לאן זרם הכסף ששפכו הנגידים

השבוע שעבר בוול סטריט נחתם ביום עליות נוסף במדד המניות S&P500 שחצה את הרף הפסיכולוגי העגול 1700. על-פי התנהגות הדולר והמניות, שוב כבר לא ברור אם חדשות טובות הן באמת טובות, והרעות באמת רעות. מה שבטוחנ הוא שיש עדיין מי שמגבה את השוק בכמות אינסופית של נזילות.

אני מזכיר את השפעת החדשות כי ביום שישי פורסם דוח תעסוקה לא משהו: כמות המשרות שהתווספו עלתה ב-160 אלף, לעומת ציפייה גבוהה בהרבה, וכמו כן התברר שהגורם שהוריד את שיעור האבטלה הוא ירידה משמעותית בהיקף ההשתתפות אזרחים במשק העבודה. הבה נאמר זאת כך: בשוק התעסוקה בארה"ב, יכול שיעור אבטלה להגיע לאפס, אם אף אחד כבר לא יחפש עבודה.

הדוח המעיד על מצב תעסוקה ירוד הוריד קצת את השוק בפתיחת המסחר, אך כאמור לעיל הוא הסתיים בעליות נאות. על-פי פרשני CNBC ו-Bloomberg כנראה שהדוח על מצב התעסוקה הבעייתי, הרחיק עוד את מועד צמצום ההרחבה הכמותית, וכך - הפלא ופלא, הדיווח על מצב מחורבן, שיפר למשקיעים את מצב-הרוח.

בואו נתבונן בירידה האחרונה בתוצר (גרף עליון. חודשי - ForexFactory); הנצבת כנגד העלייה האחרונה באינפלציה (גרף תחתון. חודשי - TradingEconomics):

 משה שלום תוצר

 משה שלום אינפלציה

התבוננות בגרפים האלה תעורר בלב כל אדם ספקות לגבי סיכויי ההצלחה של הפד' לייצר תנופה למשק, בלי תופעות לוואי בלתי רצויות.

פערים סקטוריאלים

בתוך עליות הנרשמות בפסיפס המניות המרכיבות את השווקים יש הבדל בין סקטורים. כדוגמה אביא שתי מניות המשוכללות במדד Dow Jones Industrial, הכולל את 30 המניות הגדולות של המשק האמריקאי. ההבדל ביניהן בולט, ולדעתי מבטא באופן מובהק מה קורה וכיצד יכולים משקיעים לנצל את העיוותים הפיננסיים הקיימים.

אסתייג מראש ואציין ששתי החברות המוצגות הן חברות ענק, ושעסקיהן בינלאומיים, אבל מכיוון שההזרמה וההרחבה היא גלובלית, זה לא מהותי.

מניית Caterpillar :

 קאט משה שלום

מניה זו מייצגת יצרן ציוד מוטורי כבד לחקלאות ועבודות עפר, ונמצאת בבעיה מתחילת 2012. אחרי שיא כפול סביב 115, היא החלה לדשדש בתוך משולש מתכנס מאוד מוגדר ויפה, המתקרב לסיומו.

גם כניסה והוצאת הכסף לתוכה החלו להאט מאז אותו שיא, דבר המבטא העדר עניין של המשקיעים בה, ולדעתי, בכל הסקטור שלה. אנליסטים מסבירים את מצבה בההאטה בסין, בירידה בביקוש לחומרי הגלם, ובביטול מיזמי כריה.

ההסברים הללו למצב המנייה המדושדש נכונים, אך האם הכסף שמזרימים נגידים מסייעים לצמיחה שתדרוש את חומרי הגלם אשר לשם עיבודם וקצירתם דרושה התוצרת של קאטרפילר?

ובכן - לא. הכסף הזה הולך למקום אחר. לאן הוא זורם? הגרף של מניית JP Morgan יכול לספק תשובה לשאלה זו:

 משה שלום גיפי

גולשים יקרים, לפניכם גרף חיובי, אסרטיבי, המבטא מגמה מובהקת עולה ויפה. זווית עליה בשיפוע נהדר של 45 מעלות, שיאים ושפלים עולים מרשימים ומדוייקים, הנמצאים במסגרת תעלה עולה קלאסית (1 סגול). חודשים רבים אני עוקב אחר גרף המנייה הזו, וכמנתח טכני איני מפסיק להתפעל מהתצורה הקלאסית המפוארת שלו, המבטאת מגמת שיפור ועלייה שבאה לידי ביטוי בסגנונות טכניים רבים: ניתן למצוא פה ראש וכתפיים הפוך, רחב מימדים, השפלים מקפצים במשמעת ברזל על קו המגמה העולה, הממוצע הנע מטפס בסדר ועקביות 25 שבועות, ושימו לב גם למומנטום הנהדר (3 סגול).

נקודה חיובית נרשמה כאשר המניה פרצה את רף מחיר, הקשה כל כך פסיכולוגית לחצייה (מספר עגול), סביב 50. הפריצה אושרה בבדיקה די קלאסית בפני עצמה (2 סגול) ורק הירידה בכניסת הכסף (4 סגול), קצת מדאיגה. אבל כל השוק נכנס לתרדמת קיץ, והעליות במדדים כולם נעשו גם הם במחזורים נמוכים במיוחד.

הסיפור של שתי המניות האלה, הוא התשובה לשאלה "לאן זורם הכסף": מי שקרוב לצלחת הפד, בשל היותו אחד מהמוסדות הפיננסיים, וכמי שמקורב לממשל, נהנה במיוחד מהכספים המודפסים. הכלכלה היצרנית, האמיתית, ולאחרונה אף הגלובלית, מתקשה ליהנות מהמצב, ומתקשה לגייס לטובתה את מדיניות ההקלה הפיסקלית שהיא מהבולטות שנרשמו עד כה בתולדות כלכלת ארה"ב.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.