"יש 150 אלף דירות מוקפאות במושבים וקיבוצים שניתן לשווק"

"יש היום 150 אלף יחידות דיור מוקפאות במושבים והקיבוצים שניתן לשווק בפריפריה. המדינה חייבת לעודד אנשים להגיע למקומות האלו. במשך קרוב לשנתיים ישבה ועדה בראשותי מאות שעות עם אנשי ההתיישבות והגענו לפתרונות וברגע האחרון, שבוע לפני הגשת העבודה, החליטה מועצת מקרקעי לשנות את הרכב הוועדות. זהו כורח השעה לבנות עוד 150 אלף יחידות דיור. חייבים לחזק את הפריפריה ולפרק את כל החסמים. מתוך 2.6 מליון דונם, כמעט מליון הם של קק"ל וניתן וצריך לאפשר בנייה עליהם". את הדברים האלה אמר היום (ג') יו"ר הקרן הקיימת, אפי שטנצלר, במסגרת דיון של השדולה החקלאית שהתקיים היום בכנסת אותו יזם חבר הכנסת עמר בר לב (העבודה).

במסגרת הדיון, שעסק בנושא עתיד הבנייה בקיבוצים ובמושבים, נחשפו נתונים חדשים על היקפי ההקפאה והבנייה ביישובים אלו. לפי נתונים שהעלו אנשי התנועה הקיבוצית, ישנם כיום אלפי יחידות דיור שלא ניתן להנפיק להם היתרי בניה בניגוד לחוק. אנשי המושבים, הוסיפו כי מזה עשור, לא מאושרת בנייה בנחלות שיש בהן תב"ע מאושרת.

"אנחנו נמצאים היום במהלך למציאת פתרון במסגרת הוועדה של מנהל מקרקעי ישראל", אמר יו"ר התנועה הקיבוצית איתן ברושי, "לא יתכן, שבניגוד לבדואים, מקבלים החלטה להפסיק את הבנייה, לאחר מכן מקימים וועדה שבה לא יושב אף חבר התנועה הקיבוצית ורק מזמנים אותנו לישיבות. אם לא נגיע להסדר ולא תהיה חקיקה שתאפשר לבנים חוזרים לשוב לקיבוץ, נצא למאבק לא פחות חריף מזה של הבדואים".

ראש רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן, ציין בדיון כי לאור החלטת בג"ץ ולאור חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, אין ביכולתו לאפשר את שיוך הקרקע לבני הקיבוצים. "אין מה לעשות, חייבים לשלם", אמר ליברמן בדיון. "זו גם ההחלטה של רשות המיסים. למעשה הקיבוצים עשו כאן מהלכים בלי התייעצות לאורך 15 השנים האחרונות ולכן, מתוך הבנה של הצורך, אנו בונים כעת את פתרון הביניים שיאפשר להמשיך את הבנייה שהופסקה. בסוף אם אני בא לעיריית חדרה ורוצה לבנות, אני חייב לשלם ואותו דין כרגע חל גם על הקיבוצים ולי כראש רשות מקרקעי ישראל אין לי מילה בנושא.

"כל זמן שאין חוק כזה. כל שהמחנה הקיבוצי מתנהל לפי החלטות המנהל ובסוף זהו המצב עד שיוחלט אחרת. חייבים לשלם לפני שמקבלים הרשאה לעלות על קרקע. הסכם הביניים שאנחנו יוצרים זו החלטה סבירה. להגיד שהמנהל לא חותם זה דבר לא נכון. אולי צריך להוריד סכומים במקומות מסיומים אבל אין ברירה. בנוסף, חייבים לטפל בחקיקה בסוגיית וועדות הקבלה במרכז הארץ ולטפל בסוגייה הזו בכדי לשמור על אופי ההתיישבות".

דבריו של מנהל רמ"י ליברמן גררו שורה של התבטאויות מצד הנוכחים בדיון שתקפו אותו והתלוננו כי המצב הקיים בלתי אפשרי. "אני כבר 15 שנים בשטח ומבין מה קורה ולך אין מושג מה קורה", אמר עו"ד אייל רז איידן המייצג עשרות קיבוצים: "האם יעלה על הדעת שכשאתה וכמה פקידים רוצים לשנות את התקנות אתה עוצר אלפי היתרי בניה? מותר לי לבנות בקיבוץ בלי לשלם שקל. בחוזה החכירה לא כתוב שיש צורך במימון עצמי. מותר לבנות לחברים חדשים. האפשרות הזו היא חלק אינטגרלי מתהליכי ההפרטה. הקיבוצים נכנסו לשיוך הדירות בידיעה שזה וולנטרי".

איציק בדר מקיבוץ גבעת חיים הוסיף: "בין הקיבוצים לבין המדינה והמנהל יש חוזה חכירה וזהו המסמך המשפטי המחייב. הקיבוצים עשו עיגון והם שילמו את ערך הקרקע. אני יודע שתשלום הנחלה נחשב נמוך. אנחנו שילמנו הרבה יותר מחוכרים רבים אחרים ולכן מותר לקיבוץ לבנות לחבריו ללא מגבלת בנייה כל עוד אין בעיה תכנונית. המנהל לוקח לעצמו את הסמכות והזכות לפרש את החוזה כפי שהוא רוצה וקובע שימושים חורגים. חייבים חקיקה שתוציא את המנהל משטח המחנה ותאפשר אוטונומיה לקיבוץ כפי שהיה במשך שנים".

עו"ד רון רוגין מעמותת אדמתי הוסיפה כי "יש סוגיות שהן הסדרים ראשוניים. זו סוגיה לכנסת. אני קורא לחברי הכנסת לקום ולקיים את חובתכם. יש פה אלפי משפחות שעוברות סבל אנושי. יש פה אנשים מהפריפריה שנושאים בנטל ופשוט מענים אותן. יש פה בלבול גדול מבחינת המנהל. חוזי החכירה לדורות על יישובים זכאים ויש להם חוזי חכירה לדורות, אי אפשר ואסור להתנות בניה למגורים לחברי קיבוץ בשטח שמיועד למגורים. יש פה אבסורד גמור, רוצים לבנות הרבה, אנשים רוצים לבנות בשטחים שמיועדים למגורים ולא מאפשרים להם".

את הדיון סיכם ח"כ בר-לב ואמר: "הזמן פועל לרעת כולנו ויש כאן נושא שכבר נמדד בעשרות שנים וחייבים לתת לו פתרון. בין השורות אנחנו מבינים שיש פתיחות של המנהל ויש את הוועדה שאני מקווה שתסיים את עבודתה עד סוף השנה ואני מקווה שהתפוח הלוהט הזה יתגלגל גם אצלנו המחוקקים וגם במנהל ויגיע לפתרון מהיר ככל הניתן. אנחנו חברי הכנסת מכל סיעות הבית ניתן גב לפתרון צודק".