על הגב שלכם: הגירעון ירד הודות לזינוק בגביית המסים

הגירעון הממשלתי צנח ביולי ועמד על כ-417 מיליון שקל בלבד, כך מדווח היום (ד') אגף החשכ"ל באוצר. בחודשים ינואר-יולי הסתכם הגירעון הממשלתי בסך של כ-10.5 מיליארד שקל לעומת גירעון בסך של כ-13.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד - ירידה של כ-20%. באוצר מדווחים כי נתונים אלו מאששים את מגמת הקיטון בגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים שעמד ביולי על כ-3.8% תמ"ג, זאת לעומת גירעון מצטבר של 4%, 4.2% ו-4.5% עד יוני, מאי ואפריל בהתאמה.

עם זאת, חשוב לציין כי עד סוף יולי פעלה הממשלה ללא מסגרת תקציב מאושרת, מה שחייב אותה ע"פ חוק להוציא 1/12 מתקציב שנת 2012 בכל חודש. במילים אחרות, עד יולי לא נרשמה תוספת תקציבית כלל, עובדה שצפויה להשתנות בחדות החל בחודש הזה. נזכיר כי הוצאות משרדי הממשלה עלו מתחילת השנה עלו בכ-5.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, זאת לעומת עלייה מתוכננת של 8.8% בתקציב מאושר ב-2013 לעומת הביצוע בשנת 2012.

הירידה החדה בגירעון גם מוסברת בהתפתחויות בצד ההכנסות: לפי הנתונים, גביית המסים הסתכמה ביולי ב-23.2 מיליארד שקל לעומת 20.2 מיליארד שקל ביולי אשתקד - זינוק ריאלי חד של כ-16%. הכנסות אלו כוללות מיליארד שקל ששולמו על ידי חברה אחת בגין עסקה חריגה, וכן את שיעור המע"מ המוגדל שנכנס לתוקף.

נתוני גביית המסים מפתיעים לטובה, אולם הסיבות לכך משמחות פחות. לפי הנתונים, בחודשים ינואר-יולי הסתכמה גביית המסים ב-140.1 מיליארד שקל לעומת 129.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד (גידול ריאלי של כ-7%). בעקבות אישור תקציב המדינה, רשות המסים מתייחסת לראשונה לתחזית הגבייה להמשך 2013, שהוכנה במאי 2013 ועמדה על 234.5 מיליארד שקל.

ברשות מסבירים כי "תחזית זו הייתה מותנית בשינויי חקיקה שחלקם לא אושרו על ידי הכנסת (העלאת מס רכישה על משפרי דיור) או נכנסו לתוקף באיחור (מיסוי ירוק שנכנס לתוקף באוגוסט ולא ביולי כפי שהונח בתחזית המקורית)". כתוצאה מכך, נטען, ייגרעו מתחזית הגבייה בשנת 2013 כ-340 מיליון שקל. כיוון שהתחזית הוכנה במאי 2013, הנתונים לחודשים ינואר-אפריל הם נתוני גבייה בפועל. פריסת שארית התחזית למאי-דצמבר מביאה בחשבון שינויי חקיקה שנכנסים לתוקף ביוני (מע"מ ואלכוהול).

ברשות מסבירים עוד כי בחודשים מאי-יולי הגבייה בפועל גבוהה מהתחזית בסכום עתק שמסתכם ב-4.3 מיליארד שקל, מזה 3.3 מיליארד שקל "נובעים מהכנסות חד פעמיות של מספר מצומצם של עסקאות גדולות, אשר לא ניתן היה לצפות את היקף ועיתוי הגבייה עבורן". מיליארד השקלים הנותרים מוסברים, ככל הנראה, בהקדמת רכישות דירות חדשות, רכבים ומוצרים אחרים במאי, ערב העלאת שיעור המע"מ.

רשות המסים מוסיפה כי "מכיוון שכמעט כל פער הגבייה שנרשם בחודשים האחרונים מקורו בגורמים חד פעמיים, הוא אינו צפוי להשפיע על היקף הגבייה הצפוי בהמשך השנה ובמהלך 2014". במילים אחרות, הרשות רומזת כי ייתכן שיידרשו העלאות מסים נוספות על מנת לעמוד ביעדי הגירעון, שכן עודף הגבייה אינו נובע מגורמים מבניים קבועים אלא מגורמים נסיבתיים וחד פעמיים שלא צפויים לחזור על עצמם בשנה הבאה.

משקל המע''מ בישראל - הגבוה ביותר באיחוד האירופי אחרי בולגריה

בשנת 2011 הסתכמו הכנסות המדינה ממע"מ עוסקים, מס שכר על מלכ"רים ומוסדות פיננסיים, בכ-80 מיליארד שקל. זאת, לעומת כ-75 מיליארד שקל בשנת 2010 וכ-68 מיליארד שקל ב-2009. בתוך שנתיים גדלה גביית המע"מ בכ-12 מיליארד שקל, בעיקר בשל הירידה בצריכה הפרטית במשק בשנים האחרונות, המסבירה כשני שליש מהכנסות המע"מ, לרבות רכישת מכוניות. בעשור האחרון הוכפלה גביית המע"מ הוכפלה (לאחר שעמדה בשנת 2000 על 44 מיליארד שקל).

