ביבי עשה את זה

לכולם יש הלוקסוס להיות בעד או נגד, מבלי שדעתם תהיה מכריעה. רק אדם אחד יודע כי מה שהוא חושב אינו רק דעתו שלו, אלא עמדה של מדינת ישראל. האדם הזה הוא כמובן ראש הממשלה, כל ממשלה.

לכן, כשאני שומע פוליטיקאים מתייסרים, מדברים על כמה קשה להם לגבש עמדה, על לבם הנתון למשפחות השכולות - אני אומר להם, אם תכפילו את ה"סבל" שלכם במאה, אולי תקבלו את מה שמרגיש האדם שניצב בראש הפירמידה, האדם שצריך להחליט.

ה"כמעט" הקובע

אני קורא פרשנים, בכירים כמובן (לפעמים נדמה שאין אחרים), מזכירים לנתניהו שאמר דברים אחרים כשהיה באופוזיציה, ולאחר מכן במרכז הליכוד. אני יודע שאותם פרשנים עצמם היו מטגנים את ביבי לו החליט אחרת. וזה לא שמתנגדי שחרור האסירים טועים, וזה לא שהתומכים טועים. לכולם יש נימוקים חשובים ואמיתיים, גם לאלה וגם לאחרים. אבל יש לזכור: לא כל מי שנימוקיו צודקים, גם עמדתו צודקת.

כלומר, אתה יכול לומר שלבך נשבר על קורבנות הטרור, שזו החלטה טרגית, ויחד עם זאת להיות בעד השחרור. וגם להיפך, כמובן. כלומר, לא חייבת להיות קורלציה בין הנימוקים לבין השורה התחתונה שלהם. כי מעל לכל זה מרחף השלום. הסיכוי. אמת, סיכוי זעיר, נראה כמעט אפסי, אבל ה"כמעט" הזה גם שווה משהו, כאשר המטרה כל כך גדולה, כל כך חשובה.

השיחות של ביבי

ביבי החליט. למרות הלחצים הפוליטיים והרגשיים עליו. אולי החלטתו נכונה, אולי לא. אבל הוא החליט, לכל הרוחות.

הוא קיבל החלטה שאי אפשר לומר עליה שהיא צודקת או מוטעית. יכול להיות שהחלטתו מוטעית, ויכול להיות שעמדות מבקריו מוטעות. כל מה שאנחנו יודעים וחושבים על ראש הממשלה צריך להתגמד לעומת החלטה זו, לעומת התחלת השיחות בוושינגטון. שיחות שלולא ביבי - לא היו מתנהלות עכשיו.

המבחן האמיתי שבדרך

ביבי התנהל בעניין האסירים כמנהיג. האם יוכל להתמיד בכך? המבחן הוא ההתנחלויות. התנהגותו כלפי הבנייה שם תגלה לנו אם מדובר במנהיג אמיתי, או שזו הייתה שעת רצון חולפת. ההתנחלויות הן המבחן, הרבה יותר מהאסירים. אם ביבי ירגיש צורך לבנות ביו"ש כדי "לכפר" על החלטתו, כדי "לרצות" את הימין - אז הלך עליו.

אין ספק שהמתנחלים ינסו לבנות בלי הכרה כדי לבחון אותו. אם לא יעצור אותם, אפילו בכוח אם צריך, זה יוכיח שלמרות האסירים, ביבי אינו מנהיג, אלא ביבי. ואם הבנייה הזאת תגרום להפסקת השיחות - או אז נוכל כולנו, ללא הבדל דעה, לומר ששחרור האסירים היה לשווא. כי בלי עצירת ההתנחלויות לתקופת המשא ומתן, שחרור האסירים לא נתן לנו כלום, חוץ מנזק לביטחוננו ולתדמיתנו.