטר?
מבחינת אמיר פלד, יו"ר המכביה ה-19 שתיפתח ביום חמישי, אין שום בעיה עם המפעל הזה. קודם כל בגלל שמבחינת מימון, רוב הכסף נופל על הספורטאים שמגיעים להתחרות. "הכלל הראשוני אומר שקרוב ל-70% מההוצאות בישראל משולמות על-ידי המשלחות והספורטאים שמגיעים מחו"ל", הוא מסביר בראיון ל"גלובס". "יש 6,500 ספורטאים יהודים שמגיעים מחו"ל, ועוד 2,500 ישראלים. במקרה של המכביה הזאת, ספורטאי שמגיע מחו"ל ישלם 3,700 דולר עבור השתתפות. חוץ מזה, יש למשלחות את העלויות של כל מה שקורה עד שהם נוחתים בארץ - טיסות, אימונים וכו'. אלו שהמצב שלהם קטסטרופלי, למשל ספורטאים ממשלחות שמגיעות ממזרח אירופה, בולגריה, רוסיה, אלו יכולים לזכות להנחה שיכולה להגיע במקרים מסוימים ל-1,500 דולר. אני מניח שכ-60% מהספורטאים שמגיעים מחו"ל משלמים את התעריף המלא".
- בעצם הספורטאים מחו"ל הם המממנים העיקריים של המשחקים?
"כן. מתוך 120 מיליון שקל הוצאות בארץ, המשלחות מחו"ל מממנות בסביבות 80 מיליון שקל. מעבר לזה, יש למשלחות עוד כ-80 מיליון שקל הוצאות עד שהן מגיעות לארץ".
- ומה לגבי הישראלים, כמה הם משלמים עבור ההשתתפות?
"הספורטאים הישראלים לא משלמים. אבל מצד שני הם גם לא מקבלים את השירותים שמקבלים הספורטאים מחו"ל, למשל ספורטאי ישראלי מקבל אפשרות לינה והסעדה רק בימי התחרות שלו. הספורטאים מחו"ל שמגיעים לכאן ל-17 ימים, מתוך זה 14 ימים הם באחריותנו המלאה מאוכל ועד לינה, הסעות, הכל". אגב, לא לגמרי מדויק: בימים האחרונים קיבלו חלק מהספורטאים הישראלים דרישה לממן עלויות של ציוד בסיסי והלבשה - עלויות של מאות שקלים למשתתף, תלוי בסוג הענף בו הוא מתחרה.
***
לא מעט אנשים טוענים כי בעצם ההגדרה שלה, "אולימפיאדה של יהודים" היא בעייתית. למרות הטיעון ההיסטורי של ניסיון לקיים משחקים שיאחדו את יהודי התפוצות מכל קצוות העולם לאירוע על אדמת ארצישראל, הקונוטציה מעוררת מחלוקת. מבחינת פלד, להצדקה בקיום מפעל ציוני יש מקום גם היום. "תמיד יהיו ציניים שישאלו בשביל מה צריך את זה, אבל אין אירוע גדול מזה ומורכב מזה כאן בישראל, והעובדה שהקליינטים רוצים אותו מלמדת שהוא גם נכון. עבור 70% מהאנשים שיקלטו כאן במהלך המשחקים, זו תהיה פעם ראשונה שהם מבקרים בישראל. 5% מהמשתתפים מחו"ל עולים לארץ בארבע השנים שלאחר המשחקים. אני חושב שהתשובה הכי טובה היא שהמכביה גדלה מפעם לפעם - וזה מלמד שיהדות העולם רואה במפעל הזה אירוע עצום מבחינתה, כי אין לה הרבה הזדמנויות למפגש שמשלב בין המפגש הספורטיבי, היהודי, הזיקה הציונית ואהבת ישראל.
"זה אירוע ענק בכל קנה מידה עולמי", ממשיך פלד. "רק שני אירועים בעולם גדולים יותר מהמכביה, האולימפיאדה שבה נוטלים חלק 10,500 ספורטאים והאוניברסיאדה עם 9,700 ספורטאים. העולם היהודי מצביע 'כן'. בחלק מהמקרים הביקוש הרבה יותר גדול מההיצע, למשל כדי להתקבל לנבחרת ההוקי קרח הקנדית, היחס הוא 1 לכל 30 מועמדים. גם בנבחרת הכדורסל של ארה"ב על כל 30 מועמדים לנבחרת ייכנס בסוף רק שחקן אחד. כלומר, הם מצביעים בידיים, ברגליים ובכיסים".
