אלו הן אסטרטגיות ההשקעה שיחיו הרבה אחרינו

מה שנוגע לסגנונות השקעה, מוות הוא מוטיב פופולרי מאוד. כאשר בועת האינטרנט התנפחה, הרבה משקיעים אמרו שפיזור הסיכונים מת. כאשר הבועה פקעה, אסטרטגיית הקנייה והחזקה הוכרזה מתה. כאשר השוק התאושש והמשקיעים פיגרו אחרי ההבראה, תזמון השוק הוכרז מת. כאשר המשבר הפיננסי היכה, ההשקעה במניות מתה. כאשר התחילה להצטייר בועת אג"ח, היו שחשו שההשקעה באג"ח מתה.

כעת, כאשר שוק המניות התאושש ורשם שיאים היסטוריים בשוק האמריקני, ועם גאות שהורגשה בעיקר בארה"ב - המשקיעים חושבים שהקצאת הנכסים (אלוקציה) מתה.

כמו עם מארק טוויין, הדיווחים על המיתות המשונות תמיד מוגזמים. משקיעים שנפלו קורבן לאמונה שכל אסכולות ההשקעות המסורתיות מתות, הורגים כנראה את ביצועי ההשקעה שלהם. לכן חשוב לברר למה כמה משקיעים החליטו שהקצאת הנכסים מתה, בדיוק בעיתוי הלא נכון.

"ליד S&P כל דבר מחוויר"

מדד 500 S&P עלה מתחילת השנה בקרוב ל-20%, ובשנה האחרונה ב-25%; וגם מדד דאו ג'ונס עלה השנה בשיעור זהה. אלו הם נתוני הכותרת לרוב המשקיעים, אבל האמת היא שכל המדדים האמריקניים מטפסים באותה מידה מעל חומת הדאגות: מדד ראסל 2000 עלה השנה בכ-24%; מדד S&P 400 של מניות המיד-קאפ (שווי שוק בינוני) עלה השנה ביותר מ-20%; ו-14 מתוך 16 המדדים הרחבים של מורנינגסטאר עלו ביותר מ-18%.

אפשר למצוא בעולם כיסים של מניות שרשמו ביצועים טובים יותר - בעיקר קרנות שהתמקדו ביפן או באסיה - אבל מניות הן תחום, שבו המשקיעים חשים אינטואיטיבית שהם לוקחים על עצמם יותר סיכון.

מנהלי תיקים וקרנות נאמנות, שבנויים על הקצאת נכסים - במובן של פיצול השקעה בין סוגי נכסים - חייבים להחזיק כמה נכסים שלא יכולים להמשיך לעלות. זו הסיבה לכך, שמתוך 44 מדדי סיכוני היעד ותאריכי היעד של מורנינגסטאר, אין שום מדד שהביצוע שלו נמצא בטווח 5 נקודות אחוז מהביצוע של המדדים הגדולים כמו S&P, דאו וראסל.

אפילו קטגוריית ההשקעות שקיבלה הכי הרבה באזז על האופן שבו היא "מחליקה" את הביצועים - מה שנקרא "אסטרטגיות השקעה חלופיות" - מפגרת בהרבה אחרי שוק המניות האמריקני.

"מרווח התשואה בין כל דבר ל-500 S&P הוא אדיר - וזה לא רגיל בייחוד מנקודת מבט של הקצאת נכסים, מפני שזו אחת השנים המשונות הללו שבהן הגאות של S&P היא ליגה משלה, וכל דבר אחר מחוויר לעומתה", אומר מייקל גאייד, מנהל ההשקעות הראשי של Pension Partners בניו יורק.

"עם שוק אג"ח שאומר לך להשקיע במניות ו-S&P שמתעלם מכל הסיבות לכך שהוא צריך לרדת, המניות האמריקניות הן הדבר שכולם רודפים אחריו ובגללו מתעלמים מכל הנכסים האחרים", מוסיף גאייד.

"חושבים יותר מדי לטווח הקצר"

אבל ההיסטוריה מראה לנו שבכל פעם שסגנון השקעה כלשהו מוכרז מת, השוק מקבל מפנה ומציל אותו בסופו של דבר. זה לקח שכדאי למשקיעים ללמוד ממנו.

