"החלטת הריבית נבעה משיקולים שאינם מאקרו-כלכליים"

בנק ישראל הותיר, כצפוי, את גובה הריבית במשק ללא שינוי. לכן, ריבית הבנק המרכזי לחודש אוגוסט נשארת ברמה של 1.25%.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מציין בתגובה כי "רוב הנימוקים של הבנק להחלטתו דווקא תומכים בהורדת ריבית. בעקבות ההחלטה התחזק השקל קלות. החלטתו של הבנק להשאיר את הריבית ללא שינוי, התקבלה על אף ההתחזקות השקל בחודש האחרון, האינדיקאטורים האחרונים המצביעים על צמיחה איטית של הכלכלה, סקרי הציפיות הפסימיים, הירידה בציפיות לאינפלציה וההתייצבות במחירי הדירות בחודשיים האחרונים. להערכתנו, אי הורדת הריבית היום מעלה את ההסתברות להורדת ריבית בחודשים הקרובים".

מבית ההשקעות הלמן אלדובי נמסר בתגובה כי "בנק ישראל החליט שלא להוריד את הריבית, אולם להערכתנו מדובר רק בדחייה של החלטה אשר תמומש עד סוף השנה. דחיית ההחלטה על הורדה נוספת נותנת לבנק ישראל עוד זמן לראות את ההשפעה של שתי הורדות הריבית הרצופות שהיו בחודש מאי, זאת מכיוון שההשפעה של הורדת הריבית על הכלכלה מגיעה בדר"כ באיחור. ההחלטה החודש לא הייתה פשוטה מכיוון שנתוני הרקע היו מעורבים: מצד אחד, הנתונים השוטפים מעידים אומנם על האטה אך בפועל הצמיחה עדיין סבירה ומחירי הדיור ברמות גבוהות בשל המשכנתאות הזולות. מנגד, השקל מוסיף להתחזק וסביבת האינפלציה נמוכה, למרות המדד האחרון. בעקבות הנתונים הנ"ל, כנראה שהבנק החליט להמתין להתפתחויות נוספות או להשאיר את ההחלטה לנגיד הבא פרנקל, במידה ומינויו יאושר".

"הנתונים המאקרו כלכליים הצביעו על כך שיש צורך בהורדת ריבית נוספת. נראה שהעדר נגיד בפועל, עיכב החלטה זו משיקולים שאינם מאקרו-כלכליים", כך סבור שמואל בן אריה, מנהל מחקר שוק מקומי בפיוניר תכנון פיננסי. בן אריה מוסיף כי "המשך הייסוף בשקל, הריביות הנמוכות בחו"ל, תחזיות צמיחה גלובליות אשר ממשיכות להיות נמוכות וסביבת האינפלציה אשר נותרה נמוכה על אף השפעת הממשלה בחודשים האחרונים (ולמרות ההפתעה במדד יוני), הינן סיבות ממשיות להורדת ריבית ועדיף כמה שיותר מוקדם. את החשיבות והאמונה בהורדת ריבית נוספת ניתן לראות בתשואת המק"מים אשר עומדת על 1.22%-1.15%, ומצביעה על כך שהשוק מעריך כי צפויה הורדת ריבית נוספת השנה".

לדברי בן אריה: "עד היום היינו רגילים למדיניות מוניטרית אשר מטרתה לשמור יעד האינפלציה אך בה בעת גם על היציבות בשוק התעסוקה והתמיכה בצמיחה. פרופ' פרנקל, הנגיד המיועד, מצטייר ככזה אשר יציבות המחירים הינה הדבר היחיד אשר עומד אל מול עיניו ומעניין לראות כיצד יגיב. אני מעריך כי מול הדולר הנחלש, אשר פוגע ונוגס בצמיחת המשק, יצטרך הנגיד הנכנס לפעול בקו מחשבה אחר ממה שהיינו רגילים לראות ממנו בקדנציה הקודמת וכבר בקרוב נהיה עדים להורדת ריבית נוספת".

