עובדים בדוטומי: מגיע לנו כסף מיאיר גולדפינגר

חברת הפרסום הדיגיטלי דוטומי (Dotomi), שנמכרה לפני כשנתיים ב-295 מיליון דולר לחברת ValueClick האמריקאית, חוזרת לכותרות, הפעם בהקשר לא מחמיא.

היזם הסדרתי יאיר גולדפינגר הוביל את החברה למכירה וגרף סכום של כ-68 מיליון דולר. חלק מבכירי החברה זכו לנתח בלתי מבוטל מסכום המכירה, אולם חלקם נשארו מאחור.

5 עובדים, שהיו מבין העובדים הראשונים של דוטומי, הגישו לפני חודשיים תביעה נגד החברה עצמה ונגד המייסדים שלה - יאיר גולדפינגר, אייל שיף ותמיר קוך.

התובעים הם רונן אריאלי, שהיה מראשוני העובדים, הוגה שם החברה, ואף עסק בגיוס כספים להקמתה, כפי שעולה מכתב התביעה; שרון וולק, שעבד במשך כשנה כמנהל פיתוח; אלכס סלובידקר, שעבד במשך כשנה בחברה; אלכסנדרה זוסמנובסקי, שעבדה במשך כ-8 חודשים; וגיל רוזנברג, שעבד בחברה במשך כ-9 חודשים כמעצב.

הכנסות של 80 מיליון דולר

דוטומי הוקמה בשנת 2000 וגייסה עד לרכישתה 17 מיליון דולר, בין היתר מ-USVP, Globespn Capital ואחרות.

הכנסותיה של דוטומי ב-2011, טרם רכישתה, עמדו על 80 מיליון, היא הייתה רווחית והעסיקה 160 עובדים.

בנובמבר 2010 פורסמו דיווחים לפיהם AOL האמריקאית מנהלת משא-ומתן לרכישתה תמורת כ-150-200 מיליון דולר, אך רק שנה מאוחר יותר - באוגוסט 2011 - נמכרה דוטומי לחברה אמריקאית אחרת בשם ValueClick ב-295 מיליון דולר.

עבור גולדפינגר עצמו היה זה האקזיט התשיעי אי-פעם והשלישי באותה השנה (ראו פרשנות).

מכתב התביעה עולה כי אייל שיף הציע ב-1999 לרונן אריאלי להצטרף אליו למיזם הנידון בתמורה ל-15% ממניות המיזם, והשניים החלו לעסוק בגיוס כספים. בהמשך הצטרף תמיר, וחלקו של אריאלי דולל ל-4% בתיאום עם השניים.

לוולק הובטחו 0.8% מהון המניות הראשוני של המיזם, ובהמשך העסקתו הובטחה לו הזכות לקבל מניות בסך של 2%. סלובידקר קיבל 1%, זוסמנובסקי קיבלה 0.5%, וכך גם רוזנברג, כפי שעולה מכתב התביעה.

בכתב התביעה מצוין כי "כאשר הופסקה העסקתם של התובעים במיזם, לא הוסכם עימם בשום צורה ואופן כי הם מוותרים על זכויותיהם במיזם, וממילא לא שולם להם דבר בתמורה לוויתור כאמור".

"התובעים שמו את מבטחיהם בנתבעים אשר ישמרו על זכויותיהם ויבטיחו אותן ואת מימושן כאלה אשר הבטיחו להם אותן וכנושאי משרה במיזם, דבר שמסתבר בדיעבד שלא קרה בפועל", נכתב בכתב התביעה.

תשובה שלילית מחברת דוטומי

ב-21 במארס 2012 פנו התובעים לחברת דוטומי בדבר זכויותיהם, אולם ב-16 באפריל קיבלו תשובה שלילית, לפיה שמות התובעים לא מופיעים במרשמיה, ואין בידם שום מידע על כך שהתובעים זכאים לזכויות כאמור.

"תשובתה של דוטומי התקבלה בתמיהה ובאכזבה רבה, לאחר שהתובעים גילו בהפתעה כי 'לא מכירים' אותם ובהם", כתבו התובעים בכתב התביעה.

"הנתבעים הפרו את התחייבותם כלפי התובעים מכוח הסכמי ההעסקה השונים עם התובעים ומכוח ההסכמות בין הצדדים, וזאת בחוסר תום-לב תוך הבטחת זכויות לקבלת מניות במיזם, אי-הצגת התמונה המלאה.. הטעיית התובעים והצגת מצג-שווא, וזאת מתוך רצון להתחמק מהתחייבויות שנטלו על עצמם".

לסיכום נכתב כי "הנתבעים התרשלו, בעת שהקפידו על רישום זכויותיהם בלבד, אך לא על זכויות אלה שעזרו להם בקידום המיזם".

את התובעים מייצגים עו"ד (רו"ח) אבי גרא ועורכי הדין איתן ברקוביץ ושמר פרנקל, כולם ממשרד בלטר-גוט-אלוני ושות'.

