חברות הביטוח: לצמצם שכר מנהלים בחברות שבהסדר חוב

חברות הביטוח ממליצות לוועדת אנדורן, שמונתה לבחון את הסדרי החוב בשוק ההון, להורות על הקטנת מספר הגורמים שמובילים את המגעים להסדר חוב, על תחימה ברורה של משך המו"מ להסדר, על צמצום שכר הטרחה ליועצים ועל קיצוץ בהוצאות הנהלה וכלליות של חברות שנקלעו להסדר חוב. כך נכתב במכתב ששלחו ראשי ענף הביטוח באמצעות התאחדות חברות לביטוח חיים, שעליו חתום עוה"ד צבי פירון, שנשלח לחברי ועדת אנדורן ושהגיע לידי "גלובס".

התאחדות חברות לביטוח חיים מייצגת את כל חברות הביטוח העוסקות בביטוחי החיים, כ-90% משוק קרנות הפנסיה (במונחי נכסים מנוהלים) וכ-40% משוק הגמל (במונחי נכסים מנוהלים).

בהתייחס לסוגיית ניגודי העניינים בגיבושו ובאישורו של הסדר חוב, טוענות חברות הביטוח כי "במצב הנוכחי קיימת עמימות בלתי רצויה בעת בחינת ניגודי עניינים של המחזיקים באג"ח של חברה בהסדר. כך, באסיפות מחזיקי אג"ח מנוטרל לעתים קרובות קולם של חלק מהמחזיקים הגדולים בסדרה... באותם מקרים, ההחלטה על גורלו של ההסדר מתקבלת על-ידי מחזיקים בעלי היקף נשייה קטן יחסית, שככלל נעדרים את היכולות והמשאבים שבידי הגופים המוסדיים".

על רקע זאת, בין היתר, סבורות חברות הביטוח ש"מבחן ההחזקה הצולבת אינו מידתי ואינו ראוי, ויש בו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בזכויות הצבעה בסיסיות אשר הנן חלק בלתי נפרד מתעודות ההתחייבות".

על רקע זה קוראת התאחדות חברות ביטוח "לקבוע כללים שונים וברורים לקביעת סיווג מחזיקי האג"ח ונטרול הצבעתם של גופים מוסדיים בשל ניגודי העניינים", שכיום נעשה דרך "חישוב אריתמטי פורמלי וטכני". אם לא כן, כך מתריעים שם, "הדרתם של גופים מוסדיים מתהליך קבלת ההחלטות בהסדרים עלולה לגרום לפגיעה של ממש בשימוש במכשיר האג"ח כאמצעי לגיוס אשראי על-ידי תאגידים".

נוסף על כך, לדברי חברות הביטוח, "ריבוי הגורמים המעורבים בהליך הסדר חוב גורם למחנק בניהול ההסדר ולסיכון בהגעה להסדרים יעילים ומיטיבים לכלל מחזיקי האג"ח, ומוביל להתמשכות ההליכים הרבה מעבר לנדרש ולרצוי".

לכן קוראות חברות הביטוח "למצוא פתרון לריבוי שחקנים זה... ניתן להקיש בהקשר זה מסמכויותיו של מפרק זמני או קבוע בחברה הנמצאת בפירוק", הן מציעות. חברות הביטוח מציעות להקל על המוסדיים ביחס להשתתפותם בנציגויות מחזיקי האג"ח.

"הציפיות מהמומחה לא התממשו"

חברות הביטוח גם מתייחסות לסוגיית המומחה מטעם ביהמ"ש, ואומרות כי "הציפיות ממוסד המומחה מטעם ביהמ"ש טרם התממשו, ובפועל המומחה נגרר לעתים למו"מ, במקום לשמש כסמכות כלכלית המסייעת לביהמ"ש".

חברות הביטוח מתייחסות גם לסוגיית התשלומים, הפזרניים לעתים, שחברה שנקלעה להסדר חוב ממשיכה לשלם במהלך המו"מ לעובדים בה - לצד תשלום נדיב ליועצים שמתפרנסים מההסדרים.

לדבריהן "יש להסדיר את מערך היועצים החיצוניים בהליך המו"מ להסדר ולהכפיפם למגבלות מסוימות, בכלל זה שכר טרחה, הגשת דוחות מקצועיים לפי לו"ז ברור, תחימת ההתקשרות בזמן ובעיקר הגבלת משך הליכי ההסדר... כך גם לגבי תנאי העסקה של נושאי משרה בכירה בחברה נשוא ההסדר".

לדעת חברות הביטוח, עם כניסתה של חברה להליך של הסדר חוב עליה לפעול "באופן מיידי ומחייב לצמצום הוצאות ההנהלה וכלליות".

עניין נוסף שעולה מהמכתב נוגע לכך שלדעת חברות הביטוח "אין להטיל מגבלות חיצוניות על העמדת אשראי לבעל שליטה שהיה בהסדר חוב". עם זאת, ביחס לנושא הפטור מתביעות משפטיות כחלק מהסדר חוב, חברות הביטוח מציעות "להשאיר את הנושא לשיקול דעתו של הגוף המוסדי, בהתאם לנסיבות המקרה וניסיון העבר".

בהתייחס להלוואות חוץ-בנקאיות לא סחירות שנקלעו לבעיות, חברות הביטוח מסבירות ש"הסדרת חובת הגילוי בעת הסדר על חובות שאינם סחירים היא בעייתית למוסדיים, ותעמיד אותם בעמדת חיסרון לעומת הבנקים. אין מקום לאפליה לרעה של המוסדיים, הן מבחינת ההשלכות הכלל-משקיות והן מבחינת הציבוריות, שהרי האספקט הציבורי של הבנקים אינו נופל מזה של הגופים המוסדיים".

לפני כחודשיים הוציאו משרד האוצר ובנק ישראל לדרך את הוועדה המשותפת "לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי החוב בישראל", בראשותה של מנכ"לית האוצר יעל אנדורן.

הוועדה הוסמכה לבחון קביעת עקרונות, כולל רוחביים ומשותפים, להסדרי חוב של לווים ממגזרים שונים, וכן את השלכותיהם על מתן האשראי ותמחורו, תוך בחינת הסדרת תהליכים לגיבוש ואישור הסדרי חוב ועוד.