עמית קמינסקי, מנכ"ל AMG משכנתאות אומר היום כי "לאור אי הבהירות סביב מינויו של פרנקל וזהות הנגיד הבא יחד עם חוסר הוודאות בשווקים, וסביבת הריבית הנמוכה במסלולים הקבועים הן הצמודים והן הלא צמודים מומלץ להתאים את המשכנתה לתקופה זו ולהפחית את מרכיב חוסר הוודאות תוך ניצול סביבת הריבית הנמוכה".

אסף שאול, סמנכ"ל השקעות, אלפא פלטינום קרנות נאמנות: "הוועדה המוניטרית החליטה להשאיר את הריבית על כנה בכדי לשמור תחמושת לנגיד שטרם נכנס לתפקיד. בנוסף, הוועדה חוששת מהמשך התייקרות מחירי הדירות בעקבות נתוני השיא של נטילת המשכנתאות".

"המצוקה הגוברת של העסקים הקטנים והבינוניים המשתקפת מהאטה במשק, שצפויה אף להחריף כתוצאה מהעלאת נטל המס והקיצוצים בתקציב המדינה, מחייבת להוריד את הריבית במשק. הורדת הריבית תעודד את הצמיחה, תסייע בחיזוק הדולר אל מול השקל ותפחית את עלויות האשראי של עסקים, ובכך תאפשר למשק בכלל ולעסקים הקטנים והבינוניים בפרט, להחזיק את הראש מעל המים", כך אומר רו"ח אהוד רצאבי, נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים, בעקבות החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי. רצאבי מוסיף כי "נתוני המאקרו מצביעים על כך שמסתמנת האטה נוספת בפעילות במשק, לרבות התכווצות נוספת בהשקעות. כמו כן, החודש נרשם גידול בתביעות החדשות לדמי אבטלה. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה נמצאות סמוך למרכז יעד האינפלציה, מה שמקל על הורדת ריבית".

פסגות: שוק האג"ח המקומי עדיין מעניין למשקיעים

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו בפסגות, מציין כי "בהודעת הריבית הקודמת רשם בנק ישראל כי ההחלטה להותיר את הריבית על כנה נבעה גם מהרצון לראות כיצד שתי הפחתות הריבית מחודש מאי ותוכנית רכישות המט"ח החדשה ישפיעו על המשק. לאור העובדה שמאז הפחתת הריבית האחרונה השקל דווקא התחזק מול סל המטבעות ב-2.2%, נראה כי עד כה לא ממש מורגשת השפעה כזו ולכן יש בהחלט מקום להפחתת ריבית נוספת. עם זאת, בהעדר אירועים חריגים (כמו התחזקות משמעותית נוספת בשקל או נתונים חלשים במיוחד לגבי המצב במשק), ולאור אי הוודאות לגבי המחליף של פישר, הועדה המוניטרית העדיפה כנראה לחכות לכניסתו של הנגיד(ה) החדש(ה) לתפקיד ולדחות את הפחתת הריבית בחודש נוסף לפחות. יחד עם זאת נדגיש כי מה שבאמת חשוב לשווקים זה לא התזמון של ההפחתה אלא העובדה שבנק ישראל יתקשה מאוד להעלות את הריבית גם במידה וייווצרו לחצים אינפלציוניים קלים. בארה"ב הריבית תוותר נמוכה מאוד עמוק לתוך 2015. באירופה תתכן הפחתת ריבית נוספת והעלאת ריבית שם תבוא כנראה אפילו אחרי ארה"ב. לכן, שוק האג"ח המקומי עדיין מעניין למשקיעים".

