בדיקת "גלובס": המוסדיים מעדיפים לקנות מניות בחו"ל

יציאתם של הגופים המוסדיים לחו"ל, בכל הקשור לניהול השקעות הענק שבידיהם, הפכה בשנים האחרונות לעובדה. מדובר במגמה הסוחפת בעיקר את הגופים הגדולים, אך גם חלק מהקטנים מהם. אחד היעדים העיקריים בחו"ל לכספי החיסכון לטווח ארוך, על כל מרכיביו, הוא האפיק המנייתי, שאליו זורמים עוד ועוד כספים, בעוד ששוק המניות המקומי המתייבש.

מבדיקת "גלובס" עולה, כי בסוף מאי 2013 החזיקו הגופים המוסדיים בישראל בתיק מניות, תעודות סל זרות עוקבות מניות וקרנות נאמנות מנייתיות בחו"ל, בהיקף של כ-111 מיליארד שקל. מדובר בכ-9.6% מהתיק הכולל ובסכום כפול מהיקף ההשקעה שלהם בחו"ל לפני שלוש שנים במונחים שקליים. זאת לעומת 96 מיליארד שקל המושקעים במניות ובתעודות סל בשוק ההון המקומי, שמהוות 8.3% מהתיק.

אגב, בשקלול תעודות סל העוקבות אחר מניות זרות ונרכשות בשוק המקומי, החשיפה הכוללת לשוקי המניות בעולם גדולה אף יותר, ומגיעה לכ-118 מיליארד שקל - כמעט כפליים מסך של כ-60 מיליארד שקל לפני שלוש שנים.

מגמת היציאה לחו"ל תימשך

עם זאת, בכל הקשור להשקעה ישירה במניות (לא כולל תעודות סל וקרנות), חלק הארי עדיין מושקע בתל אביב. כך, בסוף מאי 2010 ניהלו קופות הגמל (כולל קרנות ההשתלמות), חברות הביטוח (כספי עמיתים ונוסטרו) וקרנות הפנסיה (כולל קרנות פנסיה ותיקות וחדשות), תיק מניות בהיקף של כ-95 מיליארד שקל, שצמח לכ-110 מיליארד שקל בסוף מאי 2013. מתוכו היווה חלקו של "הרכיב הישראלי" 84% במאי 2010, וכיום הוא עומד על 77%.

בשלוש השנים הללו, ההחזקה הישירה במניות בבורסה המקומית גדלה בכ-6% בלבד במונחים שקליים, בעוד שסך הנכסים המנוהלים על-ידי כל הגופים המנהלים חיסכון לטווח ארוך טיפס בכ-30%. בהתחשב בעובדה שמאז תחילת יוני 2010 ועד סוף מאי 2013 מדד ת"א 25 ומדד ת"א 100 עלו בכ-14% וב-10%, בהתאמה, סביר שהמוסדיים לא הגדילו את החזקותיהם במניות בבורסה המקומית, ואף להיפך.

ומה קרה באותו הזמן בהחזקה הישירה של המוסדיים במניות בחו"ל? ההחזקה הישירה במניות בחו"ל - כולל במניות של חברות ישראליות הנסחרות מעבר לים - צמחה בכ-70%, לסך של כ-26 מיליארד שקל, ושיעור ההחזקה הזו מסך התיק גדל בכ-30% לכ-2.2%.

ואולם, ההחזקה הישירה במניות בהחלט אינה מספרת את הסיפור של יציאת המוסדיים לחו"ל. חלק הארי מהחזקות המוסדיים מעבר לים נעשה באמצעות תעודות סל העוקבות אחר מניות, וגם באמצעות קרנות נאמנות מנייתיות.

- מדוע מוציאים הגופים המוסדיים סכומים כה גדולים לטובת רכישת מניות בחו"ל, לעומת קיפאון ברכישת מניות בשוק המקומי?

