שהישראלי הממוצע חושב על משכנתא הוא חושב על הבנקים. בצדק. יתרת החוב הכוללת של משקי הבית למשכנתאות עומדת כיום על כ-280 מיליארד שקל, ומחודש ינואר ועד חודש יוני השנה נלקחו משכנתאות בהיקף של 25.5 מיליארד שקל, רובן ככולן מהמערכת הבנקאית.
ואולם, בצל פעילות המשכנתאות הגדולה והוותיקה של הבנקים, וללא שוק מקומי של הלוואות מגובות משכנתאות, מתפתחת בשנים האחרונות פעילות משכנתאות מוסדית, שאמנם אינה מהווה תחרות לבנקים, אבל כזו שלפי נתוני האוצר גדלה עקב בצד אגודל.
מדוחות הנכסים של קופות הגמל, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח שמפרסם האוצר, עולה כי נכון לסוף חודש מאי 2013 העמידו הגופים המוסדיים במשק הלוואות מובטחות במשכנתאות בישראל בהיקף כולל של כ-5.15 מיליארד שקל. מדובר בשיעור צנוע ביותר של כ-0.4% מסך הנכסים שמנהלים כל הגופים לחיסכון לטווח ארוך בישראל, שיחדיו מחזיקים בנכסים של יותר מ-1.15 טריליון שקל, ומעט פחות מ-2% מסך המשכנתאות שבידי הציבור.
עיקר ההלוואות המובטחות במשכנתאות שמעמידים הגופים המוסדיים מגיע מחברות הביטוח, שכיום כ-1.3% מהתיק הכולל שלהן נמצא באפיק השקעה זה. מבחינה מספרית מדובר על 4.2 מיליארד שקל לערך, וזאת לעומת מיליארד שקל בקרנות הפנסיה וקופות הגמל יחדיו.
גידול של 88%
בדיקת הרכב הנכסים החודשי של הגופים המוסדיים לפני כשלוש שנים מגלה כי היקף ההלוואות המובטחות במשכנתאות בתיקי המוסדיים הסתכמו בשנת 2010 בכ-2.73 מיליארד שקל (שהיוו אז כ-0.3% מהתיק). כלומר, יש גידול בהיקף פעילות המוסדיים בשוק ההלוואות המובטחות במשכנתאות בשיעור של כ-88%. באופן ריאלי - ביחס לסך הנכסים שהמוסדיים מנהלים - מדובר על גידול של כ-44% במשך שלוש שנים, גידול של כ-13% בשנה בממוצע.
בכל קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מנוהלים כיום נכסים בהיקף כולל של כ-331 מיליארד שקל. כ-0.2% מנכסים אלה מיוחסים להלוואות מובטחות במשכנתאות, בהיקף שקלי של כ-531 מיליון שקל. לפני שלוש שנים היה באפיק זה סך זניח לחלוטין.
בקרנות הפנסיה, שבהן מנוהלים כיום נכסים (כולל התחייבויות שכנגדן יש "השקעה" שנזקפת למדינה) בהיקף מצרפי של כ-501 מיליארד שקל, נזקפו להלוואות מובטחות במשכנתאות כ-0.1% מסך הנכסים. במונחים שקליים מדובר על כ-440 מיליון שקל.
לא מן הנמנע ששורת ההלוואות הזו כוללת גם עסקאות שאינן משכנתאות, כולל הלוואות פרטיות שחברות הביטוח נותנות כנגד שעבוד דירה, ואפשר שהן כוללות נדל"ן מסחרי מסוים.
כך או אחרת, למרות סכומי העתק שהגופים המוסדיים מנהלים בישראל, ונוכחותם המשמעותית בשוקי האשראי העסקי והממשלתי, ברור שמהשוק המוסדי אין כיום בשורה לחלופה נראית לעין למשכנתאות של המערכת הבנקאית - שככלל חולשת כמעט לגמרי על שוקי האשראי הצרכניים בישראל.
רק כדי לשבר את האוזן: על פי נתונים ראשונים שפורסמו בימים האחרונים, בחודש יולי לבדו לוו הישראלים משכנתאות בסכום של כ-5 מיליארד שקל, סכום דומה לתיק המשכנתאות הכולל של הגופים המוסדיים.
5%-7% מנכסי המוסדיים הגדולים כבר מושקעים בנדל"ן
כבר כמה שנים שהמוסדיים הגדולים מחזיקים במשרדיהם חברות החזקה נדל"ניות בהיקפים שממקמים אותם בצמרת ענף הנדל"ן.
מבחינת המוסדיים, ההשקעה בנדל"ן מניב - משרדי או מסחרי, לעתים יזמות נדל"ן ובעתיד אולי גם נדל"ן למגורים, נועדה לגוון את תיק ההשקעות הענק שלהם ולייצר מנועי תשואה קבועה ויצרני תזרים מזומנים חיובי קבוע, במענה למאפייני תיק ההשקעות ארוך הטווח הייחודי להם.
מבדיקת "גלובס" עולה כי נכון לסוף מאי 2013, כל הגופים המוסדיים בישראל - כלל קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, קרנות הפנסיה החדשות והוותיקות, וחברות הביטוח - החזיקו נכסי מקרקעין להשקעה בשווי הוגן של כ-16.2 מיליארד שקל. רובו המכריע אצל שלוש קבוצות הביטוח הגדולות - מגדל, כלל ביטוח והראל.
סכום זה היווה כ-1.4% מסך כל נכסי הגופים הפנסיוניים בישראל, ואצל קבוצות המוסדיים הגדולים ביותר מדובר בשיעור גבוה בהרבה. במגדל, כלל, הראל ועוד גופים ספורים מדובר על 5%-7% מהתיק הכולל המושקע בנדל"ן.
שווי הזכויות במקרקעין של כל גופי החיסכון לטווח ארוך גדל בשלוש השנים האחרונות בשיעור חד של כ-78%(!) במונחים שקליים, בעוד שביחס לסך הנכסים המנוהלים מדובר על עלייה של כ-36% בשלוש שנים.
כ-90% מנכסי הנדל"ן שהמוסדיים מחזיקים ישירות הינם בישראל (לעומת כ-92% לפני כשלוש שנים), והיתרה בחו"ל. נכון להיום המוסדיים מחזיקים בחו"ל זכויות מקרקעין בשווי של כ-750 מיליון שקל. נציין כי רק כמה מהגופים המוסדיים הגדולים ביותר - כגון הראל, הפניקס, מנורה מבטחים, כלל ביטוח ומגדל, ביצעו עד כה השקעות ישירות בנדל"ן בחו"ל. כמו כן, חשוב לציין שמעבר לים המוסדיים יכולים למנף את הונם בעסקאות אלה ואף עושים זאת.
נוסף על ההחזקות הישירות בנדל"ן, המוסדיים הישראליים משקיעים נכון לסוף מאי 2013 כ-3.4 מיליארד שקל בקרנות השקעה ייעודיות לנדל"ן - רובן המכריע בחו"ל, זאת לעומת כ-1.1 מיליארד שקל לפני כשלוש שנים.
חשיפה מוסדית
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
