"שמירה על הדירוג הנוכחי של מדינת ישראל תדרוש טיפול בכמה נושאים, לרבות החולשה במבנה הממשל ושמירה על המשמעת התקציבית", כך אמר היום (ג') ד"ר אליוט חן-טוב, אנליסט בצוות המדרג את מדינת ישראל בסוכנות הדירוג S&P-מעלות, במסגרת כנס "מעלות על הבוקר" לקהילת שוק ההון שערכה החברה.
במהלך דברים שנשא חן-טוב אמר כי "העלאות הדירוג האחרונות של מדינת ישראל, בשנים 2007 ו-2011, היו בניגוד למגמת הורדת הדירוגים של מדינות באותן השנים, ושיקפו את קפיצת המדרגה האבסולוטית והיחסית של האיתנות הפיננסית של ממשלת ישראל". לדבריו, העלאות הדירוג נבעו כתוצאה מ-3 מגמות עיקריות: צמיחה כלכלית גבוהה, עודף במאזן התשלומים והפחתת החוב הלאומי.
ד"ר חן-טוב הוסיף וטען כי השמירה על דירוג החוב של מדינת ישראל תדרוש טיפול במספר סוגיות, מלבד השמירה על המשמעת התקציבית. לדבריו, ישראל תצטרך לטפל בחולשות שעדיין קיימות במבנה הממשל, במצב הגיאופוליטי-בטחוני, במאזן התקציבי וברמת החוב הלאומי. "חשוב להבין כי ההצלחה נושאת עמה סיכונים ואתגרים חדשים, לרבות בועה במחירי הנכסים, הזרמות הון חיצוניות ותיסוף בערך המטבע המקומי. כל אלה יכולים לפגוע ביציבות ולהגביל את הגמישות המוניטארית של מדינת ישראל".
יובל טורבטי, מנהל תחום דירוגי חברות ב-S&P מעלות, התייחס לקשר בין דירוג המדינה ודירוג חברות. לדבריו, "בניגוד לדעה הרווחת, דירוג חברה יכול להיות גבוה יותר מדירוג מדינת מושבה. ישנן כיום 137 חברות, על פני 22 מדינות, העומדות בקריטריונים המאפשרים זאת, ולהן דירוגי אשראי העולים על דירוגי האשראי של מדינות מושבן. בין חברות אלה ניתן לציין את קנון (יפן), תאגיד טאטא (הודו), מיקרוסופט (ארה"ב) ואחרות. עם זאת, בישראל תופעה זו אינה מתקיימת בשל העובדה שאין חברות ישראליות כיום שמעמדן העסקי והפיננסי מצדיק, מלכתחילה, דירוג אשראי הגבוה מזה של המדינה. לפיכך, דירוג האשראי הנוכחי של מדינת ישראל, שהינו יחסית גבוה בהשוואה גלובלית, אינו מהווה מגבלה בפועל על דירוגי האשראי של החברות הישראליות, בין אם זה בסולם הדירוג הגלובאלי ובין אם בסולם הדירוג הישראל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