בסופו של יום המשק הישראלי נמצא באזור בעייתי ומאיים, ומבחינת ניהול הסיכונים, רצוי שהתיק המוסדי לא יסתמך רק על משק זה, שבו הסיכון הגיאופוליטי בהחלט אינו זניח.

לכך יש להוסיף גם היבטים "כלכליים" של מגוון האפיקים ומכשירי ההשקעה בחו"ל, סוגי המניות וניירות הערך הזמינים להשקעה סחירה ונזילות בכל עת - שכמעט אינה קיימת בשוק המקומי. זאת כתוצאה מכך שהמוסדיים פשוט גדולים מדי על שוק ההון בישראל (ועל רוב המניות שנסחרות בו). השקעה של כמה מיליוני שקלים במניית יתר עשויה להתברר כרכישה של נכס בלתי סחיר דה פקטו, שכל ניסיון לשנות את הפוזיציה בו יביא לתזוזה ניכרת בשער המניה.

מנהל השקעות מוסדי בכיר מסביר, כי "כיום מרבית הגופים המוסדיים, ובוודאי כל הגדולים שבהם, מחזיקים תיק מניות בחו"ל שמהווה לפחות 50% מתיק המניות הכולל שלהם, ואצל חלק השיעור הזה אפילו גבוה יותר. לדעתי הפרופורציה הזו רק תלך ותעלה עם השנים, לטובת ההשקעות במניות בחו"ל".

- עד לאיזו רמה שיעור זה עשוי לטפס, ומהיכן מגיעה ההעדפה של המוסדיים למניות בחו"ל?

"קשה להגיד כעת מהי התקרה לשיעור המניות בחו"ל בתיקי הגופים המוסדיים, אבל ככל שהתיקים יגדלו - כך גם יעלה היקף המניות בחו"ל ושיעורן. עם זאת, אני מעריך שבעתיד, כ-70% מתיק המניות הכולל של הגופים המוסדיים יהיה בחו"ל, ורק 30% יהיה בארץ. אני מעריך שכבר עתה, מתוך כל שקל חדש שמופקד אצל הגופים המוסדיים ומחפש השקעה באפיק המנייתי, אולי 40% הולך למניות בארץ וכ-60% מאותו שקל מופנה למניות בחו"ל.

"ההעדפה של הגופים המוסדיים למניות בחו"ל נובעת, מבחינתי, מטעמי הנזילות, אבל ממש לא רק בגלל היבט זה. פשוט אין מספיק מניות בישראל של חברות שמשביעות את רצונם של הגופים המוסדיים ומתאימות לדרישות שלהם כגופים גדולים מאוד", הוא מסביר.

אותו מנהל השקעות מוסיף, כי "זו הסיבה הפשוטה שגם מביאה לכך שאין נזילות בבורסה. זו הרי בעיה לקנות מניות בישראל במאה מיליון שקל, כשיש מגבלות רגולטוריות לגבי החשיפה המקסימלית שמותר לגופים המוסדיים להחזיק בנייר ערך זה או אחר, למשל במניות הבנקים או במניות של כמה חברות גדולות שמתאימות יותר למוסדיים. נוסף על כך אין די הון צף במניות הציבוריות.

"כמו כן, בישראל זו לא רק בעיה של נזילות, אלא גם בעיה של היעדר יעד השקעה - אין מספיק חברות מעניינות שעונות על התנאים של המוסדיים הגדולים".

אותו מנהל השקעות מוסדי בכיר ממשיך ומסביר את הרציונל שמוביל אותו ואת הקולגות שלו להשקיע במניות מעבר לים: "אנו יוצאים לחו"ל בגלל פיזור סיכונים, סחירות והשקעה במקומות שאין דרך להשקיע בהם בישראל בתחומים רבים (למשל שווקים מתפתחים)".

אומרים שהעדפות רגולטוריות להשקעה בחו"ל על פני השקעה בבורסה המקומית דוחפת את המוסדיים לחו"ל.