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, מציין כי "בהינתן אופטימיות בשווקים הפיננסים, גרירת רגליים של ממשלת ישראל בכל האמור בטיפול בהגדלת היצע הדיור והכיסא הריק של נגיד בנק ישראל הרי כל שנותר לוועדה המוניטארית בבנק ישראל הינו להותיר את ריבית הבסיס על כנה ולהמתין להתבהרות בסוגיות אלו, בתקווה שהוועדה לא תידרש להחלטות דרמטיות כפועל יוצא של התפתחויות לא צפויות בעת שאין נגיד בנק מרכזי בירושלים. ציפיות האינפלציה במשק לשנה הקרובה עומדים ברמה של כ- 1.7% בלבד ולפיכך לבנק ישראל יש את מרחב התמרון הנדרש במידת הצורך על מנת להמשיך ולתמוך בצמיחה במשק המאבדת מומנטום. היה וצעדי הצנע של הממשלה אשר יושלמו בתחילת שנת 2014 יגבו מחיר בצורה של פגיעה בצמיחת הצריכה הפרטית וגידול באבטלה במשק יידרש הבנק המרכזי לקדם פני האטה באמצעות הפחתת ריבית נוספת. עוצמתו המחודשת של השקל אל מול הדולר בשבועות האחרונים אשר השיבה אותו אל מתחת רף 3.6 שקלים לדולר, עלולה להפוך לכאב ראש מחודש לבנק המרכזי בתרחיש של התפוגגות הציפיות למימוש אסטרטגיית יציאה בארה"ב".

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות: "תוואי האינפלציה של 12 החודשים האחרונים עומד ברמה של 2%, בעוד הציפיות ל-12 החודשים הבאים מצביע על התייצבות סביב 1.6%, דבר התואם את ההערכה לפיה בנק ישראל יעדיף לשמור את התחמושת של שער הריבית לעת משבר. שכן, המגמה בשווקים השונים מעורבת, בעוד באירופה נשמרת מדיניות מרחיבה לעידוד הפעילות הכלכלית. מדינות כהודו וברזיל בחרו במדיניות מצמצמת מתוך חשש כי היווצרות לחצים אינפלציוניים ופיחות. בנק ישראל ממשיך בעקביות עם המדיניות, כאשר להערכתנו בהתפתחות חריגה בשוק המט"ח כגון ייסוף השקל לעבר רמת 3.5 שקלים לדולר ואף פחות מכך, צפוי בנק ישראל לשוב להפחית את שער הריבית השקל, ייתכן אף שבהחלטה שלא מן המניין".

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מציינים כי "החלטת הריבית על אי שינוי לא הפתיע כאשר בנק ישראל מציין שקצב הצמיחה כעת דומה לזה של השנתיים האחרונות. אמירה זו שונה ממה שהעריכה הוועדה המוניטארית בהחלטת הריבית הקודמת בה נאמר שקיימים סימנים להתמתנות נוספות בפעילות הכלכלית. כעת הוועדה אופטימית יותר, גם לגבי הסביבה הגלובלית. אנו צופים הורדת ריבית בחודש-חודשיים בקרובים על רקע ההערכה שלנו שצפויה התמתנות בביקושים המקומיים כתוצאה משחיקה בכוח הקנייה של הציבור בשל הגזרות הכלכליות, בפרט העלאת המע"מ וקיצוץ חד בקצבאות הילדים".

ניר אומיד, מנהל השקעות ראשי בתמיר פישמן: "בנק ישראל קיבל את ההחלטה הקלה, שמירה על הסטטוס קוו, עד לכניסתו לתפקיד של הנגיד החדש , משאירים עוד כדור אחד במחסנית . צריך לזכור כי תפקידו העיקרי של בנק ישראל הינו לשמור על יציבות המחירים מחד ותמיכה בצמיחה מאידך , כאשר יעד האינפלציה הינו 1%-3% האינפלציה בפועל ב-12 החודשים האחרונים הינה 2% , והאינפלציה הצפוייה שנה קדימה ירדה ל-1.7%בלבד, הרי שאנו נמצאים במרכז היעד קדימה ואחורה , ואין כל סיבה לכך שהריבית לא תרד ל1%, מה שעשוי לסייע לבלום את העלייה של השקל מול הדולר ובכך לבלום את הפגיעה ביצואנים . ברירת המחדל צריכה להיות הפחתת ריבית , כל עוד אין סכנה ליציבות המחירים. לגבי השפעתה של הריבית הנמוכה על מחירי הנדל"ן הגואים , למרות שבנק ישראל ניסה לסייע בנושא אין זה תפקידו ומי שצריכה לטפל במחירי הנדל"ן, היא הממשלה".