על פי נתונים ארעיים לשנת 2012, הכנסות המדינה ממע"מ הסתכמו בכ-82 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ-1.2% לעומת שנת 2011. הכנסות המע"מ כאחוז מהתמ"ג עמדו על 8.2% - שיעור גבוה יחסית למדינות האיחוד האירופי (כ-7.6% מהתמ"ג בממוצע). כך עולה מדוח השנתי של מינהל הכנסות המדינה.

עוד עולה כי הרוב המוחלט של המע"מ - כ-86% - הוא מע"מ עוסקים, המע"מ המשולם על ידי המגזר העסקי (עצמאים, חברות ושותפויות). בהקשר הזה צוין כי משקל הכנסות מע"מ עוסקים מסך המסים בישראל הוא מהגבוהים בעולם ועומד על כ-32.5% - ומעניק לישראל את המקום השני בקרב המדינות האירופיות אחרי בולגריה (33.7%). הממוצע העומד על 22.4% בלבד. ההסבר למשקל המע"מ הגבוה בישראל הוא ששיעור המס מוטל על בסיס רחב שכולל את רוב הצריכה הפרטית, בעוד שבמדינות האיחוד האירופי יש מוצרי צריכה רבים (מזון, תרופות, הלבשה וכיו"ב) שעליהם חלים שיעורי מס מופחתים.

עוד נתון מעניין שחושף הדוח הינו משקל שוק הנדל"ן ושוק הדיור במע"מ: לפי הנתונים, ב-2010 היווה כ-10%, גידול של 41% (!) לעומת 2008.

עקב המשבר הכלכלי האחרון והגירעונות הגדולים שנצברו בעקבותיו, בשנים 2009-2012 ניכרת מגמה של העלאת שיעור המע"מ הסטנדרטי במדינות האיחוד (ב-17 חברות מתוך 27 הועלה שיעור המע"מ הסטנדרטי). כתוצאה מכך, שיעור המע"מ הממוצע באיחוד עלה מ-19.9% בשנת 2009 ל-20.9% בסוף 2012. ברוב מדינות האיחוד, שיעור המע"מ הממוצע עמד נכון לסוף 2012 על 21.3%. שיעור המע"מ בישראל עומד על 18%, "נמוך באופן ניכר מהשיעור הממוצע באיחוד", נכתב בסקירה. עם זאת, ברוב המדינות באיחוד האירופי קיימים שיעורי מע"מ מופחתים על חלק ממוצרי יסוד.

בהקשר הזה מצוין בדוח כי ה-OECD ממליץ על הרחבת בסיס המע"מ במקום העלאת שיעורו, בניגוד מוחלט למדיניות שננקטה בישראל ע"י שרי האוצר יובל שטייניץ ויאיר לפיד - שהעלו מע"מ ב-1% (כל אחד) בשנה האחרונה. נזכיר כי אומדן הטבות המס לשנת 2011 בתחום המע"מ מסתכם בכ-3.3 מיליארד שקל: 2 מיליארד שקל בגין מע"מ בשיעור אפס על פירות וירקות; כ-750 מיליון שקל בגין מע"מ בשיעור אפס על שירותי תיירות; ועוד 600 מיליון שקל בגין הפטור ממע"מ הקיים באילת.

צניחה של 14% בהכנסות ממכס ב-2012

בשנת 2012 חלה צניחה ריאלית חדה בסך כ-14% בהכנסות ממכס לעומת שנת 2011, והן הסתכמו בכ-2.6 מיליארד שקל (כ-0.3% תמ''ג); זאת, למרות שבאותה שנה גדל היבוא בכ-9% לרמה של 251.2 מיליארד שקל, בהמשך לעלייה ריאלית של 14.6% בשנת 2011 לעומת שנת 2010.

לפי דוח מינהל הכנסות המדינה, הירידה בהכנסות ממכס בשנת 2012, למרות הגידול המהיר ביבוא, והירידה במשקל היבוא חב מכס באותה שנה - נבעו מהפעלת השלב הראשון בתוכנית הפחתת המכסים על יבוא מוצרי תעשייה, צריכה וחקלאות, תוכנית שקרמה עור וגידים במסגרת ועדת טרכטנברג לשינוי כלכלי-חברתי. נזכיר כי בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, החליטה הממשלה בחודש אוקטובר 2011 על מתווה לביטול הדרגתי, משנת 2012 ועד שנת 2017, של שיעורי המכס על כלל המוצרים, למעט מוצרי חקלאות (ובתוך כך מזון), רכב וחלקי רכב. סך ההכנסות ממכס בגין קבוצת מוצרים זו עמד על כ-2 מיליארד שקל, אך מאז עברה רפורמה זו כמה גלגולים. לסיכום, על פי המתווה המתוקן, הפחתת המכסים משנת 2012 ועד 2017 תסתכם בכ-540 מיליון שקל.

כתוצאה מרפורמה זו, בשנת 2012 היבוא חב מכס היווה כרבע מכלל היבוא, לעומת כ-30% מסך היבוא בשנת 2011. לפי הדוח, עיקר ההכנסות ממכס נבע מארבע קבוצות של מוצרים: עור, טקסטיל, הלבשה והנעלה (כ-26%), כלי רכב וחלקיהם (כ-16%), חקלאות (כ-16%) ותשומות וחומרי גלם לתעשייה (כ-15%).

 הכנסות