"אם הצפת המקצוע תימשך, לא תהיה משמעות לתואר עורך דין"

לשכת עורכי הדין, גוף הרואה את עצמו כמוסד ממלכתי וכחלק ממוסדות שלטון החוק בישראל, נהגה עד לפני שנים אחדות להתייצב לימין בית המשפט העליון ולימין פרקליטות המדינה, ולהגן עליהם מפני התקפות ציבוריות ופוליטיות שונות.

אלא שבשנים האחרונות שינתה הלשכה את מיצובה הציבורי, והצטרפה למחנה התוקף והמבקר את מערכת המשפט והתביעה הכללית. ראשי הלשכה הפכו למזוהים יותר ויותר עם מבקרי מוסדות שלטון החוק, ובראשם שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן.

והנה, כעת בוחר אחד האישים הבולטים בלשכה, עו"ד אפרים נוה, יו"ר ועד מחוז תל-אביב והמרכז - הגדול במחוזות הלשכה - לשנות שוב את כיוון הרוח ולהתייצב להגנת שופטי בית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה ואנשי הפרקליטות.

"יש לנו בית משפט עליון מצוין", אומר נוה בראיון ל"גלובס", במלאת שנתיים לכהונתו כיו"ר ועד המחוז. "אני נותן אמון מלא באנשי בית המשפט העליון. אלה אנשים מדהימים. השופטים בעליון הם שופטים ראויים, טובים, ישרים.

"שופטי העליון סופגים לעתים ביקורת לא מוצדקת. שופט של בית המשפט העליון לא יכול להגיב. עורך דין מתראיין או עיתונאי כותב פרשנות ארסית, ואם השופט יכול היה להתראיין, הוא היה יכול להסביר שזה בכלל לא נכון.

"אני יוצא מנקודת הנחה שהמערכת שלנו, ובוודאי בעליון, מאופיינת בשופטים מהמעלה הראשונה. אני לא מקנא בשופטים שמוותרים על המון מהחופש שהיה להם לפני שמונו להיות שופטים".

- בשנים האחרונות מדברים על ירידת אמון הציבור בבית המשפט העליון ובמערכת המשפט. האם הביקורת הציבורית המשתלחת אינה תורמת לאותה ירידה באמון?

"זה כמו שתרדוף אחרי הזנב של עצמך, השאלה מה קדם למה. יש ירידה באמון הציבור, רואים את זה בסקרים. אולי זה בגלל שיש יותר חשיפה תקשורתית. התבטאויות שופטים מוצאות היום את דרכן לאינטרנט ולתקשורת, הכול מתפרסם. אנחנו נמצאים בעידן שונה מבחינה תקשורתית.

"הרוב המכריע של השופטים עושים את עבודתם נאמנה, יש לנו מערכת משפט מצוינת. נכון שיש מדי פעם תקלות, זה קורה, אבל זה לא אומר שאי-אפשר לסמוך על מערכת המשפט, וזה לא אומר שאין צדק".

טוב שיש מי שעומד על המשמר

- האם חלק מתפקידה של לשכת עורכי הדין הוא להתייצב לימין בית המשפט ולהתמודד עם ההתקפות נגדו?

"כן. זה לא אומר שאי-אפשר לבקר. המערכת עצמה צריכה לזכור ולהפנים שיש פה משולש שווה-צלעות, אנחנו הצרכנים של מערכת המשפט, וצריך לתת לנו את הכבוד המגיע לנו.

"הכבוד ההדדי בין השופטים לציבור עורכי הדין זה דבר מאוד חשוב. השופטים בבית המשפט העליון הם בני אדם. בית המשפט העליון עומד במשימה שלו. יש פסקי דין שאני לא מסכים להם, אבל אני חושב שהשופטים לא הפכו להיות פוליטיקאים.

"אנחנו צריכים להגן על בית המשפט העליון מפני התקפות לא מוצדקות. זאת הערכאה הגבוהה ביותר שלנו. כל אחד מאיתנו, כשהוא מגיע לבית המשפט העליון, מגיע בדחילו ורחימו, זו התחנה האחרונה. אני מאוד מאמין בבית המשפט העליון".

