ההר הוליד כופר: חצי מיליון שקל תמורת סגירת התיק נגד רועי ורמוס

ושוב, ההר מוליד עכבר: לאחר עינוי דין ממושך, שנפרס על 3.5 וחצי, מוסרת העננה הכבדה שרבצה על מנכ"ל פסגות לשעבר, רועי ורמוס. היום (ג') נחתם בין הפרקליטות לבין ורמוס הסדר לסגירת התיק נגדו בפרשת הונאת הנוסטרו לכאורה בפסגות.

במסגרת ההסדר הוסכם כי לא יוגש כתב אישום נגד ורמוס, ובתמורה הוא ישלם קנס בסך חצי מיליון שקל למדינה בתוך 60 יום, ולאחר מכן יוכל לשוב ולכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח.

במקביל סגרה הפרקליטות את התיק כנגד שי ירון, מנכ"ל פסגות ניירות ערך לשעבר, מחוסר ראיות.

במסגרת ההסדר שהושג, ורמוס גם מצהיר כי "אין לו ולא יהיו לו טענות כלשהן לגבי התקופה שבה הוגבל עיסוקו". זאת, לאחר שמשך כשנתיים וחצי הוגבלה בפועל העסקתו של ורמוס במשרה בכירה בשוק ההון.

למעשה, סעיף הוויתור של ורמוס על תביעות וטענות מהווה תעודת ביטוח עבור המדינה, שורמוס לא יתבע אותה על כך שנאלץ לוותר על משרות נחשקות כאשר היה בשיא הקריירה שלו.

ורמוס וירון נחשדו בעבירות של תרמית בניירות ערך וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות בחשבון הנוסטרו של פסגות ניירות ערך, בנוגע למכרזי החלף שבוצעו על-ידי המדינה בספטמבר 2007 ובנובמבר 2009, ובעבירות תרמית באג"ח ממשלתיות וקונצרניות.

עורכי הדין של רועי ורמוס, ניר כהן, אמיר בן-ארצי, ז'ק חן ועינת בן-משה, מסרו בתגובה: "אנו שמחים שהפרקליטות קיבלה את הטענות שהעלנו בשימוע וקבעה כי אין מקום להגיש כתב אישום".

פרקליטיו של שי ירון, עורכי הדין רותי ליטבק, יצחק מרציאנו ורם קרן, מסרו בתגובה כי "אנחנו מברכים על החלטת הפרקליטות לקבל את עמדתו של ירון, כפי שהוצגה בשימוע שנערך לו, לפיה ירון לא הפר הוראה כלשהי מהוראות הדין ולא עבר כל עבירה. אנחנו מעריכים את הדיון המעמיק בשימוע שקיימה הפרקליטות, את הפתיחות ודרך הפעלת שיקול הדעת.

"עם זאת, יש להצר על כך שנדרש פרק זמן כה ארוך לצורך קבלת ההחלטה - כ-3 שנים ממועד החקירה ולמעלה משנתיים ממועד השימוע. חלוף הזמן גרם נזקים גדולים ועוגמת-נפש רבה לירון ולבני משפחתו".

מניפולציה על שערים

תחילתה של הפרשה לפני כ-3.5 שנים, ב-1 בפברואר 2010, אז הוכה שוק ההון המקומי בתדהמה, כאשר נודע כי רשות ניירות ערך עצרה את דוד אדרי ושי בן-דוד, שני מנהלים בכירים לשעבר בפסגות, בית ההשקעות הגדול בישראל, בחשד לביצוע מניפולציות באגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות בתיק הנוסטרו של החברה. בהמשך התדהמה גברה כשהתברר כי גם מנכ"ל פסגות דאז, ורמוס, ומנכ"ל החברה הבת פסגות ניירות ערך, ירון, חשודים במעורבות בפרשה.

ב-17 בינואר 2011 הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה כי היא מזמינה לשימוע, שלפני העמדה לדין, את ורמוס ואת יתר החשודים בפרשה. מהודעת הפרקליטות עלה כי היא מתכוונת להאשים את ורמוס בעבירות של תרמית בניירות ערך וקבלת דבר במירמה. השימועים התקיימו בפני פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) דאז, עו"ד אלה רובינק, במארס ומאי 2011.

במרכז חקירת רשות ניירות ערך והפרקליטות עמד החשד לפעילות תרמיתית באג"ח קונצרניות וממשלתיות, שבוצעה באמצעות חשבון הנוסטרו של פסגות ניירות ערך על-ידי סמנכ"ל הברוקראז', דוד אדרי, ומנהל חדר המסחר, שי בן-דוד.

