סמים, שחיתות, הימורים: מה נהיה מהספורט?

הספורט העולמי משגשג. הכספים המתגלגלים גרמו להפיכתו לגורם בעל משמעות חברתית ופוליטית - ומשכו גורמים שטובת הספורט אינה בראש מעייניהם. מתחת לפני השטח המתח גואה, הזרמים והמערבולות מאיימים לסחוף את הספורט חזרה לשוליים ולהרוס את ההתקדמות של העשורים האחרונים. ריצ'ארד פאונד, חבר הוועד האולימפי הבינלאומי ולשעבר ראש WADA (ההתאחדות הבינלאומית למניעת סימום בספורט), אמר בראיון רב משמעות כי ה"ספורט עומד בפני משבר".

3 גורמים מעיבים על עתידו של הספורט. 3 גורמים שיש להם מכנה אחד משותף: כולם פוגעים בכבודו ובאמינותו של הספורט, בעיניהם של מאות מיליונים רבים מאוהדיו ופעיליו.

***

עובדים עלינו בעיניים 1: שימוש בחומרים אסורים

לאנס ארמסטרונג; אויפמינו פואנטס, הגניקולוג הספרדי שהפך רופא המשפחה של הרבה ספורטאים וגמר בכלא; מעבדת ביוג'נסיס, 'איי-רוד' והבייסבול; אסאפה פאוול והאתלטיקה. רק על קצה המזלג בשנה האחרונה - הספורטאים מהחשובים ביותר בענפים מהנחשבים ביותר - נופלים כמו זבובים.

ובכל זאת, הדוגמאות האלה לא חושפות אפילו זעיר אנפין מהתופעה. "אף אחד לא רוצה למצוא את המשתמשים", מסביר ריצ'ארד פאונד. "בכדורגל, אתלטיקה, שחייה - כל העסקנים חושבים שכדי להגן על הענף שלהם הם צריכים להסתיר ולטייח". פאונד עמד בראש ועדת מומחים שפרסמה את מסקנותיה תחת הכותרת: "חוסר היעילות של תכניות בדיקות הסמים". הממצאים מבהילים. רק 1.76% מבין 250 אלף הבדיקות השנתיות בעולם, כפי שנכתב בדוח WADA, התגלו ב-2012 כחיוביות, וזאת למרות שמקורות פנימיים מצביעים על התפשטות נרחבת של התופעה (ויש לציין שלא כל תוצאה חיובית בהכרח מגיעה לכדי עבירה ששווה כתב אישום). "הסטטיסטיקה דומה למצב לפני 1985 ובן ג'ונסון", משווה פאונד בלקוניות.

מחצית מהתגליות הן של סטרואידים אנאבוליים מזנים שונים. השאר בעיקר ממריצים, קנאביס ומשלשלים - חומרים שקל לגלות. את מרבית יצירות המופת של מעבדות הסימום עדיין לא גילו.

בעוד התאחדויות האופניים והאתלטיקה העולמיות עורכות אלפי בדיקות (8,940 ו-5,817 בהתאמה ב-2012), בכדורגל ביצעו בפיפ"א פחות מ-700. שמונה התאחדויות ספורט עולמיות ביצעו פחות מ-100 בדיקות. וזה לפני בדיקות הדם: 21 מ-35 ההתאחדויות האולימפיות כלל לא ביצעו כאלה. האתלטים עברו 2,400 בדיקות דם, הכדורגלנים ארבע. ומה לגבי הניטור החדשני שנקרא "דרכונים ביולוגיים", שלא מתיימר אפילו לזהות את החומרים האסורים עצמם, אלא מתמקד בשינויים הורמונאליים המוכיחים שימוש באותם חומרים? 18 אלף דגימות כאלה נלקחו השנה, עלייה יפה, אבל כמעט כולן בהתאחדויות ספורט מקומיות, כשרק שמונה התאחדויות עולמיות התעסקו בכך.

"מי שמגיע לגמר ריצת ה-100 יודע מתי היא מתקיימת זמן רב מראש. אם הוא ייכשל בבדיקה שם, זה יותר מהכל כישלון במבחן איי.קיו", מסביר פאונד. "רק בדיקות דם פתאומיות באימונים יכולות להביא תוצאות".

