רק אל תגעו לנו באבי לוזון!

"נשבית את הכדורגל אם לא יהיה הסכם עם הטוטו".

אני מודה שלא כל כך הצלחתי להבין את האיום של ההתאחדות לכדורגל להשבית את הכדורגל, אם לא ייחתם ההסכם עם הטוטו. לא תפתחו את העונה? צ'רלטון לא תשלם לכם על זיכיון השידורים, ערוץ 1 לא ישלם, ערוץ הספורט לא ישלם, ספונסרים לא יעבירו כסף לקבוצות כי לא תהיה להם חשיפה, אוהדים יפסיקו לקנות מנויים, שחקנים שחתומים על חוזים ירצו את הכסף שלהם. איך אפשר לאיים על מדינה כמו ישראל שהיא לא מדינת כדורגל, שייקחו לה את הכדורגל? מה אנחנו, ארגנטינה? אף אחד פה לא יוצא לשרוף צמיגים על דברים קצת יותר גדולים מכדורגל.

ההתאחדות צריכה להסתכל היום בעיקר על עצמה. מה היא עשתה במשך שנים שנתנה לעצמה ככה להסתמך על כספי הטוטו. מה היא עשתה שנתנה לעצמה לשקוע ולשקוע ולהאמין שזו חתונה קתולית. עד כדי כך שקעה בחמימות כספי הטוטו שאיבדה את הספונסרים האחרים שלה, שלא הצליחה להביא ספונסרים גדולים אחרים, שגרמה לכספי הטלוויזיה של ליגת העל לרדת ולרדת.

באיזו סמכות ההתאחדות בכלל מאיימת להשבית את הליגה בגלל שנפל לה ספונסר? אם מחר אלטשולר-שחם יחליט להפסיק את החסות לנבחרת ישראל, ההתאחדות תודיע על סגירת הנבחרת ופיזור הסגל?

אין לכם ספונסר? לכו תמצאו ספונסר. זו העבודה שלכם, לא?

***

"אין הכנסות לטוטו בלי כדורגל ישראלי".

המשפט הזה באמת נכון. הוא נכון לשנות השמונים. הרי אין ואקום בהימורים. תשבץ במקום הפועל ת"א-הפועל עכו את צ'לסי-אברטון, וברור שלא ייכנס פחות כסף. מהמרים הרי לא רואים בעיניים. זה מקביל פחות או יותר למצב של בנאדם שמעשן כל החיים סיגריה מסוג מסוים, עד שיום אחד המפעל של אותה חברת סיגריות נסגר. מה יעשה אותו בנאדם, יפסיק לעשן או יעבור לעשן מה שיש?

***

"אנחנו לא ניתן שיתערבו לנו בניהול הכדורגל".

צריך לחזור לנקודת הדיון העניינית. היו כאן שתי ועדות בדיקה שבנושאים המהותיים הגישו פחות או יותר את אותן מסקנות. שתיהן קבעו שיש בעיה באופן בו בוחרים את יו"ר ההתאחדות לכדורגל, ושתיהן המליצו על שינוי גם בעניין הזה. בהתאחדות מוכנים לקבל את כל ההמלצות, עד שמגיעים להמלצות הנוגעות בשררה. כשמגיעים לשם, לאיזור הפסגות הגבוהות של הראיס, או אז נשלף הטיעון של אתם לא תתערבו לנו ולא תקבעו לנו. אבל הטיעון הזה מעולם לא עלה (או לפחות לא עורר כזו התנגדות) בהקשר של ההמלצות האחרות, אותן אמרה ההתאחדות לכדורגל כי היא תשמח ותפעל ליישם. בכל הנוגע להמלצות האחרות לתיקון פני הכדורגל, לא היתה להתאחדות שום בעיה שמישהו אחר - מפכ"ל משטרה בדימוס או פרופ' עם מוח רקוב - יתערבו לה בניהול ובקבלת ההחלטות.

ההתעקשות הבלתי מתפשרת על שימור השררה, עד כדי מוכנות להפיל את הבניין על יושביו, מראה מה באמת חשוב לאנשים המנהלים את הכדורגל הישראלי.

***

"הציבור איתנו".

לא, הציבור לא אתכם. את הציבור לא באמת מעניין אם לא יהיה פה כדורגל. הרוב המוחלט של הציבור מאס בהתנהלות של ההתאחדות לכדורגל וכל מה שהיא מייצגת. תלכו שם עם עניבות, תקבלו מחמאות מאופ"א על ההתנהלות שלכם, תעשו יופי של יורו, זה כבר לא מעניין. עבור יותר מדי אוהדים, ועדות זליכה ודודי כהן, והעמידה של שרת התרבות והספורט על הרגליים האחוריות, מסמנים איזושהי תקווה. תקווה בסיסית שמרגיש כל אחד שמסתכל על החונטות בנמלים, בחברת החשמל, ברכבת, ברשות השידור, בהסתדרות.

המספרים נראים ככה: ניתוח השיח ברשת שנעשה עבור "גלובס" על ידי חברת "באזילה" מראה שמתחילת חודש יולי ועד אתמול היו ברשת האינטרנט כ-1,000 דיונים בתקשורת (בהגדרה של "דיון" נכללות כתבות, בלוגים, פרשנויות, טורים, פוסטים ברשתות החברתיות, וציוצים) שקשורים להתאחדות לכדורגל ואבי לוזון. 60% מהסנטימנט כלפי ההתאחדות לכדורגל היה שלילי, 26% מהסנטימנט הראה כי הדיונים היו מאוזנים, וב-14% מהדיונים לא נמצא סנטימנט חיובי או שלילי. באף אחד מאלף הדיונים הללו לא נמצא סנטימנט חיובי כלפי ההתאחדות. אפס. וזה קורה רק שבועיים אחרי יורו 2013, האירוע המוצלח ביותר בתולדות ההתאחדות לכדורגל.

כך שאם האינטרנט הוא המרחב הציבורי החדש, אז אין דרך טובה יותר להגיד את זה: הציבור מאס בהתאחדות לכדורגל ובאבי לוזון.

***

אין להקל ראש ברוח הציבורית הנושבת. הרוח הזאת (מגובה בצ'ק של 80 מיליון שקל) היא נכון לעכשיו הגב החזק ביותר שמאפשר לשרת התרבות והספורט ללכת עם המאבק הזה עד הסוף. כל עוד הרוח הזאת נושבת בכיוון הזה, אין זה משנה לציבור אם האינטרס של השרה הוא באמת ובתמים להשאיר חותם על הספורט הישראלי ולהוביל כאן שינוי, או שבסך הכל המניע הוא הרצון העז לסגור חשבון עם אבי לוזון.

 מה הציבור חושב על התאחדות לכדורגל