- במקביל להתקפות נגד בית המשפט העליון, יש גם מסע ציבורי נגד הפרקליטות, בייחוד כאשר היא נאבקת בשחיתות פוליטית.

"הפרקליטות עושה את מלאכתה נאמנה. אני משמש זה 8 שנים כיו"ר ועדת האתיקה המחוזית בלשכת עורכי הדין ושנתיים כיו"ר ועד המחוז, ואני נמצא הרבה מאוד בקשר ובמגע מקצועי עם הפרקליטות, שמעבירה לנו חומרים שקשורים לעורכי דין שלצערנו מעורבים בפלילים. יושבים בה אנשים רציניים, שאם היו הולכים למשרדים פרטיים היו נעשים שותפים בכירים, אבל הם נשארים בפרקליטות מתוך אידיאולוגיה ותחושת שליחות.

"אני מאוד מעריך אותם על כך שהם הקריבו ומקריבים. אני לא מאמין שאדם מסוגל לעבוד 20-30 שנה בפרקליטות רק בשביל המשכורת. הם נתקלים בתיקים קשים, מתמודדים כל יום מול עבריינים, מול בתי משפט, מול סנגורים".

- מה תפקיד הלשכה בעימות המוסדי שנגרם בעקבות כך שהפרקליטות נאבקת בשחיתות הפוליטית?

"הפרקליטות צריכה להמשיך, יחד עם אגף החקירות במשטרה, לחשוף שחיתויות פוליטיות. טוהר המידות וניקיון-כפיים הם דברים מאוד חשובים. אנחנו מחזקים את ידיה של מערכת אכיפת החוק, עבודתם בתחום טוהר המידות היא עבודה קדושה.

"אנחנו נתקלים במקרי שחיתות מטרידים, גם ברמה המוניציפלית וגם ברמה הארצית. זה נותן מוטיבציה לאנשים ללכת לפוליטיקה כדי להשיג לעצמם טובות הנאה, וטוב שיש מישהו שעומד על המשמר כדי להציב גבולות ולוודא שנהיה חברה מתוקנת".

- עם זאת, הלשכה לא נרתעת מלמתוח מדי פעם ביקורת גם על מוסדות אכיפת החוק.

"חלק נכבד מהביקורת על הפרקליטות נובע מכך שלפעמים תיקים שוכבים שנים רבות עד שמתקבלת בהם החלטה. בחלק מהתיקים יש הצדקה עניינית, יש חיקורי דין ואיסוף ראיות בחו"ל. אבל בתיקים תקשורתיים אפשר לזרז. צריך לחשוב גם על החשוד, זה דבר שרודף אחריו ויכול למנוע ממנו תפקידים. אבל אני חושב שאין שיקולים זרים בפרקליטות".

- אתה מביע תמיכה בפרקליטות גם בגלל שהפרקליטים הם חלק מציבור עורכי הדין המאוגדים בלשכה?

"נכון, אנחנו גם האיגוד המקצועי של אנשי הפרקליטות, והם נוטלים חלק פעיל בפעילויות שלנו. התקשורת מפעילה היום פעמים רבות לחץ, ולצערי התקבעה תפיסה שאומרת שתובע בפרקליטות חייב להשיג הרשעה. זה לא נכון. תובע צריך להגיש כתב אישום, ובית המשפט יחליט אם יש מספיק ראיות.

"זיכוי זה לא תקלה, ולצערי יש גם עורכי דין מהפרקליטות, שאולי בגלל לחץ הממונים עליהם, או לחץ התקשורת, אומרים ש'חייבים להשיג הרשעה אחרת יסקלו אותי'. לא צריך לסקול אותך. הרי חשבת משיקולים כנים וטהורים שצריך להעמיד לדין; ואם בית משפט מחליט לזכות מחמת הספק, זה בסדר. אוי ואבוי אם הייתה לנו מערכת של 100% הרשעה".

אנחנו תולים תקוות גדולות בלבני

נהרות של דיו נשפכו בשנים האחרונות כדי לתאר את מצבו העגום של מקצוע עריכת הדין. הצפת המקצוע באלפי עורכי דין חדשים בכל שנה, בחינות לשכה מיושנות ולא מתאימות, לימודי משפטים שכל אחד יכול להתקבל אליהם ואיש כמעט אינו נכשל בהם, ויותר ויותר עורכי דין רשלנים, בלתי מקצועיים, לצד אלפים שאינם מצליחים להתפרנס מהמקצוע.