כמו כן, נמצאו ראיות לכאורה לפעילות תרמיתית של השניים במכרז הנפקת אג"ח ממשלתיות של משרד האוצר יחד שני חשודים נוספים - שטרם התקבלה החלטה סופית בעניינם - אהרון נבון, ששימש בתקופה הרלוונטית כמנהל חדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק ישראל; וסער וינטראוב, ששימש כברוקר בחדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק ישראל.

רשות ניירות ערך טענה בתום החקירה כי החשודים העיקריים "פעלו יחד בדרכי תרמית, לאורך תקופה ארוכה ובאופן שיטתי, בהיקף של מיליארדי שקלים, במטרה לבצע מניפולציה ולהשפיע באופן תרמיתי על שערים של מגוון ניירות ערך על-ידי העלאת והורדת שערי ניירות ערך בהתאם לצורכיהם, על מנת להשיא רווחים אסורים לחשבון הנוסטרו של פסגות, תוך שהם מנצלים את הכוח העצום של חשבון עתיר נכסים זה. שיטת הפעילות התרמיתית יצרה רווחים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים".

לפי החשד, ורמוס וירון היו מעורבים בפעילות זו, פיקחו עליה ואישרו אותה. הרווחים האסורים שהשיגה פסגות, לפי החשד, השפיעו גם על השכר והתגמולים ששולמו לחשודים העיקריים, שנגזרו מרווחי החשבון שאותו ניהלו, וגם על שכרו של ורמוס.

באוקטובר 2010 החליט פרקליט המדינה, משה לדור, לקבל את בקשת קרן אייפקס, שרכשה את השליטה בפסגות, לגבש הסדר, שלפיו ייסגר תיק החקירה נגד פסגות עצמה מחוסר עניין לציבור. זאת, אם תעמוד החברה במספר תנאים, ובהם החלפת צוות הניהול הבכיר ותשלום כופר בסך של 150 מיליון שקל. בעקבות הסדר זה פוטר ורמוס מתפקידו כמנכ"ל פסגות בדצמבר 2010.

פגיעה בניהול תקין

במסגרת ההסדר שנחתם עם ורמוס כעת, המפרט את התשתית העובדתית לכאורה המצדיקה אותו ואת הוראת החוק הרלוונטיות, חזרה בה הפרקליטות מכל טענותיה לשותפות של ורמוס בעבירות תרמית בניירות ערך, והיא מייחסת לו את היותו צד לשיחות, בהן תוארה פעילות ניירות ערך בחשבון הנוסטרו, על-ידי מנהל מחלקת הברוקרז' של פסגות ניירות ערך, האחראי על ניהול חשבון הנוסטרו של פסגות. "לפי עמדת התובעת מאמירות מנהל הנוסטרו עלה חשד לפעילות לא תקינה בחשבון הנוסטרו", נכתב בהסדר.

עוד צוין בהסדר כי "התובעת מוצאת כי בהתחשב בתכנים שעלו בשיחות הללו, ובתוקף תפקידו, היה על ורמוס לוודא כי אמירות אלה אינן משקפות פעילות בלתי תקינה של מנהלי הנוסטרו, ומשלא עשה כן פגע בניהול התקין של התאגיד שבראשו עמד".

סעיף חדש זה, המייחס לורמוס פגיעה בניהול התקין של עסקי התאגיד, לפי סעיף 424 (2) לחוק העונשין, שהעונש לצדו של שנת מאסר אחת וקנס - לא נטען כלפיו בשום שלב קודם לכן.

שתי הטענות לעיל אמורות להצדיק את ההסדר שנחתם עם ורמוס ולהבהיר לציבור מדוע ורמוס פעל באופן לא תקין בכל זאת. בהסדר נכתב עוד כי "ורמוס לא יידרש להודות במשמעות התנהלותו בפרשה זו".

לדברי גורם בשוק שמכיר את התיק, "פתאום באו לורמוס עם סעיף חדש, מוזר, ואמרו לו תשלם קנס, ונרד גם מהסעיף הזה. מה הוא הבין? שאם הוא לא ישלם, אז הוא ייגרר לעוד הליכים משפטיים, והסיפור יימשך עוד שנים. אז ברור שהוא ישלם. איזו ברירה הייתה לו? בפרקליטות הרגישו שהם חייבים להוציא מורמוס משהו, בגלל שהם עשו 'ביג דיל' מהסיפור, אבל זה לא נראה טוב".

 פסגות