יש תרבויות, הן לא רבות אמנם, שבהן מאמינים שנשים דשנות ושמנמנות עדיפות על נשים שדופות ורזות. מדובר רק בתרבויות בודדות, שחלקן פסו מן העולם. לכן, עם בוא הקיץ - כלומר בגדים חשופים יותר ואפשרות דלה להסתרה של מה שמתחת - המונח דיאטה נשמע מכל כיוון כמעט.
אז מחר מתחילים דיאטה? או שמא הקיץ כבר כאן, אז אולי כבר מאוחר מדי? אולי מחרתיים? ואולי פשוט בקיץ הבא.
מכוני הכושר מפמפמים שזה הזמן להצטרף לשורותיהם (אז מה אם כמעט ולא ניתן להתנתק ממנוי שנתי שנעשה, כשרובנו מלאי חזון ואמביציה), ומפרסמים מספרים על הצלחת פנומנלית לדיאטה בפורמולה כזו או אחרות.
גם ברשת, השיח על דיאטות נמצא בשיאו בחודש מאי, לקראת הקיץ - כך עולה מנתוני חברת Buzzilla העוסקת במחקרים במדיה חברתית. נפח השיחות בחודש מאי על הנושא עמד על שיא של 6,540. ביוני, אגב, ירדה כמות השיחות לרמה דומה לזו של אפריל ועמדה על נפח של כ-5,500.
ב-Buzzilla מדגישים כי ככל שמתקרב הקיץ, השיח לא רק גדל בהיקפו, אלא גם במידת המעורבות: בקיץ השיחות העוסקות בדיאטות זוכות למספר לייקים ושיתופים גבוה. הדיונים גם גורפים תגובות מרובות: כ-30 בממוצע בימות הקיץ, לעומת כ-5 בחורף.
במאמר שפרסמה אורנית יונה, דיאטנית קלינית בסטודיו C, היא מתייחסת לסטטיסטיקה בארה"ב, שלפיה כ-50% מהנשים ומהנערות נמצאות בדיאטה בכל רגע נתון. עם זאת, היא מציינת כי נראה שדיאטות כרוניות מקצרות את החיים בכ-20% ומעלות את הסיכון ללקות בדיכאון קליני ב-70%.
אז למה אנחנו מתעקשים לרדת במשקל? האם אנחנו יכולים לקבל את איך שאנחנו נראים? התשובה לפי יונה היא קבלת האני וגופי, כלומר שיפור של הדימוי העצמי. "למעשה", כותבת יונה, "הפער הוא כל-כך גדול בין איך שאדם ממוצע נראה לבין איך שאנחנו חולמות להיראות, שנראה שאין לנו שום סיכוי. לכן, תתחילי לאהוב את גופך כפי שהוא - לקבל את השיפולים, המבנה, הצלוליט ולהבין שזהו גוף אנושי ונשי".
עד כאן הפנטזיות, ועכשיו המציאות: לפי הערכות רשת סופר-פארם, שוק מוצרי הדיאטות מגלגל בין 30 ל-40 מיליון שקל בשנה, וכשמנוי עולה מ-3,000 שקל לשנה, אין פלא שסך ההכנסות בענף מכוני הכושר עומד על כ-1.75 מיליארד שקל בשנה, כפי שעולה מנתוני BDI.
90% מחדרי הכושר הפועלים בישראל הם פרטיים - כך שיש מי שחוגג על הדימוי העצמי הירוד שעליו מדברת יונה ועל עודפי השומנים שמוזכרים חדשות לבקרים בסקרים שונים.
אבל חשוב לעשות את ההפרדה: דיאטה בשל אסתטיקה קיצית היא עניין אחד ונתונה לשיקול-הדעת - ודיאטה לשם שיפור המצב הבריאותי היא עניין אחר, ואליה כמובן יש להתייחס בכובד-ראש.
בכל מקרה, יודגש כי אנחנו בעד שיפור המצב הבריאותי תוך דגש על כושר גופני באשר הוא (רצוי באוויר הפתוח) וצריכת מזון בריא.
בדור השפע שבו אנו חיים, כמות המזון הנגיש הגואה, לצד חשיפה עצומה למזון מהיר בשילוב של זמן מצומצם לכושר גופני - הרי שאין פלא שתופעת השמנת היתר קיבלה את הכותרת המפוקפקת של המגפה של המאה ה-21. הנתונים מדברים על כ-40% מהמבוגרים בישראל הסובלים מעודף משקל (כלומר bmi של 25 ומעלה) וכ-25% הסובלים מהשמנת יתר (bmi של 30 ויותר).
ישראל, אגב, לא לבד במערכה: מדובר במגיפה כלל-עולמית: לפי ההערכות של ארגון הבריאות העולמי, מאז 1980 הוכפל מספר הסובלים מהשמנת יתר ברחבי העולם, מה שמוביל לעלייה במספר חולי הסוכרת, מחלות לב ומחלות סרטן הנובעות מהשמנת יתר.
ב"עמותת מהיום - הפורום הישראלי לאורח חיים בריא" מתייחסים גם להשלכות הכספיות הנגרמות למשק. לפי הערכתם, הנזק הכספי הישיר לטיפול במחלות כרוניות שנגרמות מהשמנת יתר, והנזק העקיף הנגרם מאובדן תפוקה בשוק הישראלי, פגיעה באיכות החיים והוצאות על טיפולים וייעוץ של פסיכולוגים ודיאטניים, נאמד ב-10 מיליארד שקל - כחמישית מכלל ההוצאה הלאומיות לבריאות.
דיאטה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