"הרגולציה מסייעת ליציאה לחו"ל, אבל היא לא הסיבה ליציאה לחו"ל. סיבה נוספת, שאיננה שיקול שלנו לצאת לחו"ל אלא, אפשר לומר, מסייעת להסיר איזה מחסום ליציאה - נוגעת לעליהום שקיים פה על המוסדיים בהשקעות שהם מנהלים, לעומת היכולת לנהל את ההשקעות ללא הלחצים בחו"ל".

מנהל השקעות מוסדי אחר מציין ש"המוסדיים לא יוצאים לחו"ל בגלל הרגולציה, זה לא שיקול. היציאה לחו"ל היא יותר מורכבת ויקרה, וגם פחות טבעית. הרבה יותר פשוט, נוח וזול להשקיע בישראל, אבל זה לא נכון להשקיע בעיקר כאן בלי להתפזר לחו"ל". הוא מוסיף, כי "שוק המניות פה בעיניים בינלאומיות הוא מעין מניית יתר - כך שהוא יכול לעלות, אבל לא נכון לשים את כל הכסף במניית יתר קטנה".

לדברי מנהל ההשקעות המוסדי הבכיר האחר, מגמת ההשקעה במניות בחו"ל על חשבון שוק המניות בישראל צפויה להימשך. "אנו נמצאים במגמה ארוכת-טווח, ולא משהו שהתחדש כאופנה בשנה האחרונה, של הגדלת הפיזור של המוסדיים בדגש על תיק המניות. אני חושב שזה נכון מבחינת ניהול סיכונים בתיקי ההשקעות.

"מספיק לראות מה קרה אתמול בשוק המניות בעקבות הירידות החדות בכיל ובחברה לישראל - שמהוות כמעט עשירית מהמדד המוביל. הנפילה בהן משכה את יתר הבורסה לירידות. זו דוגמה קלאסית לצורך בפיזור. השוק פה קטן מאוד ולא מפוזר, וזה סיכון גדול".

היעד העיקרי: ארה"ב

לדבריו, "החשיפה לחו"ל גם מאפשרת חשיפה לסקטורים אחרים מאלה שקיימים כאן, כך שהכיוון לעתיד בראייה ארוכה הוא ששיעור המניות בחו"ל מתיק המניות יהיה גדול אף יותר, אפילו שישנה העדפה של המוסדיים לשוק המקומי", אמר.

בהתייחס לטענות כי התנהגות זו של הגופים המוסדיים אשמה ביובש בבורסה המקומית ובמשבר החריף שאותו היא חווה, הוא משיב ש"מצאי החברות בבורסה בתל אביב לא מתאים למוסדיים, ובזה אי אפשר להאשים אותם. זה מה שיש בבורסה וזה המדד, כשיש מספר יחסית מועט של חברות גדולות שמשפיעות במידה אדירה על השוק המקומי".

לדבריו, "בבחינת היקף ההשקעה הכספית, המוסדיים לא מקטינים את החשיפה לבורסה המקומית, והירידה מתרחשת ביחס לתיק הכולל שאנו מנהלים. כ-60% מהכספים בתיק המניות זורמים לרכישת מניות בחו"ל, וזה לא חדש ולא קשור למצב הבורסה". עוד הוא מגלה, כי "ארה"ב היא היעד המרכזי של הגופים המוסדיים במניות בחו"ל, בהתאם לחלקו של השוק האמריקאי בעולם".

- מה לגבי יציאה לחו"ל באפיקי השקעה שאינם מנייתיים? ראינו בשנים האחרונות הרבה רכישות של נדל"ן מניב בחו"ל.

"היציאה לחו"ל שלא ברכיב המנייתי, למשל בנדל"ן, מעניינת גם, אבל נעשית עדיין בפרופורציות נמוכות יותר".

 החשיפה

 ההשקעה

 ההשקעה בשוקי המניות