"משרד האוצר ובנק ישראל נוקטים בכל האמצעים הנכונים לשמירה על הכלכלה הישראלית, אולם מספר רב של נתונים במשק מראים על מגמה שלילית בפעילות הכלכלית. לכל זה יש להוסיף את התחזקותו של השקל מול הדולר והנזק שנגרם בשל כך ליצואנים. הריבית הנמוכה של בנק ישראל עלולה לייצר בהמשך בעיה חמורה בתחום הנדל"ן בישראל. ה"עושר" של הציבור כתוצאה מפעילות משולבת של האוצר ובנק ישראל רק תורמת להעמקת אי השוויון במשק ולחיזוק העשירונים העליונים, כאשר מנגד - הגדלת המס שוחקת את הצרכן ה"אמיתי" בדמות מעמד הביניים". כך כותב הבוקר ירון גורדון מאפסילון בסקירה השבועית שפרסם בית ההשקעות.
ע"פ תיאוריות הכלכלה המסורתיות, כותב גורדון, ריסון פיסקאלי לא אמור לתמוך בצמיחה ובטח שלא בעליה בקצב גביית המיסים. אך יש שיגידו שזמנם של תיאוריות אלו עבר מזמן. במשק מדשדש בו מבצעת הממשלה מדיניות מרסנת יכול הבנק המרכזי לבצע פעילות מרחיבה, כלומר להוריד את הריבית המוניטארית במשק וכפועל יוצא לנפח מחיר של נכסים (אג"ח מניות נדלן וכו') ולהעלות את רמת העושר של הציבור.
"ציבור עשיר יותר צורך יותר ומשלם יותר מיסים. כמובן שצמיחה שכזו אינה צמיחה ברת קיימא ובהיעדר איזון בין המדיניות המוניטארית לפיסקאלית עלולה לייצר אף התמתנות בפעילות הכלכלית. זאת מאחר וכאשר הממשלה מעלה מיסים כגון מע"מ ומס הכנסה היא מעלה את נטל המס כאחוז מהתוצר. תופעה זו מחריפה ככל שצמיחת התוצר מושפעת מסעיף ההשקעות, כתוצאה מעלית מחירי נדל"ן ע"י משקיעים אשר אינם מהווים אינדיקציה לצריכה הפרטית".
באפסילון מניחים שהמדיניות הפיסקאלית המרסנת בהצעת התקציב עלולה לפגוע גם ביכולתו של המשק לעמוד ביעד הגרעון של האוצר ל-2014. לכן, "אנו סבורים שרבים הסיכויים להתממשותו של התרחיש בו המשק יחווה צמיחה מתונה יותר ב-2014. תרחיש זה מבטא את המשך התהליך של שחיקת כוח הקנייה של הצרכן בישראל, מה שיתמוך באינפלציית ליבה נמוכה, ומדיניות מוניטארית מרחיבה".
באפסילון ממשיכים להניח שתהליך "ההיפרדות" בין ישראל לארה"ב יימשך. זאת אומרת, בעוד שהמגמה החיובית של המשק האמריקאי תשפיע לרעה של שוק האג"ח שם, הרי שוק האג"ח הישראלי ייתמך בשל המגמה השלילית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.