שמונה חוקרים צעירים מהאוניברסיטה העברית זכו במענקי מחקר תחרותיים מן ה-ECR, רשות המחקר האירופאית. זאת, בהיקף כולל של 12 מיליון אירו. מענקי ה-ECR ניתנים מ-2007 לחוקרים צעירים הבולטים בהישגיהם, ומציגים פוטנציאל ממשי לנהל קריירה עצמאית בתחום האקדמי.
ד"ר גליה בלום מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה קיבלה מענק בסך 1.5 מיליון אירו בעבור מחקרה בנושא פיתוח סמנים להדמיה מולקולארית של פעילות אנזימתית מוגברת. הסמנים יאפשרו גילוי מוקדם של סרטן והסתיידות עורקים, וכן יאפשרו לדעת את מיקום המחלות, חומרתן, ועד על כמה יעיל היה הטיפול בהן. בנוסף, הסמנים ישמשו בתור כלי מחקרי להבנת תהליכים שונים בהתפתחות המחלות.
ד"ר דרור הבלנה מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות במכון למדעי החיים ע''ש אלכסנדר סילברמן בפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, קיבל מענק בסך 1.38 מיליון אירו בעבור מחקרו המקשר בין תגובות פחד של בעלי-חיים מטורפיהם לבין תהליכים בסביבתם האקולוגית. ד"ר הבלנה בחן כיצד שינויים בדרישות התזונתיות של חיה או צמח בתגובה לגורם לחץ סביבתי, מווסתים זרימות אנרגיה וחומר בין המרכיבים השונים של המערכת האקולוגית. המחקר עשוי לסייע בחיזוי האופן שבו פעילות האדם משפיעה על מערכת אקולוגית.
ד"ר נדב כץ ממכון רקח לפיסיקה בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע קיבל מענק בסך 1.5 מיליון אירו בעבור מחקרו בנושא הילוך קוונטי במערכות על-מוליכות. המחקר יבדוק איך חלקיקים קוונטיים, אשר מתנהגים כגל הסתברות, ינועו ברשת חשמלית המוגדרת במעגל על-מוליך. מטרת מחקרו של ד"ר כץ היא מימוש אלגוריתמים חישוביים וביצוע סימולציות ניסיוניות של תהליכים קוונטיים בטבע כגון פוטוסינטזה או הולכה חשמלית בחומרים. המעגלים החשמליים האלו ישמשו בתור תשתית נשלטת למדידה והבנה של מערכות מקבילות בטבע.
ד"ר יעקב סולומון ממכון איינשטיין למתמטיקה בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע קיבל מענק בסך 1.5 מיליון אירו בעבור מחקרו בגיאומטריה של מרחבים עקומים הקשורים לתורת הכבידה הקוונטית הידועה כתורת המיתרים. מטרת התורה לשלב בין היחסות הכללית והמכאניקה הקוונטית, והיא מחייבת קיומם של ממדים נוספים מעבר לאלה שאנו רואים בחיי היום יום. ממדים נוספים אלה קטנים מאד, וכרוכים על עצמם בצורה מורכבת על מנת לקיים את חוקי הפיזיקה. החלקיקים האלמנטאריים בתורה הם בצורת מיתר שיכול להיות סגור כמעין טבעת, אך גם יכול להיות פתוח.
ד"ר סולומון יחקור את הגיאומטריה של תנועות המיתרים הפתוחים בתוך הממדים הנוספים של היקום. בין היתר יבחן את קיומם של "זוגות ראי", מערכות של יקומים שלמראה העין הגיאומטריה שלהם שונה בתכלית, אך מנקודת מבטם של מיתרים הנעים בתוכם, הגיאומטריה זהה.
פרופ' רענן פטאל מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע קיבל מענק בסך 1.32 מיליון אירו עבור מחקרו בתחום סינון אותות יעיל. הרעיון המרכזי העומד מאחורי המחקר הוא פירוק של אותות למרכיבים קטנים ופשוטים יותר הניתנים להחלה מהירה, ולכך יש יישומים מגוונים בתחום המחשוב.
ד"ר דניאל קגנוביץ' מהמחלקה לביולוגיה תאית והתפתחותית במכון למדעי החיים ע''ש אלכסנדר סילברמן בפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע קיבל מענק בסך 1.64 מיליון בעבור מחקרו בנושא הבנת המנגנון התאי המווסת קיפול של חלבונים מהונדסים גנטית. ייצור חלבונים מסוג זה הוא חיוני במגוון שטחי מחקר ויישומים כגון תזונה, תרופות, דלק ביולוגי וביוטכנולוגיה, והמחקר יאפשר את הייעול של תהליך ביטוי חלבונים באופן שיהפוך את פיתוח החלבונים המהונדסים (העומדים בבסיס תרופות ביולוגיות רבות) למשתלם יותר כלכלית. במחקר בוחן קגנוביץ' כיצד מצטברים חלבונים במוח של חולים במחלות ניווניות.
ד"ר משה שעיו מהחוג לכלכלה בפקולטה למדעי החברה קיבל מענק בסך 1.464 מיליון אירו בעבור מחקרו בנושא אינטגרציה בינלאומית וזהות חברתית. ד"ר שעיו יפתח תיאוריה ומבחנים אמפיריים של הקשר בין תהליכי אינטגרציה בין תרבויות או מדינות - מהסכמי סחר חפשי ועד איחוד מוניטורי ואיחוד פיסקאלי - לבין תהליכי הזדהות חברתית. המחקר יעשה שימוש בכלים מתורת המשחקים, פסיכולוגיה חברתית וכלכלה ניסויית ויישומית. מחקר זה יאפשר הבנה עמוקה יותר של העלות והתועלת הכרוכות באיחוד כלכלי ופוליטי של מדינות ולפיכך זיהוי טוב יותר של מקרים שבהם אינטגרציה היא דבר רצוי לעומת מקרים שבהם כדאי להימנע ממנה.
בנוסף קיבלה את הפרס פרופ' מיכל פרנקל שהייתה עד לאחרונה חברה בבית הספר למנהל עסקים וקיבלה מענק בסך 1.443 מיליון אירו בעבור מחקרה בנושא עיצוב מנגנון אלגוריתמי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
