הדיון בעתירת חברי הכנסת בנושא יצוא הגז יידון בפני הרכב מורחב של שופטי בג"ץ לאור חשיבותו, כך הציע הבוקר נשיא בית המשפט אשר גרוניס. בג"ץ קיים הבוקר דיון ראשון בעתירה שהגישו חברי הכנסת שלי יחימוביץ', ראובן ריבלין, משה גפני ואבישי ברוורמן בדרישה לחייב את המדינה להעביר לאישור הכנסת את החלטת הממשלה המתירה יצוא של עד 40% עתודות הגז של ישראל.
הנשיא גרוניס שישב בראש הרכב שמנה גם את השופטים אליקים רובינשטיין ונועם סולברג פתח ואמר כי "מאחר שהשאלה היא נכבדה, אנו מציעים שהדיון יתנהל כאילו הוצא צו על תנאי - וההרכב יורחב". גרוניס הוסיף כי "אין ללמוד דבר" מעצם ההצעה להרחיב את ההרכב, שנובעת לדבריו "רק בגלל החשיבות. אנו חושבים שראוי ונכון שנושא יידון בפני הרכב מורחב".
בא כוח המדינה עו"ד ענר הלמן הודיע על התנגדותו להצעה וביקש להגיש עמדתו בכתב, בנימוק שגם "היועמ"ש לממשלה רוצה להידרש לזה". גרוניס אמר: "ההנחה היא שכל הצדדים האחרים מסכימים", אך המדינה התמידה בהתנגדות והשופטים קיבלו את בקשתה והחליטו על הפסקת הדיון בהמתנה לתגובתה שתוגש בשני הבא.
יחימוביץ' והארגונים התומכים במאבק נגד יצוא גז קיבלו בסיפוק את דבריו של גרוניס ופירשו אותם כהכרה במורכבות הבעיה וחשיבותה. יחימוביץ' אמרה כי אמירתו של גרוניס היא "רבת חשיבות ודרמטית". באדם טבע ודין קראו לממשלה שלא להמתין להחלטת בג"ץ ולהחליט כבר היום על העברת הדיון לכנסת.
עתירת הח"כים בנושא יצוא הגז רשמה הישג כשיצרה פולמוס בין היועמ"ש של הכנסת והמשנה ליועמ"ש לממשלה. המשנה, עו"ד אבי ליכט, סבר כי לממשלה הייתה סמכות לקבל את ההחלטה על דעת עצמה, גם אם הדבר אינו רצוי, בעוד שהיועץ של הכנסת איל ינון טען כי הכנסת היא זו שצריכה לקבל את ההחלטה.
בקרב חברות הגז שוררת דריכות לקראת ההחלטה לאור האי הוודאות שנוצרה בשאלה שהיא קריטית לעתיד הענף. בעלי הזכויות במאגר לוויתן מאיימים כי לא יהיה באפשרותם לגייס מימון לפיתוח המאגר אם לא תינתן להם האפשרות לייצא ממנו גז. גם חברת וודסייד האוסטרלית צפויה לסגת מכוונתה לרכוש 30% מהזכויות במאגר ב-1.25 מיליארד דולר במקרה של שינויים או עיכובים משמעותיים במימוש החלטת הממשלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.