לנו זה יעלה פחות: כמה באמת נשלם על דקת שיחה בטלפון?

מחירי השימוש ברשתות של בזק והוט עשויים לרדת באופן משמעותי. נתונים שהוצגו בפני משרד התקשורת מסמנים ירידה משמעותית בתעריף קישור הגומלין - שמוכר בשם קישוריות - ברשת בזק.

המחירים צפויים לרדת כאשר השוק יעבור לעבוד במתכונת של 4 קבוצות תקשורת. בפורמט הזה, פרטנר וסלקום ירכשו תשתיות מבזק והוט, שימכרו להן תשתיות במחירים מפוקחים.

מה הקשר בין מחירי הקישוריות בבזק לבין מחירי השימוש בתשתיות? כדי לדעת את מחיר הקישוריות צריך לחשב את העלויות של בזק. כאשר בודקים את הנתונים, אפשר לגזור מאותה עבודה את שני התעריפים - גם את עלות השימוש וגם את עלות הקישוריות, שמבטאת את המחיר של דקת שיחה.

לפני כשבוע סיים משרד התקשורת את הליך השימוע שערך לגבי תעריף קישור הגומלין ברשת נייחת. המשרד נפגש עם נציגים של חברות התקשורת ואיפשר להן להציג את העמדות שלהן בפניו ובנוסף בפני חברת הייעוץ הבינלאומית פרונטיר ובפני פרופ' ראובן גרונאו, שמלווה את המשרד בנושא זה.

התעריף שפורסם - 1.04 אגורות לדקה - מבוסס על עבודה שהכינה חברת פרונטיר עבור משרד התקשורת. התעריף נקבע בהתאם לפרקטיקה האירופאית המקובלת שמבוססת על "מפעיל חדש ויעיל". הפרקטיקה הזו שימשה את משרד התקשורת בעבר, כאשר קבע את תעריפי קישור הגומלין ברשתות הסלולר.

העבודה של פרונטיר, כאמור, תשמש את משרד התקשורת בהמשך הדרך גם לצורך קביעת התעריפים בשוק הסיטונאי.

מתקנים בחדרי תקשורת

במסגרת השימוע הוצגו נתונים עדכניים שמצביעים על כך שעלות קישור הגומלין במודל של מפעיל חדש ויעיל, נמוכה משמעותית מזו שהוצגה במודל של פרונטיר.

הנתונים שהוצגו בעבודה מצביעים על כך שרשת של מפעיל חדש ויעיל זקוקה לפחות חפירות ולכמות קטנה יותר של ציוד, בהשוואה למה שקיים בפועל ברשת בזק.

מהנתונים עולה בנוסף כי עלות החפירות ועלות התפעול של רשת יעילה נמוכים באופן משמעותי ביחס לעלות ששימשה את המודל של פרונטיר.

איך ניתן להסביר את חוסר היעילות של בזק? הרשת של החברה תוכננה בעבר לצורך אספקת שירות טלפוניה ולא שירות אינטרנט, שמצריך תכנון שונה.

כאשר יתכננו את הרשת מחדש, ניתן יהיה לספק מהירות גלישה גבוהה מזו הקיימת בבזק, תוך שימוש בפריסת סיבים אופטיים ובטכנולוגיית Vectoring - הטכנולוגיה החדשה שבזק עומדת לאמץ בזמן הקרוב במטרה לספק מהירויות גלישה גבוהות. השימוש בטכנולוגיה החדשה יאפשר להשתמש בפחות חפירות ובפחות מתקני תקשורת.

בחברות טענו בנוסף כי עלות תחזוקת ארונות התקשורת הישנים של בזק גבוהה מדי, בין השאר בגלל העובדה שהם פרוסים בקרנות הרחוב. הפריסה הזו מייקרת את עלות התחזוקה, שמורכבת בין השאר מתשלומי שכירות, ארנונה וחשמל. החלופה שמציעות החברות היא לפרוס מתקנים בחדרי תקשורת.

