הנהלת טבע החדשה, תחת המנכ"ל ד"ר ג'רמי לוין, הודיעה עם פרסום התוכנית האסטרטגית בסוף 2012 כי תמקד את הפעילות שלה בתחום התרופות החדשות בסקטור מחלות הנפש והמוח.
החברה החליטה להקצות 15 מיליון דולר, במשך חמש שנים, לתמיכה בטכנולוגיות בתחום חקר המוח באקדמיה בישראל.
הערב (ב') תציג טבע את המחקרים בהם בחרה לתמוך השנה. היא תחלק מענקי מחקר לחוקרים ותיקים יחסית, בהם כאלה הבוחנים תרופות שנמצאות רגע לפני פיתוח, וכן מלגות לסטודנטים לפוסט דוקטורט ודוקטורט, שמחקריהם מעניינים ברמה הרעיונית.
את המהלך מוביל פרופ' מייקל היידן, נשיא מחקר ופיתוח גלובלי והמדען ראשי של טבע.
לרגל האירוע, מציג "גלובס" שלושה חוקרים צעירים שעורכים מחקרים פורצי דרך בתחום המוח.
מדד לכאב
החוקרת ד"ר ליטל מגיד, שותפה בקבוצה שמפתחת שיטה שמאפשרת לראות, באמצעות הדמיית MRI, מולקולות שקשורות במנגנון הכאב.
המחקר פורץ דרך משום שכיום לא קיים מנגנון שמודד אובייקטיבית את עוצמת, מיקום וסוג הכאב, שתמיד מוערך על פי דיווחי הפציינט. בגלל הקושי הזה, קשה היום לקבל אישור אמפירי לכך שטיפול מסוים הוא, למשל, 'דל כאב'.
"אנחנו חוקרים מולקולות קטנות שמשככות כאב באופן טבעי בגוף. אלה מולקולות הפועלות על המנגנון הקנבינואידי בגוף (אותו מנגנון עליו פועל קנביס, אם כי אותן מולקולות אינן דומות לקנביס)", מספרת מגיד, "הצלחנו לעשות שינוי במולקולות האלה, שמאפשר לנו לראות אותן היטב במכשיר MRI.
"אנחנו יכולים לראות איך משככי הכאבים הטבעיים האלה נוצרים, לאן הם נודדים ומה מפרק אותם. היום ישנן כמה תרופות שיכוך כאבים שנמצאות בפיתוח מתקדם, שפועלות על ידי עיכוב האנזימים שמפרקים את משככי הכאב הטבעיים הללו. הטכנולוגיה שלנו תאפשר לנו לבחון את יעילות התרופות הללו, בצורה מדויקת יותר".
לדברי מגיד, המעקב אחר משככי הכאב הטבעיים הללו בגוף, נדידתם ופיזורם, עשוי לאפשר הבחנה בין סוגים שונים של כאב, והתאמת משככי כאבים שונים לכאבים מסוגים שונים.
לידה מוקדמת וכישורים חברתיים
מיה לאופר-יערי מבית החולים הדסה והאוניברסיטה העברית, בעבר סטודנטית לרפואה אשר עשתה הסבה לפסיכולוגיה קלינית, מובילה מחקר ארוך טווח שעוקב אחר תינוקות שנולדו בלידה מוקדמת (פגים) וכישוריהם החברתיים.
"כמה מחקרים שבוצעו בעבר, הראו כי כ-18%-40% מהפגים הקיצוניים (שנולדו בשבועות לידה מוקדמים מאוד) סובלים מקשיים בשפה ובקשרים חברתיים, אפילו על הספקטרום האוטיסטי. אולם, המחקרים הללו בוצעו על בסיס שאלוני הערכה שחולקו להורים, ובלי שהחוקרים פגשו אפילו ילד אחד", אומרת לאופר-יערי, "ייתכן שהיה כאן אבחון יתר, או שכשל חברתי אובחן במקום בעיות אחרות כמו ליקוי ראיה, שמיעה או ליקוי מוטורי".
במחקר של לאופר-יערי, נפגשים החוקרים עם התינוקות וההורים למשך מספר שעות, לאורך כמה חודשים.
"אנחנו בעיצומו של המחקר, אבל ניתן לומר כי הקשר בין התינוקות הללו להוריהם הוא שונה מאשר אצל תינוקות שנולדו במועד, אולי בגלל הטראומה סביב הלידה המוקדמת".
לדבריה, "חלק ניכר מהפערים הללו נסגרים עם הזמן. מדהים לראות את הגמישות של המוח של הפגים, גם אלה שנולדו בשבועות מוקדמים מאוד, ואת היכולת שלכם לשרוד ולהתגבר. יש בילדים הללו משהו חזק ומחושל במיוחד".
לאופר-יערי מציינת כי חלק מן ההבדלים יכולים להיות קשורים גם לטיפול תרופתי שמשולב בלידה מוקדמת. "חומר בשם אוקסיטוצין, שנמצא כקשור בתהליכים חברתיים במבוגרים בריאים, משמש גם לזירוז לידות, ולפעמים משתמשים בו כשמסיבות רפואיות רוצים לאתחל לידה לפני שההיריון הושלם.
"מנגד, יש לידות שבהן משתמשים במעכב של אוקסיטוצין, כדי לנסות ולעצור לידה שהתחילה לפני שההיריון הושלם. שתי התרופות הללו מאוד נפוצות, לא רק בלידות של פגים, ואנחנו בהחלט חושדים שיש לשני החומרים הללו השפעה, אולי אף בעייתית, על התפתחות מנגנוני האוקסיטוצין הטבעיים אצל הילודים. צריך לבדוק זאת".
סטטינים נגד פרקינסון
ויולטה רוזני מאוניברסיטת תל אביב חוקרת את הקשר בין סטטינים (תרופות להורדת כולסטרול) לבין פרקינסון. כמה מחקרים קודמים הראו כי בקרב אנשים שנטלו תרופות כאלה, חלה ירידה בסיכון ללקות בפרקינסון
ההשערה היא כי הסטטינים שמצליחים לחדור למוח, מפריעים להצטברות של חלבונים שומניים, אשר מעורבים במנגנון המחלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
