מנכ"ל גאון החזקות: "לא עשינו הסדר חוב או 'תספורת'"

על רקע מבול הסדרי החוב של חברות החזקה מקומיות שלוו מהציבור סכומי עתק ונקלעו לקשיים (אי.די.בי, דלק נדל"ן, אפריקה ישראל, אלביט הדמיה, חבס, קמן ואחרות) בולט לטובה המקרה החריג של חברת גאון אחזקות. החברה שנקלעה לקשיים, בין היתר על רקע קריסת רשת אייס אוטו דיפו שהייתה בשליטתה, הצליחה להימנע מהסדר בדקה ה-90 הודות למהלך שהובילו בעלי המניות שלה, בראשות משה גאון, למכירת השליטה בה לקרן ויולה.

הקרן שילמה 70 מיליון שקל בסוף מאי בתמורה לכ-57% ממניות החברה (בנוסף יש לה אופציה להגדלת חלקה בחברה בעוד 10%, תמורת 20 מיליון שקל), לאחר הליך מימוש נכסים משמעותי שעברה גאון אחזקות. מאז אותה עסקה עלה מחיר המניה ב-35%, והוא משקף כעת לגאון שווי של 193 מיליון שקל - עדיין רק מחצית מהשווי לפיו הונפקה ב-2007. בד בבד ירדה תשואות האג"ח של החברה - שבעבר נסחרה בתשואת זבל דו ספרתית - לכ-6% בלבד.

כעת מתפנה אבי הוכמן, שעוד מעט סוגר שלוש שנים בתפקיד מנכ"ל גאון אחזקות, לדבר על מצבה של החברה. "גאון לא עשתה הסדר חוב, לא תספורת ולא תסרוקת, ועמדה מאחורי כל התחייבויותיה עד הגרוש האחרון", הוא אומר בראיון ל"גלובס". "עשינו זאת גם במחיר דילול בעלי המניות, שטובת החברה עמדה לנגד עיניהם".

לדעתך, זה אמור להיות הסטנדרט המחייב בשוק?

"חד משמעית. אני עוקב אחרי השוק בשנתיים האחרונות ואני רואה חברות שמקבילות לגאון באופיין כחברות החזקה, שגייסו חוב, נקלעו לקשיים, ובניגוד לתהליך שאנו עברנו מצאו עצמן על שולחן ההסדר או התספורת. בעניין הזה קבוצת גאון הייתה חריג והיא מוכיחה שאפשר גם אחרת. וזה לא שזה לא כואב".

אז מה באמת דעתך על נושא ההסדר בחברת ההחזקות הגדולה ביותר, אי.די.בי של נוחי דנקנר?

"איני מכיר את כל הפרטים שם. ברמה העקרונית, ללא תרומת הבעלים לתהליך, ואיני נכנס לאיזה סוג בעלים, כנראה שאי אפשר להגיע לפתרון. אם אתה רוצה להקטין את החוב שלך אז עליך לשלם בכסף או בשווה כסף: דילול ו-ויתור. יש מקום להסדרים ולהבנה, וזה לא יכול לבוא ללא מאמץ ותרומה של הבעלים".

בהקשר זה ראוי לציין, כי לאחרונה מונה לדירקטור בחברה אבי ורטהיים, שחברת אינספייר שבשליטתו פשטה רגל מבלי שהוא עצמו טרח להביא כסף מהבית. "אני בטוח שבעלי המניות של גאון אחזקות בחרו את הדירקטורים הטובים ביותר לטובת החברה", מגיב הוכמן ביובש על המינוי הזה.

"תהליך עם הרבה אמוציות"

עם השלמת העסקה עם ויולה, איבדו משה גאון ויתר דבוקת השליטה הקודמת, שכללה את אורי דוד ועזבון סמי שמעון, את השליטה בחברה שייסד בני גאון, אביו של משה. הרוכשת, ויולה פרייבט אקוויטי, מנוהלת על ידי הראל בית-און, יונתן קולבר וסמי תותח, והיא חלק מקבוצת ויולה.

"עסקת ויולה הצילה את גאון ומנעה הסדר חוב", אומר הוכמן. "התהליך שעברנו מול הקרן היה לא פשוט ובאופן טבעי יש בו אמוציות. אבל גם בויולה הבינו את הרגישות בתהליך מול בעלי מניות שצריכים לקבל החלטות לא קלות".

כאמור, בשנים האחרונות התמודדה גאון אחזקות עם משבר בעסקיה, כאשר ההתדרדרות המשמעותית נרשמה בעקבות קריסת רשת ה"עשה זאת בעצמך" אייס אוטו דיפו. "קיבלתי חברה שהיא תוצר של הפריחה של שוק ההון וגיוסי החוב ללא ביטחונות כשהמודל היה של מיחזורי חוב ומינופים אדירים", אומר הוכמן. "מיד לאחר מינויי נאלצתי להתמודד עם שינוי סביבתי מאוד חד, כשהסנטימנט לחברות ההחזקה נעלם".

מה יקרה עכשיו עם גאון אחזקות, ואיתך, תחת בעלי הבית החדשים?

"אחת הסיבות המרכזיות לכך שויולה ביצעה את ההשקעה בגאון היא שהם הזדהו עם האסטרטגיה החדשה שהכנסתי לגאון: התמקדות בתחום האגרו (חקלאות), והתמקדות בתעשיית המים ותשתיות המים. זה תחום צומח, בכל העולם, כשהדרישה לתשתיות מים היא כמעט אין סופית. ממה שאני מבין, ויולה מתכוונת להמשיך באסטרטגיה הזו. הם ביקשו ממני להמשיך ולהוביל את האסטרטגיה הזו, ויש לי עוד לאן להוביל את זה".