"בכל פעם שאנשים מכריזים על מותו של סגנון השקעה, הם חושבים יותר מדי לטווח הקצר", אומר צ'רלס רוטבליט, סגן נשיא האגודה האמריקנית למשקיעים יחידים. "הם מתמקדים במה שהולך עכשיו בסדר, במקום לחשוב על תוחלת החיים של התיקים שלהם".

רוטבליט מציין, שמשקיעים שחושבים שהקצאת נכסים כבר אינה רלוונטית צריכים לבדוק את ההקצאה שלהם, ולהתאים אותה לרמה שבה הם חשים בנוח.

הוא מציין שמשקיעים לטווח ארוך שיצאו מהשוק במפולת של 2000-2002 או במשבר של 2008, "היו בעלי הקצאה גבוהה מדי של מניות, שאיתה הם לא יכלו להתמודד. הם נכנסו לפאניקה, והשתמשו בתירוצים כמו 'פיזור סיכונים לא עובד'. אבל הבעיה הגדולה שלהם, היא שהם מודאגים יותר ממה שעובד בזמנים טובים מאשר להיות מודאגים איך למצב את עצמם כדי לשרוד כשיש לנו עוד מפולת שוק, מפני שתהיה לנו עוד מפולת כזו יום אחד, ועוד אחת".

ב-2008, כאשר השפל שנבע ממשבר הפיננסי הנמיך את כל הסירות ולא אפשר למשקיע למצוא מעגן מבטחים, משקיעים שהמשיכו להאמין באסטרטגיית פיזור הסיכונים וההשקעות היו עצבניים וחסרי מנוחה. אבל כאשר התנאים, שנראו כה חסרי תקווה בהתמוססות של השוק, השתנו באפריל 2009, משקיעים שנשארו בפיזור השקעות ראו את קרנות הנדל"ן והשקעות השווקים המתעוררים שלהם מניבות רווחים מעבר לכל דמיון.

זו הייתה גם התקופה שבה מנהלי כספים מנוסים התחילו למכור אג"ח ולקנות מניות - מה שנחשב אז להרפתקני, אבל היום נחשב לנכון מאוד.

"חושב שאתה חכם מהשוק?"

דניאל דורבאל מחברת Dorval & Chorne Financial Advisors ממינסוטה מציין, כי משקיעים שמטילים ספק באסטרטגיות פיזור הסיכונים והקצאת הנכסים יחסית למדד 500 S&P "לא מפתיעים בכלל. הנטייה העכשווית גורמת במקרים רבים למשקיעים לקבל החלטות השקעה עלובות, מפני שאנחנו, בני תמותה שכמונו, משליכים מן העבר הקרוב על העתיד, ומניחים שמדד S&P ימשיך לרשום ביצועי יתר יחסית לנכסים אחרים. השיטה הפשוטה הזו של הקצאת נכסים עובדת היטב עד לרגע שבו המגמות משתנות, והביצועים בעתיד חורגים בדרמטיות מהעבר הקרוב".

מוסר ההשכל של הסיפור, הוא שכאשר המגמות הללו משתנות, אסטרטגיה אחרת תמות, והביצועים של אסטרטגיית הקצאת הנכסים יחזירו אותה לחיים.

לדברי נורמן בון מ-Mosaic Financial Partners מסן פרנסיסקו, "בכל פעם שרעיון השקעה כלשהו עובד טוב 30 שניות, פתאום הגישה הישנה והטובה של פיזור סיכונים מושמצת. השקעות לא עובדות כך, אלא אם אתה באמת חושב שאתה חכם יותר משאר השוק, ותמיד תצליח לנחש מה יהיה המגזר הלוהט הבא, ומתי לצאת מהמגזר שמתחיל להתקרר.

"עבורנו, יתר בני התמותה הרגילים, להיות עם סבירות גבוהה שיש לנו לפחות רגל אחת במגזר המעניין הנוכחי, זה מרגיע. כאשר השווקים נעים במחוזרים הבלתי נמנעים שלהם, הגישה החכמה היא לא לחשוב שאתה כזה חכם; ולמצוא לך מסלול שאינו כזה תנודתי שהוא יגרום לך לברוח כאשר המצב נראה הכי שחור, מפני שזה השלב שמספק בדרך כלל את הבסיס לקפיצה הגדולה הבאה קדימה".

 תשואות המדדים

כל הזכויות שמורות ל-MarketWatch.com 2013