- מה דעתך על כך?

"אני לא מסכים להגדרה שציבור עורכי הדין הוא אספסוף, אבל פעם הייתה גאווה גדולה להיות עורך דין. היום מספר עורכי הדין בארץ הוא חסר פרופורציה. אנחנו מסמיכים אצלנו במחוז מדי שנה כ-3,000 עורכי דין צעירים, יותר מ-70% מהם לא מוצאים עבודה כשכירים".

- האם לשכת עורכי הדין לא משחקת בעצם משחק כפול? כלפי חוץ אתם צועקים שצריך לעצור את הצפת המקצוע, אבל כלפי פנים כוחכם גדל ככל שיש יותר עורכי דין המשלמים דמי חבר.

"ממש לא. הרי באותה מידה צריך לייצר פעילות ולתת שירותים ליותר ויותר עורכי דין, כי יש יותר צרכנים. אני לא תאב גודל. אני מתמודד עם מצב קיים. צריך לדאוג לעורכי הדין שמצטרפים אלינו למחוז. אני לא נכנס לסיבות מדוע הם הלכו ללמוד משפטים, מדוע בחינות הלשכה הן בחינות שאבד עליהן הכלח. אני צריך לתת לעורכי הדין הכשרה וכלים, כי הדרך שלהם הרבה יותר קשה ממה שהייתה בעבר.

"בלי קשר, הגיעה השעה שהמחוקק ייתן את דעתו למצב מקצוע עריכת הדין. מי שלומד משפטים מעשיר את עצמו מאוד בידע. יש הרבה מאוד אנשים שלומדים משפטים ולא הולכים לעבוד במקצוע, והמחוקק צריך לתת את דעתו".

- מה המחוקק צריך לעשות, ומי אשם שעד היום דבר לא נעשה?

"דוח ועדת גרסטל יושב כבר יותר מ-10 שנים. בחינת הלשכה היום היא לא רצינית. האשמים הם שרי המשפטים הקודמים, זה קרה במשמרת שלהם. פנינו לשר המשפטים הקודם, יעקב נאמן, וביקשנו ממנו לטפל בנושא, אבל לצערי דבר לא נעשה. נאמן מכיר את דוח גרסטל. הוא אמר במפורש שצריך לשנות את מתכונת הבחינות. למה הוא לא פעל? תשאל אותו. הוא היה שר משפטים 4 שנים עם רוב קואליציוני מוצק.

"אני מניח שהסטודנטים למשפטים - וגם לובי ראשי האוניברסיטאות - הפעילו לחצים. אבל לא חייבים לעשות שינוי על אלה שכבר לומדים, וזה לא עונש למתמחה לעשות התמחות של שנתיים, הוא יהיה עורך דין הרבה יותר טוב".

- אתה אופטימי שדווקא השרה הנוכחית, ציפי לבני, תיישם את הרפורמה?

"אנחנו תולים תקוות גדולות בלבני. היא כבר מוכיחה שיש לה חוט-שדרה שקודמיה לא הוכיחו, בהתנהלות שלה מול מערכת המשפט. הלוואי שהיא הייתה שרת המשפטים בתקופה שהתפוצצה 'פרשת השופטת ורדה אלשיך', כל הפרשה בוודאי הייתה נראית אחרת.

"לבני מוכיחה אומץ רב ונחישות בפרשות כמו השופטים נחשון אטינגר, נסים ישעיה, פרשת השופט המכה. היא לא נקטה סחבת, והביעה את עמדתה שאם ההתבטאויות המיוחסות נכונות - השופטים האלה לא יכולים להמשיך לכהן במערכת".

- בפרשת אלשיך עשיתם עסקה בתיווך השר נאמן, ולמעשה ירדתם מהעץ.