בשנים האחרונות מימשתם הרבה מאוד מנכסי החברה. מה עדיין יש בה כיום?

"בגאון היום יש בסיס של אגרו (החברה הבת, ר' ש') בתוכה יש לנו החזקה בצינורות המזרח התיכון ובפורטפוליו של חברות נוספות, עם חשיפה לעולם הפרויקטים ולעולם הטכנולוגי".

ומה קורה עם החזקות בתחומים האחרים, שלא תואמים את האסטרטגיה?

"יש עוד השקעות שלא מימשנו כמו בחברת אהבה, שיווק בוטנים, בניין משרדים בפרנקפורט. פעם חשבו שגאון תהיה קונגלומרט וכיום אנו באסטרטגיה של מיקוד וסינרגיה בתוך החברה. ההחזקות שאינן קשורות לתעשיית המים מיועדות למימוש".

איפה גאון תהיה בעוד כמה שנים?

"החברה תהיה חברה מובילה בתחום תשתיות המים ושירותים נלווים, בישראל ובעולם. יש כאן ידע עצום בתחום המים ונמנף אותו בגדול".

"אין שום סיבה שהדואר יהיה אגרקסקו 2"

זו לא הפעם הראשונה שהוכמן נמצא בחברה שנקלעה למצב מאתגר ביחס לבעלי החוב שלה. בשנים 1998-2003 הוא שימש כמנכ"ל חברת הטלפוניה הפולנית Netia, שנסחרה בנאסד"ק ובתום מהלך של הסדר, בעלי האג"ח לקחו את השליטה בה.

"זו חברה פולנית שהייתי מעורב גם בהליך גיוס החוב שלה, ושהייתה לחברה הפולנית הראשונה שהונפקה בנאסד"ק", נזכר הוכמן. "הייתה שם מריבה בין בעלי מניות שגרמה לחברה להיכנס לדיפולט מול בעלי האג"ח. זה נגמר בסופו של דבר בכך שבעלי המניות דוללו גם והחברה עברה בעיקרון לשליטת בעלי האג"ח. לאחר שהחוב הומר להון מניות, החברה הפכה לבעלת מאזן חזק, וכיום היא חברת תקשורת מובילה בפולין".

פתרון של המרת חוב למניות מסייע לכולם?

"בוודאי. מדובר בהחלפת כסף בשווה כסף, אם אין מאיפה להביא את הכסף. זה כלי שיכול להביא ל-win-win לכולם. אבל הוא דורש רצון טוב של כולם".

היית בעוד חברה ששמה מוזכר בנשימה אחת יחד עם קשיים פיננסיים - דואר ישראל הממשלתית, שנראה שמצבה הפיננסי רחוק מלהיות איתן.

"את הדואר קיבלתי כחברה עם גירעון של 500 מיליון שקל בהון העצמי, והפסד ממוצע של כ-80-100 מיליון שקל לשנה, בשנים שקדמו להגעתי. קידמתי את סגירת הרשות והקמת חברה, והובלתי שינוי פנימי וכניסה לשירותים חדשים. החברה הפכה להיות חברה רווחית, לאחר תהליכים פנימיים לא פשוטים".

הגופים המוסדיים שקנו את האג"ח של הדואר נפגשו לאחרונה לפגישת חירום עם ראשי החברה. יש חשש שהדואר יהיה "אגרקסקו" נוסף, כלומר עוד חברה בשליטת המדינה שמבצעת תספורת לבעלי החוב?

"אני עמדתי מאחורי הגיוס ואני גאה במהלך זה. איני מכיר את התזרים הנוכחי של הדואר, אבל עד כמה שאני זוכר ומכיר את הדואר הוא יכול וצריך לעמוד בחוב. אם הדואר נקלע לבעיה הבעלים צריכים להיכנס לעובי הקורה ולפעול, ולא משנה אם הבעלים הוא המדינה או גוף פרטי.

"איני מכיר את כל האירועים שקרו בדואר מאז לכתי, אבל לחברת דואר ישראל פוטנציאל עסקי אדיר. אני מאוד מקווה שלא יהיה כאן אגרקסקו 2 ואין שום סיבה שבעולם שזה יקרה. לדואר יש נכסי ם רבים שאינם משועבדים ושווים הרבה יותר מ-400 מיליון שקל (היקף חוב האג"ח, ר' ש'). ברוב המקומות הנכס של בזק צמוד לנכס של הדואר - בזק ידעה להציף ערך של מקרקעין והדואר עוד לא התחיל. לא צריך להיות פה עוד מקרה אגרקסקו".

אתה רצית לקדם שינוי בבנק הדואר ולהפוך אותו לבנק "אמיתי" שיהיה "חברתי". זה לא צלח.

"לצערי הרב הבנק החברתי בדואר לא קרם עור וגידים. כבר שלוש שנים אני לא שם ולכן איני יודע את הסיבות לכך, אבל הייתי מאוד שמח לראות את הדואר פעיל יותר בשוק השירותים הפיננסיים. הדבר הנכון לעשות הוא להפוך את בנק הדואר לבנק מסחרי לכל דבר, כפי שקרה בשוויץ, בגרמניה ובצרפת".