בין מתוק למלוח: מסעדת 'דוד ויוסף' מזגזגת ונופלת בין הכיסאות

פולני נכנס למסעדה. אני יודע שזה נשמע כמו בדיחה, אבל בעצם אלה החיים שלי. והמסעדה, מסעדה יוקרתית היא, לא סתם מסעדה. בתפריט המהודר הוא רואה פתאום שיש גם דג מלוח.

ייקח או לא ייקח? ברור שייקח. גם אם יחשוד שזה הולך להיות הדג מלוח הכי לא נכון בחיים שלו. ולא סתם דג מלוח. הרינג פלוס איקרה פלוס סלט תפוחי אדמה. גן עדן עלי אדמות. כי ככה זה, תמיד ברגע הלא נכון, יוצא ממני ה"בעלעגולה".

הברמן הידען דווקא מבסוט מהפולני שהזדמן לו. הוא מזמין אותו לצ'ייסר וודקה על חשבונו לכבוד ההזמנה הנועזת. הברמן החביב הזה, עמי שמו בישראל, היה גם נקודת האור האמיתית של ארוחת הצהריים העסקית שלנו במסעדת דוד ויוסף, או בשמה המלא David and Yossef Downtown.

מסעדת דוד ויוסף קנתה את עולמה, היחסי, בכמה שנות פעילות קצרות אך אינטנסיביות בחלל קטן עד מאוד ברחוב ירמיהו בצפון תל אביב. ברוב הפעמים שבהן חלפתי על-פני המסעדה, היא הייתה מלאה עד להתפקע בערב רב של אלפיונאים וספיחיהם, חמושים בכל ארסנל הנשק המקובל בעדה - סיגרים, כוסות יין כרסתניות ואולי גם צרור מפתחות עמוס, כמו פעם, אצל עמירם השכן.

לפני כמה חודשים הרגישו דוד אלמקיאס ויוסי שטרית שהחלל הקטן כבר צר מלהכיל, והעתיקו את מסעדתם, הצנומה אך המפונפנת, לחלל עצום ממדים ברחוב מונטיפיורי, המכה של המסעדנות התל אביבית של ימינו. את הבר הקטן החליף קומפלקס בן שלושה מפלסים, שהמילה מופרך לא מתחילה אפילו לתאר את מה שמתרחש בו בכל הקשור לעיצוב. קומת המרתף המכונה, איך לא, Lounge, הזכירה לי משום מה בורדל שראיתי פעם בסרט. קומת הכניסה שבה ממוקם הבר הארוך היא סתמית יותר. לארוחת הצהריים העסקית החדשה של המקום בחרנו בה, כמובן.

לפני הכול צנחו על הבר פנכת זיתים מצוינים, צלוחית שמן זית וסלסת עגבניות וצלחת לחם ובה לחם זיתים ולחם אגוזים וצימוקים טריים וממכרים ממש. בני הבכור הזמין פופקורן שרימפס ואני את קונסטרוקציית הדג מלוח הנ"ל. הפופקורן שרימפס התגלה כמופלטת שרימפס מתוקה מאוד, ובתוכה שרימפס מאיכות בסיסית למדי. זה היה מתוק מדי, אבל איכשהו זה צלח, יחסית.

ההרינג היה לא רע; האיקרה לצדו רכה ומשחתית מדי, נעדרת התפוצצויות ביצי דג קטנות ומשמחות. אבל למה אפשר לצפות ממסעדת גורמה המגישה איקרה? דווקא סלט תפוחי האדמה, שתובל בשמן זית ובעלי זעתר קטנים והוגש קר, היה מצוין. אני הייתי מכסה את האיקרה בבצל קצוץ ומגיש חלה או לחם לבן לצדם, קום איל פו.

המשכנו בחריימה ובסטייק פילה. בכלל, התפריט מזגזג כאן, כך זה נראה, בין הרצון של בעלי הבית להזכיר ללקוחות, ואולי גם לעצמם, שזוהי מסעדה מרוקאית גאה, לבין הצורך, או הרצון, לשחק אותה קצת מסעדה צרפתית. ואיכשהו, כמו שאתם מנחשים כבר בוודאי, קצת נופל בין הכיסאות.

החריימה הותקנה מדג דניס. עכשיו ככה, אני מכיר את ההתנפלות המקובלת על הדניס המסכן, שהוא אכן דג צפוי, אבל ככזה, לטעמי לפחות, פועל שחור, חרוץ ומספק, אם לא מנסים לחשוד בו שהוא יודע להיות לוקוס. מצד שני, הוא גם לא יודע להיות בורי. אם אין לך לוקוס או "שולה" (אינטיאס), עשה חריימה מבורי. כל עקרת בית, אפילו פולנייה כמוני, יודעת את זה. ודווקא היה בורי במטבח באותו יום. הברמן סיפר לנו וגם הבין למה העדפתי אותו, אבל טען שהדניס יפתיע אותי. הוא אכן הפתיע. לרעה.

מה שדניס יודע לעשות על הגריל ובמחבת לא מספיק לו כדי להציל את כבודו של החריימה. ליד הדג שחו גרגירי חומוס שלא בושלו מספיק וקוביות סלק שבושלו יותר מדי, ובכל מקרה, לא התאימו. חריימה עם בורשט. לפחות זה היה חריף, כמו שצריך. ושוב, לא הייתה חלה לנגב בה. לחם זיתים....

סטייק הפילה היה סטייק פילה. לא מהבשר הכי מיושן בעיר, וגם לא משהו רע. הוכן בדרגת מדיום מדויקת והיה בסדר. לא פחות, לא יותר. הוא לווה בירקות שורש - סלק, גזר, בצלי שאלוט ושורשי סלרי ופטרוזיליה צלויים שהיו מצוינים - והוגש ברוטב ציר בקר ויין אדום. דוד ויוסף אקסקלוסיב.

קינחנו בקינוח בלתי אפשרי בעליל ונהדר של משמשים צלויים, קוביות ג'לי מרטיני, גלידת פירות יער, ביסקוויט פריך, וסליחה אם שכחתי משהו ביצירה המפוארת והמושחתת הזו.

מחירי ארוחת הערב כאן הם מופרכים, שלא לומר מופרעים למדי. מחירי עסקית הצהריים צנועים בהרבה. נותר לי רק לקוות שהאוכל בערב מצדיק את מחירו. בצהריים הוא רק עובר, בקצת מאמץ, את הרף הלא גבוה שפולני עייף וזקן כמוני מציב לו.

כדאי להכיר

דג מלוח. אם אתם באמת אוהבים דג מלוח, אינכם חייבים כמובן לאכול במסעדת יוקרה בשביל זה. הדג מלוח הכי טעים שאני מכיר הוא דווקא הגרסה הפולנית הכבושה עתירת החומץ והסוכר המוגשת אצל מתיתיהו לנדשטיין, הלוא הוא אדון מתי שהחברה מכנים "מתי המקלל". הבונוס הוא הגולדסטאר מחבית הטובה בארץ והקללות על חשבון הבית. מתי, מטלון 41 תל אביב

דוד ויוסף

פרטים: מונטיפיורי 21, תל אביב, 03-6040036. א'-ה' 16:30-12:30 (עסקיות) א'-שבת 19:00-24:00

מחירים: חריימה - 105 שקלים, סטייק פילה - 129, פופקורן שרימפס והרינג עם איקרה על חשבון העיקריות (עסקית(, קינוח מרטינז - 42, כוס גשם ורוד 2012 (הרוזה המצוין של יקב שאטו גולן) - 45 שקלים