בשעה ששרי ממשלת ישראל אישרו שחרור של 104 אסירים ביטחוניים פלסטינים וערבים ישראלים, שנכלאו לפני הסכם אוסלו, הם נתנו לגיטימציה לרוצח עמי פופר לדרוש את שחרורו שלו.
גם לפופר, שירה למוות ב-7 פלסטינים ופצע 11 אחרים, בעת שהמתינו לעבודתם בצומת גן הוורדים בראשון-לציון לפני 23 שנים, יש דם על הידיים. פופר נשפט למאסרי עולם, אחד לכל נרצח, ועונשו נקצב על-ידי הנשיא ל-40 שנים בלבד.
למען הסר ספק: בעיניי, בעולם מתוקן ונורמלי הוא היה צריך לסיים את חייו מאחורי סוגר ובריח. אבל פופר הוא רוצח נתעב בדיוק כמו אותם רוצחים נתעבים שרצחו יהודים בדם קר. לא יותר ולא פחות. גם הוא, כמותם, נכלא 3 שנים לפני הסכמי אוסלו. ההבדל ביניהם לבינו הוא שעמי פופר הוא יהודי ישראלי שנמצא בצד הלא נכון של המשא-ומתן.
אל המשא-ומתן הזה ניגשו שני הצדדים, הפלסטינים והישראלים, בלי הרבה מוטיבציה. רק שהצד הפלסטיני דרש לקבל את שחרור האסירים כדי להרגיע את הציבור שמתנגד למהלך. בפעם הראשונה הסכימה ישראל לשחרר אסירים לא לכבוד "איד אל פיטר", לא בגלל חייל חטוף ולא בעסקת חילופי שבויים. סתם ככה, בשביל להתניע את השיחות.
גם לנתניהו, ולא רק לאבו מאזן, יש ציבור שמתנגד לניהול משא-ומתן על הראש, אולי לציבור הזה, היהודי, המתנגד, גם צריך לתת כדור הרגעה להפגת התנגדות כעס ותחושות בגידת המנהיגים?
במסגרת ההסכם ישוחררו 104 האסירים ב-4 פעימות. זאת אומרת שאותו ציבור יצטרך לראות בטלוויזיה 4 פעמים את מי שנתפסים בעיניהם כרוצחים שפלים, מנופפים בידיהם "וי" מתריס מבעד לחלונות האוטובוס, מראה שיעלה את זעמו עוד יותר.
שחרורו של פופר ושל 10 הרוצחים הישראלים הנוספים שנמצאים בכלא - ביניהם אנשי חוליית בת עין שתכננו לרצוח ערבים, ובסופו של דבר הרצח לא יצא אל הפועל; צבי סטרוק, שהתעלל בנער פלסטיני בן 15 ונשפט לשנה וחצי; שני חיילי מג"ב שמרצים עונש על הריגת ערבים בחברון - יכול להפיס את דעת הציבור שבצד הימני של המפה. הציבור שאת קולו הביע בממשלה השר נפתלי בנט, זה שמאמין בארץ ישראל השלמה ובהמשך הבנייה בהתנחלויות ורואה בפלסטינים אויב.
מבחן יגאל עמיר
מדינת ישראל מוכנה להקריב לא מעט עבור הסיכוי לשלום. אז אולי שווה להקריב בשבילו עוד 11 פושעים ישראלים? ובאופן היפותטי לגמרי, נניח שהיו מבטיחים לכם שהאצבעות כל המתנגדים להסכם השלום יתרוממו בכנסת אל על ברגע האמת, ובלבד שיגאל עמיר (!) ישוחרר מהכלא - האם הייתם מוכנים לשלם את המחיר הזה ולשחררו?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