"אני מתחרט על כך. לא ראוי ולא מכובד למערכת, כשיש דוח כל-כך נוקב וחריף נגד שופטת בכירה, יו"רית נציגות השופטים, מטעמו של נציב תלונות הציבור על שופטים. השופטת הזו עשתה מעשים חמורים. אני וחבריי לפורום המחוזות בלשכה ציפינו שהמערכת תסיק מסקנות, ששר המשפטים נאמן יעשה מעשה. ציפינו שיזמינו את הגברת ויאמרו לה, גבירתי, יש פה דוח נוקב, חריף, חד-משמעי, לכי. אבל אלשיך בחרה להיאחז בקרנות המזבח".

"100 אלף עורכי דין - זאת סכנה"

המאבקים הפנימיים בלשכת עורכי הדין, ובראשם הקרע בין נוה לבין ראש הלשכה, עו"ד דורון ברזילי, הובילו את שר המשפטים הקודם נאמן להקים בשלהי כהונתו את הוועדה הציבורית בראשות השופטת בדימוס אילה פרוקצ'יה, הבוחנת את מבנה הלשכה. זאת, על רקע איומים שנשמעו מצד נאמן ומצד בכירים אחרים במערכת, לרבות יו"ר ועדת החוקה בכנסת ח"כ דוד רותם לפרק את הלשכה המסוכסכת, שראשיה אינם מצליחים לתפקד בהרמוניה קדנציה אחר קדנציה.

- בדרך שהלשכה מתנהלת היום, יש בכלל הצדקה להמשך קיומה?

"העצמאות של לשכת עורכי הדין היא אחד מאבני-היסוד של מערכת המשפט. אוי ואבוי אם מערכת המשפט שלנו תהיה מושתתת על לשכת עורכי דין שכפופה למדינה, שמשרד המשפטים מנהל אותה, קובע מי יהיו ראשיה ומי, למשל, יהיו נציגיה בוועדה לבחירת שופטים. זה יהיה כמו להלאים את שלטון החוק.

"המינויים של הנציגים שלנו בוועדה למינוי שופטים - להבדיל מפוליטיקאים שמנהלים קרבות על מינוים - הם מינויים מקצועיים של עורכי דין שעשו את מלאכתם נאמנה. מובן שיש מאבקים בלשכה, יש בחירות, יש אמוציות, ויש מאבקים. זה לא סוד שיש היום נתק בין המחוזות והמועצה הארצית לבין ראש הלשכה. מצד שני, לראשונה מאז שאני זוכר את עצמי, כל המחוזות מאוחדים. יש לנו פעילויות כמעט בכל תחום".

- נאמן הקים את "ועדת פרוקצ'יה" וגם איים שבסופו של דבר יתמוך בפירוק הלשכה. מה צריכה הוועדה לעשות?

"נפגשתי עם חברי הוועדה והתרשמתי שאין לחבריה שום כוונה להמליץ על פירוק הלשכה, אלא לשפר את מבנה הלשכה, להגדיר את סמכויות הוועד המרכזי לעומת המחוזות, לקבוע תיחום של גבולות, ואולי לתקן תקלות בחוק הלשכה.

"איש לא מדבר על פירוק הלשכה. לא צריך גם לפרק את המחוזות, כי יש להם תפקיד חשוב במתן שירותים יומיומיים לעורכי הדין. הלשכה הארצית צריכה להתמקד בקשר מול הכנסת, המחוקק, בהבעת עמדות על עניינים ציבוריים שעל סדר היום. היום יש ואקום, הלשכה לא מתפקדת".

- אם המגמה הנוכחית תימשך, האם בעוד כמה שנים הלשכה תנהל ציבור של 100 אלף עורכי דין?

"בקצב הנוכחי, אם לא יקרה שינוי, זה בהחלט יכול לקרות. זו סכנה. לא תהיה אז שום משמעות לתואר עורך דין".

עו"ד אפרים נוה

■ גיל: 44

■ מצב משפחתי: נשוי, אב ל-4 בנות

■ מגורים: תל-אביב

■ מקצועי: עורך דין זה 18 שנה, מתמחה בדיני נזיקין וביטוח, ושותף-מייסד במשרד עורכי הדין אטיאס-נוה. פעיל ותיק בלשכת עורכי הדין, מכהן זה 8 שנים כיו"ר ועדת האתיקה המחוזית בלשכה וזה שנתיים כיו"ר ועד מחוז תל-אביב בלשכה

■ עוד משהו: כבר כתלמיד בבית-הספר היסודי חלם להיות עורך דין