***
פלד טוען שההצדקה הכלכלית של קיום המכביה היא בפעילות שהיא מייצרת, והיא נחוצה עוד יותר בימים כלכליים כאלו. כ-1,000 אנשים מועסקים במכביה, בעבודה שמתחילה להתגלגל 30 חודשים לפני האירוע, ועוד כ-1,000 מתנדבים במהלך חודש יולי. "אני חתום על 150 אלף לינות של ספורטאים במהלך המשחקים. תוסיף לזה הורים, סבים וסבתות של ספורטאים שמגיעים מחו"ל לבתי מלון במהלך המכביה, כך שה-120 מיליון שקל שמוציאים בישראל על המכביה זה 100% תרומה לכלכלה בישראל. קח למשל את ירושלים שאליה ניסינו להביא כמה שיותר ספורטאים ותחרויות. בירושלים לבד אנחנו מלינים 2,500 ספורטאים זרים ועוד 500 ישראלים. המשמעות היא שאנחנו נותנים לירושלים כ-40 אלף לינות רק של ספורטאים. מבחינה כלכלית, ירושלים התמלאה לגמרי. בקיץ רגיל תפוסת בתי המלון בעיר לא מגיעה ל-65%-70%, אבל בקיץ הזה אין חדר פנוי בירושלים. מספר בתי המלון שהשתלטנו עליהם, במלואם או בחלקם, הוא 31. ממטולה בצפון, טבריה, חיפה, חדרה אולגה, נתניה, תל אביב, בת ים, רמת גן, אשדוד".
וזה לא נגמר שם. "המשחקים מייצרים 80 אלף שעות אבטחה, וזו עוד עבודה לחברות אבטחה ושמירה", אומר פלד. "או מיליון בקבוקי מים שהספורטאים יקבלו. אני משתמש בכל יום ב-250 אוטובוסים כדי לשנע את הספורטאים ממקום למקום, אם לתחרויות ואם לאירועים תרבותיים ולטיולים. ההסעדה של הספורטאים בלבד מסתכמת ב-700 אלף ארוחות. באירוע הנעילה באצטדיון טדי צריך לדאוג ל-8,000 אנשים לארוחת ערב חמה, ובעיר שהקמנו בווינגייט צריך לספק בכל יום 6,000 ארוחות חמות".
גם המדינה כאמור תורמת את חלקה למפעל הציוני. "למשל, העלות של הבטיחות, הביטחון והרפואה במהלך המשחקים הוא כ-10 מיליון שקל. מדינת ישראל שרואה באירוע הזה את הדבר שהכי קרוב לאירוע ממלכתי משחררת לנו את משטרת ישראל ללא תשלום. או צה"ל שרואה במכביה גורם מאוד חשוב ולכן עוזר לנו באירוח הספורטאים - באולגה למשל שכרנו מהוועד למען החייל את המקום כדי להלין את הספורטאים".
- כמה מתוך זה מממנת המדינה?
"כ-18 מיליון שקל מתקציב המכביה מגיע ממשרדי הממשלה, חלקם כתמיכה וחלקם כשותפויות. זה נפרש על פני שלוש שנות תקציב - 2012, 2013, 2014. משרד ראש הממשלה אחראי -3 מיליון שקל, משרד הנגב והגליל 2 מיליון שקל, משרד האוצר כ-6 מיליון שקל, משרד התיירות, משרד החינוך, ומשרד הקליטה - כל אחד מאלו נותן כמיליון שקל".
- מה לגבי הכנסות "אמיתיות" - טלוויזיה, ספונסרים?
"אנחנו בונים על כ-5 מיליון שקל ממכירת כרטיסים, ועוד 5 מיליון שקל שמגיעים מחסויות של גופים בארץ - בנק לאומי, שלמה סיקסט, מי עדן, אל על, קופ"ח מכבי - ו-5 מיליון מגופים מוסדיים כטוטו, הקרן הקיימת לישראל, הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, עיריית ירושלים. חלק גדול מהכסף מגיע מתרומות של יהודים בכל רחבי העולם. למשל, ראשי ליגת ההוקי קרח האמריקאית (ה-NHL) ריכזו תרומה בסך 150 אלף דולר; ג'רי שוורץ (המיליארד הקנדי שמוכר בארץ בין היתר כמי שתומך בקרן לחיילים בודדים) תרם 100 אלף דולר; ויש כאלו שנתנו בעקיפין סיוע למשלחות, למשל תרומה בהיקף של כ-270 אלף דולר למשלחת הרוסית שנתן יהודי יקר בשם מישה מירישווילי".
- ועדיין, עבור הרבה אנשים תדמית המכביה היא כאירוע טוב בעיקר למציאת שידוך.
"אין דבר שדומה מבחינת שלל הדברים שהספורטאי היהודי שמגיע מחו"ל מקבל, וביניהם העובדה שהאוסטרלית יכולה לפגוש את הישראלי. אני לא רואה בזה משהו ציני. העם היהודי שלנו הוא מתבולל, עמוס בנישואי תערובת, ואם אתה מצליח לייצר מפגשים ויכולת להתערות בקהילות יהודיות - אז כשהדבר הזה קורה אנחנו מאוד מרוצים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
