המבקר: מים שזוהמו בידי תעש משמשים להשקיית תפוזים

במשך שנים זיהמה פעילות הייצור במפעל הביטחוני הסודי "גבעון" של התעשייה הצבאית (תעש) מי תהום באזור השפלה. הזיהום, באמצעות חומר מסוכן מסוג פרכלורט, התגלה בקיץ 2005 במסגרת בדיקה שעשתה רשות המים בשני קידוחי מים פעילים המשמשים להשקיית פרדסים. מדובר בקידוחים שנקראים לוין ולבונטין. בדוח שמפרסם היום (ד'), מתריע מבקר המדינה כי חרף הגילוי המסוכן - תעש לא מנעה את המשך התפשטותו מאזור המפעל גבעון לעיר רחובות ורשות המים טרם החלה בפעולות מניעה. לדעת המבקר, זיהום זה מהווה סכנה לבריאות הציבור, שכן ריכוזים מסוימים של פרכלורט עלולים לגרום לתחלואה בבלוטת התריס.

לא רק תעש ורשות המים גררו רגליים בטיפולן במחדל הסביבתי החמור: מדוח המבקר עולה כי אף שפרטים על הזיהום הועברו בידי רשות המים מיידית למשרד להגנת הסביבה - בהנחה שגם הקרקע במפעל גבעון עצמו מזוהמת - נדרשו לו 5 שנים שלמות כדי לפעול לאיתור ולטיפול בזיהום הקרקע. עוד עולה מדוח המבקר כי בסוף 2009 התקשרה רשות המים עם חברה שעשתה עבורה סקר היסטורי בנוגע לזיהומי המים והקרקע בגבעון. אלא שיותר משנה לאחר מכן פנה המשרד להגנת הסביבה לגבעון בבקשה שיקיים סקר נוסף - כי לא עלה בידו לקבל את זה שעשתה החברה שנשכרה בידי רשות המים. המבקר ציין בדוח שלו כי מצב זה משקף חוסר יעילות ובזבוז של משאבים.

עוד מצא המבקר כי לא נקבע הגורם שיישא באחריות להנחיית החקלאים לגבי השימוש במי תהום מזוהמים להשקיית גידוליהם. אף כי הזיהום של קידוחים אלה היה ידוע משנת 2005, עד יולי 2012 נמשך השימוש במים אלה להשקיית תפוזים ואתרוגים ובאופן שלדעת המבקר יש בו כדי לפגוע לכאורה בבריאות הציבור. על כך העיר המבקר בחומרה וכתב בדוח: "רשות המים, המשרד להגנת הסביבה ותעש כשלו בטיפול בזיהומים אלה. מדובר בליקוי חמור שנמשך שנים, למרות הסכנה לבריאות הציבור, הפגיעה במקורות מים טבעיים שנמצאים במחסור ועלות השיקום של מקורות אלה שהולכת וגדלה בגלל המשך התפשטות הזיהום". המבקר הוסיף והעיר כי אף שכבר ב-2009 הזהיר משרד הבריאות את בעל הקידוח לוין כי אין לעשות שימוש במים אלה להשקיית אתרוגים, רשות המים אישרה לו לשאוב ממנו עשרות אלפי קוב בשנה.

קשה להתעלם מהנימה התקיפה שעולה מדברי המבקר בדוח, שמתרעם על אי יישום המלצות משרד המבקר בידי תעש - כפי שהובאו בדוחות קודמים ועסקו בזיהומי הקרקע במפעלי החברה ובמי התהום: "בשימוש במי תהום מזוהמים בפרכלורט להשקיית הדרים יש לכאורה כדי לפגוע בבריאות הציבור", מזהיר המבקר: "חיוני, כצעד מיידי ובלי להמתין להסדרת הגורם האחראי כי רשות המים, משרד הבריאות ומשרד החקלאות יורו לאלתר על הפסקת השימוש במים אלה ויפעלו לקביעת הגורם שיישא באחריות להנחיית החקלאים בנוגע לשימוש במי תהום מזוהמים, לרבות הסמכות לאסור שימוש בהם להשקיה חקלאית".

ליקויים בתחום איכות הסביבה נמצאו גם בתעשייה האווירית: מדוח המבקר עולה כי אף שהחברה הביטחונית הגדולה ביותר בישראל מקיימת פעילות תעשייתית ענפה זה עשרות שנים ותוך שימוש בחומרים מזהמים - רק בתחילת 2011 המשרד להגנת הסביבה דרש ממנה לקיים סקר היסטורי יסודי בנוגע לזיהום אפשרי של קרקעותיה. קרקעות התע"א משתרעות על שטח של כ-3,500 דונם ליד נתב"ג.

