בכיר בפיליפס: "נבחן להקים בישראל תשתית בסגנון חממה"

"אנחנו בפיליפס צריכים להיות רציניים יותר לגבי הפעילות שלנו בישראל", אומר ארנו בראנר, סמנכ"ל פיתוח עסקי ואחראי על מיזוגים ורכישות בפיליפס הלת'קר. "היו כמה רעיונות שבפעם הראשונה שנתקלנו בהם נראו לנו מוקדמים מדי לרכישה, ובסוף הם נמכרו למתחרים".

במסגרת הצהרת הרצינות שלו ביקר לאחרונה בראנר בישראל, ופגש כ-30 חברות צעירות בתחום הרפואי, והוא מצפה להמשיך את הקשר עם לפחות ארבע-חמש מהן. "זה רק קצה הקרחון של מה שקיים בישראל", הוא אומר.

פיליפס הלת'קר מתמחה בתחום ההדמיה והרפואה הביתית, וכבר יש לה מרכז פיתוח גדול בחיפה, שמעסיק יותר מ-600 עובדים במגוון תחומים. בשנים האחרונות רכשה פיליפס את חברת CDP, שעוסקת בתחום אגירה דיגיטלית של תמונות הדמיה, והיא נמצאת בשיתוף פעולה צמוד עם חברה חצי-ישראלית נוספת בשם קורינדוס, שפיתחה שיטה לצנתור באמצעות רובוט, ללא נוכחות רופא בחדר.

"רובוטיקה משלימה היטב את תחום ההדמיה - הדמיה מדויקת היא שמאפשרת רובוטיקה מדויקת", אומר בראנר. "בקורינדוס, שקיבלה לפני חצי שנה אישור FDA והחלה למכור בארה"ב, יש לנו החזקות מיעוט, ואנחנו גם שותפים להפצה. אנחנו בהחלט מחויבים להשקעה בחברה גם בשלבים הבאים, כדי שתוכל לאסוף יותר מידע קליני".

"מפתיע שנוירוניקס לא הצליחה לגייס"

"התחום של טיפול לא פולשני מבוסס הדמיה הוא הזדמנות גדולה שסימנו לעתיד שלנו בפיליפס", מוסיף בראנר. "הדמיה ככלי אבחוני היא כבר תחום צפוף ותחרותי, אבל כשמוסיפים טיפול מונחה הדמיה נוצר ערך רב למטופל. תיקון שסתומי לב, צריבה של הלב למניעת פרפור, מיקום סטנטים, מיקום קטטרים - כל אלה מדויקים יותר ככל שיש הדמיה טובה יותר של פנים הגוף".

תחום נוסף שמעניין כיום את פיליפס הוא האינפורמטיקה הקלינית. "פגשנו בבית החולים שיבא חברה שפיתחה תוכנה שמנתחת באופן עצמאי תמונות הדמיה, ועורכת תעדוף שלהן לרופא. למשל, בחדר מיון יכולה התוכנה להתריע שנראה כי חולה מסוים מדמם, וכדאי לבדוק אותו.

"התוכנה היא מערכת בינה מלאכותית שלומדת כל הזמן. היא לא מקבלת החלטה קלינית עבור הרופא, אבל משפרת את סדר העדיפויות שלו. זו עדיין חברה מאוד קטנה, ואני לא רוצה ליצור ציפיות שווא, אבל זה מרתק".

לבד מתחום ההדמיה, מחפשת פיליפס להתפתח בתחום הרפואה הביתית. "הייתי מרוצה מאוד מהפגישה עם נוירוניקס (שמפתחת מערכת לטיפול באלצהיימר באמצעות שילוב של גירוי מגנטי ואימון קוגניטיבי באמצעות משחק מחשב - ג' ו'). הפתיע אותי שהיא לא הצליחה לגייס הון בבורסה בתל אביב", הוא אומר.

גם אינסייטק, חברה בת של אלביט טכנולוגיות רפואיות, קרצה לבראנר. החברה מבצעת צריבת רקמות באנרגיית אולטרה-סאונד מרוכזת, וההדמיה לפרוצדורה נעשית באמצעות MRI.

