השבוע שבו נקבר מחטף השכר של גלעד במפולת האשלג

שבוע לא קל עבר על ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל. שמו של גלעד עלה לכותרות בשלהי השנה שעברה, על רקע מחטף שכר שביצעה החברה שבראשותו יום אחד בלבד לפני כניסתו לתוקף של חוק שכר הבכירים (תיקון 20 לחוק החברות).

באותו מחטף אושרה לגלעד, בין היתר, חבילת אופציות שמנה, בשווי של 25 מיליון שקל, הצפויה להעמיד את עלות שכרו מ-2013 ואילך על כ-16 מיליון שקל בשנה. אלא שבתקופה שחלפה מאז ראה גלעד כיצד שווי האופציות הללו מתכווץ והולך, על רקע סדרת אירועים שפקדו את חברות הקבוצה.

האירוע האחרון בשרשרת האירועים הזו - לו קדמו סגירת מיזם הרכב בטר פלייס ושקיעתה הפיננסית של חברת הספנות צים - הוא אולי הקריטי ביניהם. זה קרה לפני יומיים כשקרטל האשלג העולמי התפרק במהלך דרמטי, הצפוי לחתוך כ-25% במחיר הסחורה המהווה את מוצר הליבה של כיל - החברה הבת של החברה לישראל שמהווה את הנכס העיקרי שלה.

לאור האירוע, בתוך יומיים בלבד השילה כיל לא פחות מ-10 מיליארד שקל משוויה לאחר שמניית החברה איבדה כ-20% מערכה. בד בבד, נפלה מניית החברה לישראל בשיעור דומה, כשהיא משלימה ירידה של 33% ממועד אישור מחטף השכר של גלעד.

תזכורת: במסגרת אותו "מחטף שכר" בסוף נובמבר 2012 - ממנו נהנו בכירי החברה לישראל והחברה הבת כיל - הוענקה לגלעד חבילה של 35 אלף אופציות במניות החברה לישראל, למימוש בשנים 2014-2017. האופציות ניתנו לפי מחיר מימוש של 2,500 שקל למניה, שהיה דומה למחיר בו נסחרה אז מניית החברה לישראל.

אתמול, אחרי הסערה שעברה על החברה, עמד שער מניית החברה לישראל על 1,675 שקל בלבד, ובמילים אחרות, גלעד יצטרך להמתין כעת לעלייה של יותר מ-50% בשער מניית החברה לישראל על מנת שמימוש האופציות שבידיו יהיה כדאי. אגב, יו"ר החברה לישראל, אמיר אלשטיין, אמור היה לקבל חבילת אופציות דומה, אך הוא ויתר עליה עקב הביקורת הציבורית הרבה לה זכה המהלך.

לגלעד הוענקה בעבר גם חבילת אופציות בחברה הבת, כיל, בה הוא משמש כיו"ר. מדובר על 800 אלף אופציות לפי מחיר מימוש של 46.6 שקל, שהוערכו במועד הענקתן (ינואר 2010) בשווי של 15 מיליון שקל. שני שלישים מהאופציות הללו כבר מומשו ברווח קטן, והיתר רחוקות כעת כ-64% מהכסף.

יסתפק ב-246 אלף שקל בחודש?

אובדן כספי האופציות אינו הצרה היחידה של גלעד. הירידה הצפויה ברווחי כיל עלולה להשפיע באופן מהותי על השורה התחתונה של החברה לישראל, ומכאן שגם על המענק מותנה הביצועים של גלעד עצמו. בחודש הבא תכנס החברה לישראל אסיפת בעלי מניות על מנת לאשר את מדיניות התגמול לבכירה, שאושרה השבוע פה אחד על ידי דירקטוריון החברה לישראל.

מדיניות זו קובעת כי רכיב התגמול העיקרי לבכירים יהיה התגמול המשתנה (מענק) המבוסס בעיקרו על ביצועי החברה לישראל, שיהווה 60%-80% מעלות השכר. במקרה של המנכ"ל גלעד רכיב זה יכול להגיע עד 5 מיליון שקל, ואילו אצל היו"ר אלשטיין ל-4 מיליון שקל (ראו טבלה). קבלת מענק בגובה הרף העליון מותנה בכך שרווחי החברה יעמדו בטווח של 300-350 מיליון דולר.

בהיעדר מענק שכזה יסתפק גלעד בשכר בסיס (ברוטו) של 246 אלף שקל בחודש (עלות שנתית של כ-4 מיליון שקל), כשבנוסף לכך מובטחות לו, במקרה של סיום העסקתו, תקופת הודעה מוקדמת של 6 חודשים ותקופת הסתגלות דומה.

גם מענק הפיצול בספק

מענק מיוחד, שספק אם יתממש אף הוא, צפוי גלעד לקבל אם ייצא לפועל הפיצול המתוכנן בפעילות החברה לישראל. במסגרת מהלך זה, שנועד להציף ערך לבעלי המניות, יועברו החזקות החברה לישראל באיי.סי.פאואר (ICP), קורוס (מיזם הרכב בסין), צים, איי.סי.גרין וטאואר לחברה חדשה, שאותה מתכנן עופר להנפיק על פי הפרסומים בלונדון, כאשר החברה לישראל "הישנה" תמשיך להחזיק בהשקעות העוגן כיל ובזן.

במקרה כזה, קובעת מדיניות התגמול, יזכה גלעד למענק בגובה של 4 מיליון שקל; אלשטיין, יזכה לבונוס של 3.2 מיליון שקל; סמנכ"ל הכספים, אבישר פז יזכה ל-2.6 מיליון שקל; וכל אחד מהסמנכ"לים, בהם חבר הכנסת לשעבר אלי גולדשמיט, יזכו ב-1.6 מיליון שקל. בהתאם לתיקון 20 לחוק החברות, אישור מדיניות התגמול החדשה מותנה בתמיכת לפחות 50% מקרב בעלי מניות המיעוט.

הענקת הבונוס המיוחד נומקה על ידי ועדת התגמול בכך ש"החברה רואה חשיבות לתמרץ את נושאי המשרה לפעול לביצוע עסקאות או פעולות יוצאות דופן מבחינה אסטרטגית, אשר יש בהן כדי לקדם את עסקי החברה ואת טובת בעלי מניותיה בראייה ארוכת טווח".

מדובר בנימוק תמוה במקצת שכן תפקידו של מנכ"ל חברת החזקות הוא לעסוק במהלכים דוגמת מיזוגים, רכישות ופיצולים. לא מובן במה שונה מהלך הפיצול המתוכנן בחברה לישראל מעיסוקו "הרגיל" של גלעד כמנכ"ל החברה לישראל וגם לא ברור על פי אילו קריטריונים נקבע סכום המענק. לכן, מעניין יהיה לראות כיצד תתייחס לכך חברת הייעוץ אנטרופי שאמורה להמליץ לגופים המוסדיים כיצד עליהם להצביע באסיפה שתכנס החברה לישראל לאישור מדיניות התגמול.

 מדיניות התגמול החדשה