מהדוח עולה כי התע"א נענתה לדרישת המשרד להגנת הסביבה, הגישה לו את תוצאות הסקר המבוקש אך אלה לא טופלו - כי שם לא מונו בעלי תפקידים עם הכשר ביטחוני מתאים. בעקבות מצב זה, עד סוף מועד הביקורת המשרד להגנת הסביבה לא קבע את עמדתו המקצועית ביחס לתוצאות הסקרים ההיסטוריים - מצב שבגינו התע"א גם טרם פתחה בהליכים לקיום סקרים יסודיים לזיהוי מזהמים בקרקע ובמים. "בהיעדר כאלה", כותב המבקר: "לא ניתן לדעת אם במהלך פעילות של התע"א חדר זיהום לקרקע ולמי התהום ואם כן - מה היקפו ומה המשמעויות הסביבתיות שנובעות מכך. ממילא לא ניתן לאמוד את היקף פעילות השיקום, אם תידרש, את לוחות הזמנים לביצועה ואת משמעויותיה הכספיות".

המבקר קרא לתע"א לדאוג להפעלה שוטפת של מערך דוגמים במפעליה שבמתחם נתב"ג לאיתור גורמים מזהמים במקרה של חריגות באיכות השפכים במתחם ובאופן שיאפשר לטפל בהן.

תגובת תעש: "התעשייה הצבאית פועלת בסוגיית איכות הסביבה, בהתאם לתקנים מחמירים ביותר הנהוגים בחברות ביטחוניות בעולם המערבי. זיהומים שנתגלו מקורם בפעילות תעשייתית מלפני עשרות שנים. מאז החלה החקיקה והמודעות לאיכות הסביבה פועלת תעש בחזית הטכנולוגיה גם בתחום השמירה על הסביבה. בשנים האחרונות השקיעה תעש מאמצים ומשאבים רבים בסך של כ-150 מיליון שקל באמצעים ומתקנים להגנה על הסביבה. במהלך השנים האחרונות ביצע צוות מדענים בכיר עבודת סקר זיהומים במתחם תעש. כאמור, כיום תעש פועלת מתוך שקיפות מלאה עם הרשויות הרלוונטיות - ותוך עמידה קפדנית בכל תקני האיכות.

תגובת רשות המים: "רשות המים היא זו שגילתה את הזיהום באזור גבעון. בסמוך לגילוי הממצאים יידעה רשות המים (אז נציבות המים) את משרד הבריאות ואת משרד החקלאות בדבר הצורך בהמשך טיפולם בעניין ונתנה הוראות ספציפיות גם לבעלי הקידוחים. הטיפול במקורות מים מזוהמים מצוי בסדר עדיפות גבוה מאוד ברשות המים, ומצריך תקציבים גדולים מאוד - שלא תמיד מוקצים. עשרות שנים זיהמו מפעלים שונים את הסביבה ואת מי התהום בשל חוסר מודעות סביבתית והיעדר אכיפה. הטיפול בזיהום, מחייב סדרה ארוכה של פעולות האורכות זמן רב ומחייבות תקציבי עתק, שלא תמיד אפשריות. העבודה בעיצומה, וצפויה להסתיים על פי התכנון ב-2014.

תגובת המשרד להגנת הסביבה: "את הטיפול בזיהום באתר גבעון הובילה רשות המים, ובניגוד לכתוב בדוח, המשרד פנה לרשות מספר פעמים על מנת לקדם את הטיפול. בימים אלה מקדם המשרד להגנת הסביבה את חוק הקרקעות המזוהמות המסדיר את כלל הטיפול בטיהור הקרקעות ונותן מענה כספי לעניין, בין היתר, על מנת למנוע מקרים דומים בעתיד.

ממשרד הביטחון נמסר: "ככלל, כל נושא איכות הסביבה במתקני תעש אמור לקבל מענה בהסדר הכולל להפרטת תעש, לו שותפים משרדי ראש הממשלה, האוצר, הנהלת תעש, ההסתדרות ומערכת הביטחון. כל נושא הטיפול במקרקעין, בהיבטי איכות הסביבה, והעתקת המפעלים ממתחם תעש רמת השרון, מקבלים מענה בהצעת המחליטים להפרטת תעש, שתוגש לאישור הממשלה".

ממצאי הדוח:

■ הזיהום מתפשט - והרשויות מתעלמות

■ תעש לא מנעה המשך התפשטותו של הזיהום מאזור המפעל גבעון לעיר רחובות

■ רשות המים טרם החלה בפעולות מניעה

■ למשרד להגנת הסביבה נדרשו 5 שנים שלמות כדי לפעול לאיתור ולטיפול בזיהום הקרקע

■ לא נקבע הגורם שיישא באחריות להנחיית החקלאים לגבי השימוש במי תהום מזוהמים להשקיית גידוליהם