"הדיילי מייל" פרסם תחקיר על רוסיה, שם מורים מאמנים לאתלטים לקחת חומרים אסורים - ועסקנים דורשים שוחד כדי לא לפרסם תוצאות חיוביות.

עובדים עלינו בעיניים 2: הטיית תוצאות

היורופול, משרד המשטרה האירופי, דיווח כי 425 כדורגלנים, שופטי כדורגל ועסקנים היטו 380 משחקים, כולל משחקי קדם מונדיאל וליגת אלופות מהשנים האחרונות. 300 משחקים עדיין נחקרים. "המניפולציות הגיעו לשיא בלתי מוכר", אמר רוב וויינרייט, דירקטור היורופול, "לראשונה הצלחנו להוכיח שהפשע המאורגן עוסק בעולם הכדורגל". העבריינים בפרשייה הזאת, מפעילי סינדיקט הימורים אסייתי, השקיעו 16 מיליון אירו בשוחד, והצליחו לרשום מהאופרציה רווח נקי של 8 מיליון אירו. המשטרה האיטלקית פרסמה לאחרונה תחילת חקירה ב-3 רשתות הימורים. תיאו ביקר, מאמן נבחרת לבנון, ראה בייאוש את שחקניו הדלים מוותרים על סיכוי להגיע למונדיאל, תמורת "50 עד 100 אלף דולר". מאחורי הסכומים עומדת לכאורה מאפיית ההימורים בבנגלדש. על-פי ארגון השחקנים העולמי FIFPro, אחוז השחקנים שהודו שפנו אליהם בדרישה להטות משחק מגיע ל-34% בקזחסטאן, ול-30% ביוון. ברוסיה וצ'כיה ל-10%.

"הטניס הוא ספורט אידיאלי למניפולציות", הכריז פטריק מקנרו לניו יורק טיימס. "אם אטה משחק, לא תוכלו לראות את זה". ספורט אינדיבידואלי שכולל עשרות טעויות מדי משחק הוא מושלם. היקף ההימורים העולמי על הענף עומד על המקום השלישי, אחרי מירוצי סוסים וכדורגל.

ניקולאי דווידנקו נחקר ב-2007 על ההפסד שלו בפולין לשחקן ארגנטינאי. מסתבר שההימורים נגד ניצחון של הרוסי, שדורג במקום הרביעי בעולם אז, היו גבוהים לפני המשחק ואפילו התגברו אחרי שניצח את המערכה הראשונה. במערכה השלישית פרש דווידנקו בגלל פציעה ברגל. בשני משחקים נוספים שהפסיד באותה שנה, הוזהר דווידנקו ע"י השופט בגלל שאינו מתאמץ. הרוסי זוכה מחוסר ראיות, אחרי שהוא, אשתו ואחיו סירבו להעביר את רשימות השיחות שלהם ל-ATP, ועד שהפסידו את הערעור הרשימות כבר נמחקו על-ידי הספק הגרמני. במהלך הגלים שהכתה הפרשה הצהירו יותר מתריסר טניסאים כי פנו אליהם כדי להטות משחקים, ביניהם תומאס ברדיץ', בוב בריאן ודמיטרי טורסונוב.

ה-ATP העדיף להשקיט את הפרשיות. אחרי קבלת רשימה של 45 משחקים חשודים להטייה, ההתאחדות הקימה את ה-TIU, 'טניס אינטגריטי יוניט'. זו בודקת כל חשד, ובארבע שנים הענישה חמישה שחקנים ומאמן - לא על הטייה חלילה, רק על השתתפות בהימורים.

כמה המצב חמור? אפילו אנדי מארי, הזוכה הטרי של ווימבלדון, רמז לרדיו BBC: "כולם יודעים מה קורה מסביב".