עורך הדין גרא הסביר כי התביעה הנ"ל היא לצורך מתן סעד הצהרתי בלבד. הכוונה היא כי החברה ומייסדיה מכירים בכך שלתובעים מגיעים זכויות ומניות בחברה, אך אין בתביעה כל אזכור לסכום כספי כלשהו. זאת, מסביר עו"ד גרא, לאור העובדה שקשה להעריך כרגע את ערך האופציות והמניות שניתנו לתובעים בתחילת דרכה של החברה, לאור הסבירות כי הן עברו דילול לאורך חייה של החברה, עם השלמת גיוסים וכניסת משקיעים כאלה ואחרים.

לדבריו, בית המשפט הוא זה שיצטרך להכריע בהמשך הדרך על ערכן ועל שוויין של מניות אלה.

גולדפינגר עצמו הגיש לאחרונה בקשה לסילוק על הסף של שמו מן התביעה, בטענה כי אינו צריך להיות צד בתביעה. בין היתר טען גולדפינגר כי התובעים טענו כי הם בטחו בעניין שמירת זכויותיהם בנושאי המשרה במיזם, אך גולדפינגר עצמו "לא היה נושא משרה אלא אחד המשקיעים, והוא הצטרף למיזם לאחר הקמתו".

עוד נטען בבקשה לסילוק על הסף כי גולדפינגר היה בבחינת "אדם שאתרע מזלו ועבר בסביבה", וכי "התובעים אינם מפרטים ולא בכדי את מעשיו ו/או מחדליו המצמיחים את האחריות הנטענת על-ידם".

כמו כן, נטען כי "המבקש לא התחייב באופן כלשהו כלפי התובעים, ולא היה צד לסיכום הנטען בדבר תנאי העסקתם...".

הבקשה של גולדפינגר נדחתה

עם זאת, התובעים טענו מנגד כי גולדפינגר אכן היה אחד המשקיעים העיקריים בחברה והיה חבר בדירקטוריון החברה.

בימים האחרונים דחה בית המשפט את בקשתו של גולדפינגר, והוא למעשה ממשיך להיות צד בתביעה ויצטרך, כמו שיף, קוך והחברה עצמה, להגיש כתב הגנה בחודש-חודשיים הקרובים.

את תגובתו של גולדפינגר לא ניתן היה להשיג.

עורך דינו של יאיר גולדפינגר, עו"ד שמואל גלינקא ממשרד ראב"ד, מגריזו, בנקל ושות', ציין כי הוא שוקל לערער על ההחלטה לדחות את הבקשה לסילוק על הסף.

"לא ברור למה צירפו את מרשי לתביעה, כיוון שלא נטען לגביו שום דבר, אלא רק אזכור שמו בתחילת כתב התביעה וטענה עמומה שהוא ידע את מהות הדברים.

"אני חושב שהוא צורף לכתב התביעה כדי להפעיל סוג של לחץ - כשם מוכר בתחום ההיי-טק. התביעה נגדו הוגשה בחוסר תום-לב, נשקול לערער נגד דחיית ההחלטה לסילוק על הסף. אני מאמין שהתביעה תידחה בוודאות", אמר עו"ד גלינקא.

נער הפוסטר של ההיי-טק / פרשנות

מכל הבחינות, יאיר גולדפינגר הוא למעשה נער הפוסטר של אומת הסטארט-אפ. גם מבחינת המראה שתואם את התדמית ההיי-טקיסטית, התחנות שעבר בקריירה, האקזיטים המוצלחים שביצעו חלק מהחברות בהן היה מעורב, ואופן העבודה שלו, במסגרתו הוא "יורד לשטח" ומשתלב בעבודה בחברות בהן הוא משקיע.

תחילת הדרך הייתה בחברת מיראביליס שנמכרה ב-1998 ל-AOL בתמורה ליותר מ-400 מיליון דולר. גולדפינגר ושותפיו ספי ויגיסר, אמנון עמיר ואריק ורדי, הפכו לסמל של התקוות שתולה כל יזם, עובד היי-טק ומשקיע בפוטנציאל העסקי של עולם ההיי-טק הישראלי.

לאחר אותו האקזיט העדיף גולדפינגר לרדת מתחת לרדאר (מבחינה תקשורתית), ולהפוך לאחד המשקיעים הפרטיים המוצלחים בישראל בתחום ההיי-טק עם עשרות השקעות שביצע.

ברשימת ההצלחות העסקיות שלו ניתן לציין, מלבד דוטומי, את מפתחת שירות הטלפוניה מבוססי האינטרנט Jajah, שנמכרה ב-2010 לטלפוניקה בכ-200 מיליון דולר, בה החזיק גולדפינגר בשיעור ניכר. גולדפינגר נכנס במשך השנים גם לעיסוקים בתחומים אחרים, לדוגמה בחברת הנדל"ן המניב מדיפאואר, לה הזרימו במרץ האחרון הוא ושותפו ספי ויגיסר, בעלי השליטה בחברה, כ-10 מיליון דולר למימון הפעילות ומניעת הסדר חוב.

במספר חברות בהן היה מעורב מגע הזהב שלו לא עבד. חברת נוקה TV, שהציעה שירות שמשדר תוכן גולשים, הגיעה גם היא לערכאות משפטיות על רקע תביעת פירוק שהגישו העובדים.

התחנה האחרונה הידועה של גולדפינגר היא בחברת AppCard, שפועלת בתחום מועדוני הלקוחות, והוא משמש בה כמנכ"ל.

 האקזיטים של יאיר גולדפינגר