השוס של עולם הבירה: טעימה מרעננת מהבירה האוסטרלית

רמי בבלי, יבואן אלכוהול מנוסה, משתגע. מכל המקומות בעולם, דווקא המרכול השכונתי בג'יש מקפיד להזמין ממנו בכל שבוע ארגז בירה אוסטרלית. לא שהוא מתלונן. אנשי י.ד. עסקים, יבואנית האלכוהול הוותיקה והקצת נחבאת אל הכלים (קצת יותר מדי, אם תשאלו אותי), אינם מזלזלים באף לקוח. ובכל זאת תוהה בבלי, מיהו הלקוח הנאמן של האייל המבעבע של מבשלת קופרס האוסטרלית?

"צריך הרבה בירה בשביל לעשות יין", גורסים יינני אוסטרליה, במה שהפך כבר למעין פתגם עממי של תעשיית היין האוסטרלית, ואומץ על-ידי לא מעט ייננים ברחבי העולם. יש כאלה שטוענים שמקורה של האמרה הזו הוא בכלל בקליפורניה. יש כאלה המוסיפים את המילים טוב, או גדול, גם ליין וגם לבירה.

כך או כך, מדובר בפתגם שתוי ומשעשע, ומה שיותר חשוב, גם נכון למדי. לפחות עד כמה שהדברים נוגעים לגבי סדן, יוצרם של כמה מהיינות הישראליים הכי טובים של השנים האחרונות, הלוא הם יינות יקב כרם שבו הגלילי, היושב ב...ג'יש.

כן, הלקוח המסתורי הוא כמובן גבי סדן. הבחירה שלו בבירה לא אמורה להפתיע אף שתיין רציני, כזה שיודע שעל יין אולי מדברים, אבל בירה פשוט שותים. והרבה. כל מי שהיה פעם באוסטרליה, או אפילו רק התעניין קצת, יודע שאוסטרלים לא באמת שותים בירה. הם שוחים בתוכה, מתרחצים בה. לפעמים נדמה שהאנשים החביבים האלה עדיין לא שמעו על מים. מעניין מי שותה את כל היין שהם מייצרים.

הבעיה היא שעבור צרכן הבירה הישראלי, ולו גם האדוק ביותר, לפחות זה שעדיין לא ביקר באוסטרליה (כמוני למשל), בירה אוסטרלית היא שמועה רחוקה, או זיכרון עמום ולא ממש מטביע חותם של בירה דלוחה ממבשלת פוסטר'ס הענקית. הבירה שסדן כל-כך אוהב מגיעה עכשיו לעשות צדק עם מכורתה.

מבשלת קופרס (Coopers) האוסטרלית היא מבשלה משפחתית שנוסדה ב-1862. לשמחתנו היא מתעקשת להישאר כזו, משפחתית, גם בעידן התאגידים רוכשי הכול, שלא התכוון לפסוח גם עליה. תאגיד הענק הניו זילנדי Lion Nathan הציע לאנשי קופרס הגאים לספח גם אותם לפורטפוליו הענק שלו, הכולל כבר לא מעט יקבים ומבשלות בירה מהוללים באזור האוקייני, ונענה בסירוב גאה. לא עניין של מה בכך בימינו.

התעקשות זו הופכת את קופרס למבשלה האוסטרלית הגדולה ביותר בימינו, שהיא עדיין בבעלות פרטית. לא זו בלבד, אלא שחוקי מניות המבשלה המורכבים, ולא רק צוואתו של תומס קופר המנוח, מייסדה של המבשלה הגאה הזו באדלייד שבדרום מערב אוסטרליה (אדלייד היא גם בירת היין של אוסטרליה, אם להמשיך את עניין הבירה והיין לעוד רגע קט), הופכים את מכירת מניותיה לזרים למשימה קשה במיוחד. חוץ מבירה נהדרת, קופרס היא גם היצרנית הגדולה בעולם של ציוד לייצור בירה ביתית, מה שמוכיח שמדובר כאן בסוג של שליחות, שלא לומר דת בירה עקשנית במיוחד.

כל זה כמובן לא אמור לעניין כהוא זה את השתיין הישראלי. מה שהרבה יותר מעניין הוא שזוהי בירה מצוינת ויוצאת דופן בטעמה המורכב, אך הקל מאוד לחיבוב מהיר. סימן ההיכר של הקופרס הוא התסיסה השנייה שהיא עוברת בבקבוק, ממש כמו שמפניה, מה שמותיר לא מעט משקעי שמרים מתים בבקבוק. חלק מצרכניה הנאמנים של הקופרס נוהגים להפוך בעדינות את הבקבוק לפני צריכתו, מה שמפזר את המשקע על-פני הנוזל כולו, ואחרים מעדיפים למזוג את הבירה ישר לכוס ולהניח למשקע להישאר בקצה הבקבוק. נסו את שתי הטכניקות. בכל מקרה הטעם יהיה נהדר.

טיפה

יין ורומנטיקה

בסוף השבוע שבו חל ט"ו באב יתקיים יריד היין "חוגגים אהבה" בנמל תל אביב. יקבים ומבשלות מהארץ ומהעולם יציעו כ-150 סוגי יין ובירות, ולצדם יתקיימו גם מופעים ויוצבו דוכני אוכל, שוקולד, גבינות ושמן זית. 59 שקלים לכרטיס, כולל כוס יין לטעימה, שאותה אפשר יהיה למלא ללא הגבלה. 25.7 17:00-24:00, 26.7 11:00-17:00

טעימה

בירות קופרס

Coopers Pale Ale. האייל הבסיסי של המבשלה, שהתעקשה לייצר סטאוט בלבד עד 1967 כדי לא להתחרות במבשלה העירונית השכנה (שאגב לא שרדה את הלחצים התאגידיים ונמכרה), הוא לטעמי הבירה הפחות מוצלחת מבין השלוש, יחסית כמובן, ולא מצליח להיות מספיק מרענן מצד אחד, או מספיק מתוחכם מצד שני. ועדיין, שוב, הכול יחסי. מדובר בבירה בהירה, קלילה, כשותית וטובה מאוד. 4.5% אלכוהול, 14 שקלים

Coopers Sparkling Ale. השוס הגדול של קופרס, שהתמחתה כאמור בסטאוטים במשך רוב ימיה, הוא דווקא האייל המבעבע. אל תיתנו לשם לבלבל אתכם, שהרי כמעט כל בירה היא מבעבעת, מי פחות ומי יותר. הוא בא לרמז על התסיסה השנייה בבקבוק, שהיא הליך מקובל בכל הבירות של קופרס, המחליף את תוספת החנקן התעשייתית.

התוצאה הסופית היא בירה מורכבת במיוחד ובעלת גוף, אבל עדיין מרעננת ונהדרת. ואת זה אומר חובב צ'כיות. 5.8% אלכוהול, 14 שקלים

Coopers Extra Stout. הסטאוט של קופרס, כמו שאר הבירות, נהנה מייצור קפדני ללא כל חומרים משמרים או תוספים מלאכותיים. טעמי הקפה והשוקולד בבירה הם חזקים אבל משתלבים בחוכמה במרירות הכובשת. קצת כמו גינס של פעם. חזק ומר. אני אשאר עם הגינס, לעת עתה, אבל מדובר בבירה מרתקת. גם כאן, כמו בכל שאר הבקבוקים, אפשר לפתוח את הבקבוק ביד, בסיבוב של הפקק, ללא פותחן. 6.3% אלכוהול, 14 שקלים