עובדים עלינו בעיניים 3: שחיתות

ה"אקונומיסט" פרסם מדריך לבעל קבוצת פרמיירליג המבוסס על מידע פנימי. איך להרוויח ממכירות שחקנים במחיר מוגזם, איך להלבין כספים בקלות, ואיך להרוויח מ-3 צדדים באמצעות ניפוח מספרי צופים והעלמה של חלק מההכנסות מכרטיסים בו זמנית - ספונסרים משלמים יותר, לרשויות המס משלמים פחות, וכסף נכנס חלק לכיס. דרך נפוצה אצל ה"קארטולאס" הדרום אמריקאים.

בפיפ"א: השחיתות החצופה של ג'ק וורנר שגנב במקביל מההתאחדות בטרינידד, משחקני הנבחרת, מהאוהדים וגם מקונקאק"ף (ההתאחדות הכדורגל של צפון ומרכז אמריקה) ופיפ"א. צ'אק בלייזר האמריקאי שעזר לוורנר, הסגיר אותו ונתפס בעצמו. או ז'ואאו הבלאנז' הברזילאי, 25 שנה רצופות כנשיא פיפ"א לשעבר, שהוכרח לוותר על נשיאות הכבוד של הארגון אחרי שהוכח כי קיבל מיליונים כשוחד.

"אם הוועד האולימפי הבינלאומי היה מתנהל כמו פיפ"א מול ההאשמות, הוא לא היה קיים היום", פוסק פאונד. "בפיפ"א מדברים על רפורמות אבל לא עושים כלום. נראה שחושבים שם שההתאחדות שלהם חזקה מרוב הממשלות. ואולי הם צודקים".

התביעה הציבורית במינכן הגישה תביעה על תשלום שוחד ושידול למרמה נגד ברני אקלסטון, הפטרון והמיליארדר של הפורמולה 1, על שבשנת 2005 העביר 44 מיליון אירו לחבר הנהלת הבנק הממלכתי הבווארי בגרמניה על מנת לקדם את שאיפותיו העסקיות הפרטיות בספורט המוטורי.

וכל זה לפני הגניבות, המחטפים, המרמה והשוחד בהתאחדויות המקומיות, או בהתאחדויות הכדורעף, הכדוריד ועוד.

הבעה מובנית, ודוגמה מעולה היא הכדורגל הישראלי. אחרי שבמשך שנים ויתרה ההתאחדות לכדורגל על חיפוש ספונסרים פרטיים, בגלל כספי וחסות הטוטו, היא לא נאלצה לרפורמות נחוצות, כולל בתחומי הבחירות הפנימיות אצלה. אם ספונסרים פרטיים היו מפעילים לחץ, ההתאחדות היתה חייבת להגיש מוצר משופר. אבל מרשות ממלכתית הכספים זורמים וזורמים - עד שהציבור מתמרד. ואז השוקת נשברת.

פאונד מאמין, שכל זה יקרה. "יציאה של ספונסרים מהספורט, קונצרנים שישאלו את עצמם למה הם צריכים את זה, רשויות שיסרבו להשקיע במתקנים או לאשר שימוש בהם עד למענה על דרישות" - כך יחל המשבר שיביא לשינוי התפישה. באופניים זה כבר קרה: קונצרנים לא קונים קבוצות, ותחנות טלוויזיה מפסיקות לשדר, והרשויות מונעות תשלומים לספורטאים ומועדונים שלא עומדים בדרישות מחמירות.

***

שינוי התפיסה יימנע את הצורך בשקרים סביב הסימום, למשל. עסקנים, מאמנים וספורטאים יפסיקו לכרות את הענף, ויחסכו על הדרך את סכומי העתק המושקעים במחקר שיקדים את הבודקים (ובשוחד). אם זה נראה אוטופי, הרי ש"לפני 25 שנה המחשבה שבמסעדה בפריז יהיה אסור לעשן היתה אוטופית", מבהיר פאונד. והטיית תוצאות? לחברות ההימורים אינטרס ברור להילחם בתופעה - שיתוף פעולה מלא ופתוח יכול למזער את התופעה.

זה ייקח זמן, אבל הספורט מתחיל להבין, שהוא חייב להציל את עצמו מעצמו, ופשוט להתקדם.