כלל לא מובן מאליו שאיש פיליפס מפרגן לאינסייטק. לחברה יש הסכם שיווק עם המתחרה של פיליפס - GE, מה גם שלפיליפס יש מכשיר אולטרה-סאונד טיפולי מונחה MRI משלה.

"אינסייטק לא פרצה שנים רבות כי היא נכנסה לשוק דרך התחום של צריבת גידולים שפירים ברחם, שבו גם אנחנו פועלים", אומר בראנר. "אלא שכשרופא מבצע ניתוח כזה, הוא צריך לריב עם מחלקות אחרות על ה-MRI, ואילו את החלופה - ניתוח כריתת רחם - הוא יכול לעשות בעצמו. כעת אינסייטק נכנסת לתחומים שבהם הטכנולוגיה שלה ייחודית ונחוצה יותר - טיפול במוח ובגידולים בעצמות. במחלקות הנוירולוגיות יש MRI זמין, והשיפוי הצפוי גבוה מספיק, כך שלרופא משתלם לריב על מכשיר ה-MRI. סוף סוף הכלכלה מתחילה לעבוד לטובתם".

בראנר מציין לטובה גם את חברת קימא (Kyma) מקבוצת אלרון, שמפתחת מכ"ם זעיר להתראה על התקפי אי-ספיקת לב; את ניקסואה של רוברט טאוב ועדי משיח, שפיתחה מכשיר מושתל לטיפול בדום נשימה בשינה; וכן חברה בשם ואיקה (Vaica) משוק הטיפול הביתי, שמאפשרת לרוקח לארוז תרופות באריזה שמתריעה אם החולה זכר או שכח ליטול אותן.

בראנר: "אנחנו רוצים לשתף פעולה עם חברות ישראליות בשלב מוקדם יותר. קיבלתי מנדט ממנכ"ל פיליפס להקים בישראל תשתית בסגנון של חממה".

אופנהיימר: "החברות הישראליות מתקדמות לוול סטריט"

"אני מגיע לישראל באופן עקבי כבר יותר מעשר שנים, ומרגיש שהחברות הישראליות מתקדמות בענק לכיוון שמעניין את וול סטריט". כך אומר סטיוארט (סטו) בריץ' מבנק ההשקעות אופנהיימר, שאחראי בין היתר על תחום הביומד בבנק.

בריץ' ביקר בישראל לרגל כנס IATI-Biomed שנערך ביוני האחרון, ועל רקע גל הנפקות בבורסות בארה"ב, שבו השתתפו גם החברות הישראליות אלקוברה וקמהדע.

אף שבריץ' היה רוצה לראות ישראליות נוספות ברשימה הזו, הוא מודה כי מספר החברות שנערכות כרגע להנפקה הוא קטן, וכי בחודשים הקרובים לא יהיה גל הנפקות של חברות ישראליות.

עם זאת, הוא לא מהסס לסמן את אלה שכבר מתאימות לדעתו להנפקה בחו"ל. החברות הפרטיות VBL, שפיתחה תרופות אנטי-דלקתיות ואנטי-סרטניות, ופואמיקס, שמפתחת תרופות למתן על גבי העור בצורה של קצף; אינטק ובריינסווי שנסחרות בתל אביב, ומזור, שכבר נסחרת בנאסד"ק בצורת ADR; הוא גם מציין את גמידה סל, אך מסתייג מהאי-ודאות שקיימת כרגע לגבי המשך מסלול הפיתוח שלה מול ה-FDA.

לדברי בריץ', האתגר הגדול של התעשייה בישראל כיום הוא שטבע עזבה כמה חברות שתמכה בהן. "אני מאמין בחברה כמו קיורטק מקבוצת כת"ב, אבל יהיה לה קשה בלי טבע", הוא אומר.

"טבע צריכה לצאת לחלוטין מן החברות שאותן עזבה. יש כמה חברות שהסכמי השיווק עמן בוטלו, אבל טבע עדיין מחזיקה בהן מניות או זכויות אחרות, וזה מצב בעייתי עבורן. טבע צריכה לצאת לגמרי, ולתת להן להתקדם".

- אתה חושב שמהלך העזיבה של טבע את החברות הללו היה נכון?

"אני חושב שג'רמי לוין מבין בזה יותר ממני".

 החברות הישראליות