שוקלים ניהול פנסיה אישי? זה ממש לא מתאים לכולם

אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון מרחיב את האוכלוסיות שרשאיות לנהל את כספי החיסכון לטווח ארוך שלהם בגמל בניהול אישי (ה-IRA הישראלי), אבל עדיין שומר על המוצר הזה כמוצר נישה מתפתח, ולא מאפשר לו להפוך לחלופה נגישה לכל שכיר שחוסך היום לפנסיה.

אתמול פרסם האגף, בראשותו של פרופ' עודד שריג, טיוטת תקנות שאם וכאשר תהפוך לתקנות מחייבות היא תאפשר לחלק גדול יותר מהחוסכים לנהל את כספי קופת הגמל שלהם באופן עצמאי. כלומר, הם אלה שיקבעו איפה יושקעו כספי החיסכון שלהם, ולא ועדות ההשקעה של הגופים המוסדיים כפי שקורה כיום.

כבר כיום אפשר לנהל ב-IRA את כספי קרנות ההשתלמות, כספי עמיתים עצמאיים עם כספים נזילים, וכספי עמיתים שכירים שנחסכו במעמד עצמאי, אך בסך הכל מנוהלים במסגרת הזאת כ-1.6 מיליארד שקל, מתוך פוטנציאל של יותר ממאה מיליארד שקל. כעת, בעקבות יישום התקנות החדשות, הפוטנציאל הזה צפוי לגדול בעוד כמה מיליארדי שקלים.

התקנות החדשות מרחיבות, בין היתר, את יכולתם של חוסכים להעביר כספים פנסיוניים שהפכו לנזילים ומותר כבר למשוך אותם ללא "קנסות" - כגון כספי פיצויים שהועברו לחשבון חדש וניתנים למשיכה - ל-IRA, כתמריץ לשמור על כספים אלה לטובת הפנסיה.

כמו כן, האוצר מאפשר לחלק קטן מהחוסכים לנהל חלק מהחיסכון הפנסיוני שלהם ב-IRA - זאת, אם יש להם לפחות מיליון שקל צבור בחיסכון הפנסיוני (ורק עבור הכספים שצברו מעל לרף זה), או שהם כבר זכאים לקצבה מזערית של לפחות 4,200 שקל בחודש (וזה, כידוע, לא מצב שמאפיין את החוסך הממוצע לפנסיה בישראל).

באוצר גם מעניקים כעת לישראלים שרוצים לנהל את החיסכון שלהם לפנסיה בחו"ל את האפשרות לנהל אותו באמצעות מנהל השקעות זר (זהו פתרון המיועד בעיקר לישראלים שעבדו במשך שנים בחו"ל וחסכו שם באמצעות 401K או IRA ומעדיפים להמשיך לחסוך באותו החשבון גם לאחר ששבו לארץ).

מוצר לבעלי אמצעים וידע

ואולם, למרות כל התיקונים הללו, בשורת ה-IRA עדיין רחוקה מרובם הגדול של השכירים הישראליים החוסכים לפנסיה. התיקון העיקרי שכן נוגע לציבור הרחב הוא האפשרות לנהל באופן עצמאי את החיסכון שלו, אם הוא יעשה זאת באמצעות מדדים (תעודות סל), אך זה, על פי ההערכות, לא צפוי להתרחש, ולמען האמת טוב שכך.

מדוע? מכיוון שרוב הישראלים לא יודעים מה זה שוק הון, ואינם יודעים מהם סיכוני ריבית, סיכונים ענפיים או סיכוני מט"ח, ואיך להתייחס אליהם בתיק השקעות. לרובם גם אין די הון כדי ליצור פיזור אפקטיבי בתיק ההשקעות שלהם, ופיזור כזה הוא פרמטר קריטי.

די להיזכר בכך שלפני משבר 2008 משקיע שחיפש אפיקים סולידיים בבורסה המקומית, ושלא היה יכול או לא רצה לפזר השקעות, היה עלול לבסס את עיקר התיק שלו על אג"ח של אפריקה ישראל (אז זכתה לדירוג של ilAA), דלק נדל"ן (ilA ), אי.די.בי אחזקות (ilAA-) - וכולנו זוכרים מה קרה מאז לאג"ח הללו. גם בארה"ב היו רבים שהתמקדו בהשקעה במניות "בלו-צ'יפ" בטוחות לכאורה בחיסכון שבניהולם, והתיק שלהם איבד במהלך המשבר עשרות רבות של אחוזים - הרבה מעבר למה שקרה באותה תקופה לחוסכים לפנסיה בישראל.

בנוסף לכל זה, כדאי גם להזכיר כי ה-IRA אינו נותן מענה ביטוחי למקרי מוות או אובדן כושר עבודה - שני קודקודים חשובים במשולש החיסכון הפנסיוני.

לאור כל זאת, ה-IRA ימשיך להיות מוצר נישה מעניין, חשוב וראוי - אך רק עבור ציבור של בעלי אמצעים וידע "שוק-הוני". עבור רוב הציבור בישראל, ה-IRA יישאר כביש עוקף ועדות השקעה מוסדיות, שגם אם יש בו כדי לאפשר הוזלה מסוימת בדמי הניהול, הוא עלול יותר מכל להוביל אותו אל עבר השמדת ערך אדירה בתיק הפנסיוני.