לפני כחודש חשפנו ב"גלובס" כי שיתופי הפעולה בין הבנקים למשקיעים המוסדיים מתרחבים. כך, חשפנו שבנק הפועלים נמצא במגעים מתקדמים עם קבוצת הביטוח הראל למימון משותף של כמה פרויקטים בתחום הנדל"ן למגורים בהיקף כולל של מאות מיליוני שקלים, והצדדים אף סיכמו כבר על פרויקט ראשון.
אמנם בנק ירושלים הוא שהחל במהלך של שיתוף פעולה עם מוסדיים בתחום הנדל"ן למגורים, אולם שיתוף הפעולה של הפועלים והראל הוא הפעם הראשונה שבנק גדול מבצע ומתכנן לבצע שיתופי פעולה נרחבים בהיקף שעשוי להגיע למיליארד שקל.
זהו רק חלק ממגמה ברורה שנמצאת בעיצומה - שיתוף פעולה מימוני בין חברות הביטוח הנזילות, שמחפשות השקעות לטווח ארוך, לבין הבנקים שמחפשים חלוקה בסיכוני האשראי.
בשנים האחרונים שיתפו הבנקים פעולה עם גופים מוסדיים בתחום ההלוואות, בעיקר הלוואות גדולות בתחום התשתיות שבו המימון ניתן לטווח ארוך, כגון מימון כביש 431, מימון פרויקט מנהרות הכרמל ומימון דליה אנרגיה. לפי הערכות עומד כיום היקף המימון המשותף של המוסדיים והבנקים על יותר מ-10 מיליארד שקל, והוא צפוי לגדול.
לא טריוויאלי
שיתוף הפעולה ההולך ומתהדק בין הבנקים לגופים מוסדיים אינו טריוויאלי. עד לאחרונה שררה חשדנות ומתיחות בין הצדדים, במיוחד בכל הקשור לאשראי והסדרי חוב. הבנקים ביקרו את המוסדיים ואמרו שאינם יודעים לנהל אשראי, והמוסדיים הטיחו בבנקים שהם כוחניים ושהם דואגים רק לעצמם. אלא שנראה שבתקופה האחרונה השתנה משהו ביחס הזה, והצדדים הבינו שהם צריכים זה את זה אם הם רוצים לעבור את מחנק האשראי בשלום.
במקרים מסוימים הבנקים אף מעדיפים לעבוד עם המוסדיים מאשר עם בנקים אחרים, משום שגוף מוסדי מאיים פחות על הבנק לעומת הכנסת בנק אחר כשותף בהלוואה.
היתרון בשיתוף פעולה שכזה הוא שכך קיים למעשה טרייד-אוף בין המוסדיים לבנקים: לבנקים יתרון מובהק על פני המוסדי בניהול האשראי, ואילו למוסדי יש הון פנוי למתן האשראי, בניגוד לבנק שכבול בסדרה של מגבלות. לכן מגמה זו, כך אנו צופים, תלך ותתרחב ותגיע כמעט לכל תחום עסקי, בדגש על תחומי הנדל"ן והתשתיות עתירי המימון. אי שם בעתיד אפשר שהשיתוף הפעולה אפילו יתרחב לכדי תחרות בין שני סוגי מקורות המימון הללו. אבל עד אז הדרך עוד ארוכה.
"נכון להיום החפיפה של המוסדיים ביחסיהם עם הבנקים היא די גדולה", אומר גורם מוסדי בכיר המעורה בנושא, ומוסיף כי הדבר נכון "כמעט בכל תחום שתרצו, כמו גם בעולם של ליווי הבנייה - שזו כמעט החלקה האחרונה שהייתה וכעת גם נכבשה - כשהראל וכלל ביטוח נכנסו אליו".
לדברי אותו גורם, "בענף הבנייה למגורים, שיתוף הפעולה בין הבנקים לבין חברות הביטוח מתחיל לזוז ולפי הערכות הוא יצבור תאוצה. יש ליווי של הבנייה והוצאה של ערבויות חוק מכר ועוד היבטים לשיתוף הפעולה הזה. זה מתאים לחברות ביטוח והבנקים לא רוצים לרתק הון כנגד הוצאת ערבויות חוק מכר", ציין.
לדברי גורמים בשוק המוסדי, הקשר בין שני הענפים מבוסס ופעלתני זה זמן, ו"בכל אירוע יש סינדיקציות של מוסדיים עם הבנקים. זה נופל באופן קלאסי על הנכסים של המוסדיים - הבנקים אוהבים אשראי בראייה שנתית והמוסדיים אוהבים מימון ארוך טווח", הם מציינים ומגלים כי הסינדיקציה בנויה כך ש"הבנק לוקח בסוף כ-15%-20% מההלוואה והיתר אצל מוסדיים".
בפועל, הבנקים עדיין שולטים על ברז המימון העסקי בישראל. אולם בתיאורה, המוסדיים אמורים להתחרות איתם על אותו מקום. מדוע, אם כך, נוצר מקום לשיתוף פעולה בין גופים שלכאורה מתחרים? "הנוכחות של המוסדיים בצד האשראי העסקי, בשיתוף עם המערכת הבנקאית וגם ללא שיתוף פעולה שכזה, הולכת וגדלה משום שלשני הצדדים יש אינטרס בכך", אומר גורם מוסדי.
"כך למשל, למערכת הבנקאית שיקולים כגון מגבלות רגולטוריות בהיבטי הלימות ההון, החשיפות לסקטורים וללווים מסוימים, וכן רצון להתאים התחייבויות לנכסים עם מח"מ מסוים ולרוב לא ארוך מדי, וכל זאת לצד רצון לפזר סיכוני אשראי.
