בג"ץ: מה ההיגיון בהבטחת הכנסה לתלמידי ישיבות?

שופטי בג"ץ הקשו היום (ג') על המדינה, בדיון בעתירה נגד המשך הבטחת ההכנסה לאברכים - כך דווח בגלי צה"ל.

השופטת עדנה ארבל שאלה: "כיצד ניתן לטעון כי בהסדר שבו אומרים לאברכים ללכת ללמוד 4 שנים ולא לעבוד, מעודדים את השתלבותם בשוק העבודה?".

בהמשך שאל השופט אליקים רובינשטיין האם לא ניתן ליצור הסדר חלופי, בו בנוסף ללימוד התורה ירכשו האברכים גם הכשרה מקצועית.

נציגת המדינה חני אופק, מצדה, טענה כי מדובר בהסדר שוויני, אשר תכליתו היא שילוב של חרדים בנטל האזרחי.

7 שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס ישבו בהרכב שדן בעתירה אותה הגישו ארגונים שונים, ביניהם התאחדות הסטודנטים, תנועת אומ"ץ והתנועה הרפורמית, נגד הבטחת ההכנסה שניתנת על-ידי המדינה לאברכים.

עתירה זו מתגלגלת בין אולמות בית המשפט העליון כבר מתחילת שנות ה-2000, אז פנה לבג"ץ חבר מועצת העיר ירושלים אורנן יקותיאלי המנוח, בדרישה לבטל את הבטחת ההכנסה לאברכים.

מדובר בסעיף שאושר שוב ושוב משנות ה-80 בתקציב המדינה ועיגן הכנסה מיוחדת לתלמידי הישיבות. בשנת 2009, למשל, המדינה הזרימה לכיסם של כ-10,000 אברכים 121 מיליון שקל. השנים עברו, שופטים התחלפו, וגם הרכב השופטים הורחב. רק עשור לאחר שהוגשה העתירה קבעה הנשיאה דאז דורית ביניש כי החל משנת 2011 יבוטל התקצוב. האברכים, כמובן, מחו.

כאן לכאורה היה הסיפור הזה אמור להיגמר, אבל שנה ממתן פסק הדין הדרמטי הזה הממשלה קיבלה החלטה עוקפת בג"ץ והחליטה לכלול בתקציב סעיף חדש, קצת אחר, שבפועל עיגן את הבטחת ההכנסה הזאת שוב. לכן הגישו ארגונים שונים עתירה נוספת לפני כשנתיים.

היום, 13 שנים אחרי שהוגשה העתירה הראשונה, עו"ד גלעד ברנע, שליווה אותה לאורך כל הדרך, מקווה כי סוף-סוף תגיע הפרשה לסיומה. "חשבנו שלפחות בית המשפט העליון ידון בעתירה השנייה מהר וישים לזה סוף. לצערי, אנחנו היום יותר מ-3 שנים אחרי פסק הדין הראשון, ועדיין הסיפור לא נגמר, כאשר לאורך כל התקופה הזאת ממשיכים לשלם את התשלום", אמר.

שופטי בג"ץ דרשו מהמדינה לנמק מדוע לא ביטלה את הבטחת ההכנסה לאברכים. התשובה שניתנה להם הייתה שהתשלום לאברכים נועד לצמצם את אי-השוויון בטווח הארוך, ולהקנות להם מיומנויות להשתלב בשוק העבודה.

לאחר הדיון היום, שיהיה ככל הנראה הדיון האחרון בתיק, יידרשו 7 השופטים לקבוע, בשנית, האם הבטחת ההכנסה לאברכים עומדת במבחן החוק.