לא המצאנו שום דבר

לא מעט אנשים שאלו אותנו בימים האחרונים כיצד מעזה המדינה לטרוק את הדלת דווקא בפני יהדות העולם. מדוע החליטה הממשלה, בצעד "שאינו ציוני ואינו כלכלי", שחבילת הגזירות החדשה תכלול גם העלאת מס רכישה לדירה שירכשו זרים (החל מ-5% למדרגה הראשונה, גם אם זו להם דירה ראשונה) וגם מטילה עליהם מיסוי אוטומטי על השבח שייווצר בין קנייה ומכירה.

הרי מכירת דירות לתושבי חוץ היא אחד מענפי "הייצוא" הכי מוצלחים שלנו. מטבע זר נכנס לישראל, הרשויות המקומיות מרוויחות תשלומי ארנונה שוטפים ללא צורך להוציא הון עתק עבור בית ספר או גן ילדים, ועל הדרך אנחנו גם שומרים על קשר מבורך עם יהדות התפוצות.

לכן, במקום לקטר על כמה אלפי דירות רפאים שמתאכלסות רק בקיץ או בחגים, ולהוציא ליהודי העולם את כל החשק לקנות דירה, פשוט צריך לבנות יותר, גם לישראלים וגם ליהודים טובים מהעולם.

ואף על-פי כן, עם כל הכבוד לאתוס שגורס כי ישראל היא בית לכל היהודים, מדובר במקרה הטוב בהיתממות. נכון שיהדות העולם שקונה פה דירות לא תאהב שנכנה אותה באופן גורף בתואר משקיעים זרים, אבל מדובר בדרך כלל בסמנטיקה בלבד. הרי אם אותם רוכשים אכן יעשו עלייה לישראל בתוך פרק זמן סביר, גם יחזירו להם את מס הרכישה וגם לא יבקשו מהם מס שבח ביום המימוש.

אבל, אם הם קונים זרים (לפחות עד שהילדים יסיימו קולג'), לא המצאנו בחוק ההסדרים שום דבר מיוחד. כמעט בכל מדינות העולם ישנם חסמים והגבלות - בדרך כלל דרקוניים הרבה יותר ממדרגת מיסוי גבוהה יותר - על רכישת נדל"ן על-ידי זרים, בתנאים שנקבעו הרבה לפני שהתעוררה בועת מחירים כזו או אחרת בשוק המגורים.

מסיבות כלכליות (ביקוש חיצוני שמעלה מחירים, השפעת כניסה לא מבוקרת של מט"ח למשק ועוד), מסיבות חברתיות (דירות רפאים, מובלעות אתניות ועוד), מסיבות ביטחוניות (רכישה של גורמים עוינים, רכישה באזורי ספר ועוד) - קובעי המדיניות מעדיפים לשלוט על הביקוש האקסוגני למשאב שאיננו אינסופי בשום מדינה בעולם. בשורה תחתונה, עניי (וצעירי) עמך קודמים. קודמים לעניים מעיר אחרת. על אחת כמה וכמה קודמים לעשירים מארץ זרה.