"במערכת המוסדית ישנו כיום עודף היצע של כסף מנוהל (שמחפש אפיקי השקעה ראויים), לצד התמקצעות הולכת וגוברת במתן אשראי ותפעול תומך לאשראי אצל המוסדיים", אומר גורם מוסדי בהסתכל על ההיבט המימוני בעולם העסקי שלא רק בזווית החוב אלא גם בזווית האקוויטי.
תשתיות, אנרגיה, ליסינג
כך או אחרת, ברוב המקרים הבנקים מובילים את הסינדיקציות, אם כי יש תחומי מימון שבהם המוסדיים מובילים מימון לבד, ללא הבנקים, ויש מקרים של הובלה משותפת. תחום האנרגיה מהווה כר פורה לשיתופי פעולה כאלה.
לדברי גורם בשוק ההון, "בעולם התשתיות שיתוף הפעולה בין הבנקים לבין המערכת המוסדית מתבקש כי היקפי המימון גדולים על כולם בנפרד". כפועל יוצא של העניין הרב בפרויקטים אלה, בטח בזווית המוסדית שמחפשת השקעות בתשתיות אך בחלקה הגדול חסרה את הניסיון להרים זאת לבד, הבנק לוקח את חלקו, כ-15%-20% מההלוואה כאמור, ופונה למוסדיים ש"מצטרפים להלוואה כמעט בכל אחד מפרויקטי התשתית בישראל", מספרים לנו.
כאמור, בתחום האנרגיה יש דוגמאות גם למימון משותף וכזה שלא בהכרח מובל על ידי המערכת הבנקאית. "בדוראד, למשל, כלל ביטוח הובילה גם בעבר את הסינדיקציה", מציין גורם בשוק ומוסיף כי "בתשתיות כל שיתופי הפעולה קלאסיים".
גם בתחום הליסינג יש שיתוף פעולה הדוק בין המערכת המוסדית למערכת הבנקאית - כפי שהוא הולך ונוצר גם בתחומי הנדל"ן שעד לאחרונה נהנה אך ורק מפתרונות מימון בנקאיים. "האבולוציה בענף הליסינג הובילה את המוסדיים להיות שחקן גדול במימון לענף, שנעשה פעם על ידי הבנקים. כיום יש גם מימוני ליסינג עם בנקים ומוסדיים ויש גם של המוסדיים לבד ללא הבנקים", אומר גורם בשוק.
לאן מובילה המגמה הזו את המשק? לדברי גורם מוסדי בכיר, "לבנקים יש מומחיות רבה יותר במתן אשראי וטיפול בו, אבל יש מגמה של מעבר מומחיות גם לגופים המוסדיים. כיום יש שיתופי פעולה כמעט בכל תחום. יש מקומות שבהם המוסדיים צריכים את הבנק להליכים תפעוליים (תמיד הבנק ינהל את חשבון הבנק). הקשר הזה חשוב".
ואולם בהסתכלות ארוכה מאוד, גורסים בשוק ייתכן שלא ירחק היום שהמוסדיים יתנו "פייט" מלא לעולם הבנקאי, בוודאי בהתחשב בעולם האשראי לחברות גדולות בסקטורים עסקיים מובילים. אבל זה מחייב עוד שנים של צבירת ניסיון ובניית מערכות תומכות. מוסדי בכיר צופה כי "בעתיד הבנקים והמוסדיים יתחרו על אותה משבצת. כיום המוסדיים נכנסים לפרויקטים יותר קצרי טווח - כעת בשת"פ, ובעתיד אולי בתחרות ישירה בבנקים".
סינדיקציה, מכירת הלוואות או איגוח - ככה זה עובד
אז איך בעצם עובד שיתוף הפעולה בין הבנקים למוסדיים? ישנם שלושה סוגי של שיתופי פעולה:
1. סינדיקציה פשוטה: כבר בעת גיוס ההלוואה, הבנק מציע למשקיעים מוסדיים להצטרף אליו, אבל הוא זה שמוביל את הקונסורציום, ומגבש את הסכם ההלוואה מול הלקוח, ובמקביל מגבש הסכם עם שאר המוסדיים.
2. מכירת הלוואות: בשלב ראשון הבנק לוקח על עצמו את מלוא ההלוואה. בהמשך, בדרך כלל כאשר הפרויקט הבשיל ועלה מדרגה, מוכר הבנק חלק מההלוואה למוסדיים, ונשאר עם חלק קטן יחסית. עם זאת הבנק ממשיך להיות זה שמתפעל את ההלוואה.
3. איגוח: שלב זה עדיין אינו קיים בשוק הישראלי, אבל אמור להיות השלב הבא בשיתוף הפעולה בין הבנקים למוסדיים.
בסוג זה של שיתוף פעולה, הבנקים ייקחו כמה הלוואות, יאגחו אותן, וימכרו אותן באופן פרטי או דרך הבורסה. הבנק כבר אינו לוקח חלק בהלוואה, אבל הוא ממשיך לתפעל ולפקח עליה תמורת דמי ניהול.
נראה שהשוק המקומי עדיין לא בשל לרעיון האיגוח. ראשית, עדיין לא הוסרו כל החסמים הרגולטוריים ליישומו.
כמו כן, עומדת ברקע טראומת המשבר הפיננסי בעולם, שבמסגרתה איגחו הבנקים בחו"ל הלוואות שקיבלו דירוג גבוה, אך התבררו כבעייתיות ביותר וגרמו לרוכשי אותן אג"ח הפסדים כבדים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