המגמה העולמית של מפעילי התקשורת היא להניח מרכזת תקשורת קטנה בכל בניין. המהלך הזה חוסך הרבה כסף, בהשוואה להצבת מרכזות ברחובות. הפריסה הלא יעילה של בזק מובילה לכך שכמות המנויים הממוצעת בכל מתקן תקשורת נמוכה באופן ניכר מזו שניתן להגיע אליה בפריסה יעילה.

בשורה התחתונה - העלות הממוצעת שמשלם כל מנוי - גבוהה יותר. המתחרות של בזק שהשתתפו בשימוע העלו אפשרות נוספת - שלפיה ועד העובדים החזק בבזק שומר על כמות עובדים ועל רמות שכר גבוה, מהלך שגם הוא עלול לפגוע ביעילות החברה.

הנתונים החדשים שהוצגו במסגרת השימוע מצביעים על כך שבזק היא חברה בלתי יעילה, ולכן הנתונים שלה אינם יכולים לשמש בסיס לחישוב תעריפי קישור הגומלין והשוק הסיטונאי. המפעילות המתחרות מבקשות לאמץ בהקשר הזה את הפרקטיקה האירופאית, שמשקפת עלות של מפעיל יעיל.

טענה אחרת שהועלתה בשימוע נוגעת לחוות-הדעת שהציגה בעבר חברת נרה. מדובר בדיון שבו נקבעו דמי הקישוריות בסלולר, דיון שבו נרה הציגה בפני משרד התקשורת את המודל הכלכלי של השוק. לטענת החברות שהשתתפו בשימוע, נרה לא הביאה בחשבון את חוסר היעילות שאפיין בזמנו את החברות.

דוגמה לכך אפשר למצוא בכך שחברת נרה בנתה מודל עלות, שנשען על כמות מתגים נמוכה מזו שהייתה בפועל אצל חברות הסלולר. תעריף קישור הגומלין בסלולר נקבע בסופו של דבר על בסיס מפעיל יעיל ולא על בסיס העלות של חברות הסלולר בפועל, ולכן אין מקום להתחשב בחוסר היעילות ששורר כיום בבזק.

עם זאת, ההבדלים בין העלויות שחישבה נרה לעלויות של מפעילות הסלולר בפועל היו קטנים יחסית, שכן חברות הסלולר היו יעילות באופן יחסי, מה שלא ניתן לומר על חברת בזק כיום.

להתייעל באופן ניכר

טיעון נוסף שהוצג בשימוע עסק בכך שהעמקת התחרות תחייב את בזק להתייעל באופן ניכר וליישם מבנה עלויות רזה יותר.

לפי הגישה הזו, צריך לתמחר את תעריף קישור הגומלין על בסיס העלויות שבזק צריכה ויכולה להגיע אליהן, ולא על בסיס העלות הנוכחית, שמשקפת חוסר יעילות.

תמחור תעריפי קישור גומלין והשוק סיטונאי, על בסיס מודל לא יעיל, ייתן לבזק פיצוי לא מוצדק בגין התנהלות לא יעילה. המצב הזה עלול לייצר חסמי כניסה למתחרים חדשים, באופן שיפגע בתחרות לטווח ארוך.

בנוסף טוענים בחברות כי התוצאה של מודל פרונטיר גבוהה באופן בלתי סביר בהשוואה לעולם. כך למשל, האיחוד האירופאי דחה לאחרונה את בקשת הרגולטור האיטלקי לקבוע תעריף קישור גומלין נייח בסך 0.6 אגורות לדקה, בטענה שמדובר בתעריף גבוה מדי בסטנדרטים אירופיים, אשר עומדים על 0.47 אגורות לדקה.

במסגרת השימוע ציינו החברות כי תעריפי קישור הגומלין בישראל אמורים להיות נמוכים יותר מאלה שנקבעים באירופה, וזאת בשל העובדה שישראל היא מדינה קטנה, מישורית וצפופה. לאור הנסיבות האלה, זול יותר לפרוס רשת תקשורת בישראל בהשוואה לאירופה.

ההשוואה למודלים אירופאים דומים מחזקת את הטענה כי התעריפים שנקבעו בישראל צריכים להיות נמוכים בחצי לפחות בהשוואה לתעריפים שפרסמה פרונטיר. הנתון הזה עשוי לרמז על הפחתה משמעותית בתעריפי השוק הסיטונאי.