חיקה גינוסר נכנס בחודשים האחרונים בפעם השנייה לתפקיד יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים. הוא שימש בתפקיד לפני 6 שנים, והיה נציג העיתונאים בדיונים הראשונים על הרפורמה ברשות השידור. כעת הוא חזר כדי לחתום על הרפורמה, בטרם תצא לדרך.
גינוסר חש בסגירת המעגל כאשר חתם על מסמכיו הסופיים של ההסכם בחודש שעבר, אבל הרפורמה, כך נראה, כבר לא תצא לפועל. במשרדי הממשלה נחושים לצאת למהלך דרמטי הרבה יותר, שעשוי לכלול גם סגירה של רשות השידור ופתיחתה מחדש.
גינוסר, מפיק ומנהל מדור המבצעים בערוץ 1, ומי שבמצטבר עובד 30 שנה בשידור הציבורי, יוצא למה שנראה כקרב חייו כדי למנוע את זה, ושולף את כל התחמושת שבידיו.
- לפי מיטב הבנתך, אתם הולכים היום לקראת סגירה?
"אני מרגיש שיש רצון כזה ויודע שמדברים על זה. אני לא מכיר החלטה סופית. זה מצער אותי מאוד, שאחרי שסיימנו עבודה מאומצת של 6 שנים וחתמנו על כל המסמכים, מדברים על סגירה ולא על איך מעלים את הרשות על הפסים הנכונים. הרי זו הייתה עבודה של האוצר - של כל-כך הרבה עובדים שם, של השרים הממונים ובהם ראש הממשלה עצמו.
"הגענו לתוצאות, ופתאום נשמעים קולות של נסיגה. לא ייתכן שאין רציפות שלטונית בדברים הכי בסיסיים. לא ייתכן שיבוא שר ויבטל במחי יד עבודה של 6 שנים. האמירה לסגת מהרפורמה לא נתפסת בהיגיון".
גינוסר תוקף את האמירה נגד הרפורמה, אבל ההנחה של השר הממונה גלעד ארדן היא שהרפורמה הזו לא שווה הרבה. היא אמנם מסדירה פרישה של 700 עובדים והסכמי עבודה חדשים, אבל היא לא באמת יוצרת מבנה חדש ובריא לרשות השידור ולא משנה את ייעודה.
לדברי גינוסר, "הרפורמה שעליה חתמנו דרמטית בצורה בלתי רגילה. אני לא חושב שמי שאומר את זה קרא בכלל את הרפורמה ויודע על מה הוא מדבר. אני מציע שיבוא וישמע אותנו.
"הרפורמה תביא לפרישה של 40% מהעובדים, שזה מהלך עצום, הסכמי שכר חדשניים לגמרי במגזר הציבורי שיוצרים מהפכה אמיתית, ומעל לכל הגמישות הניהולית שניתנה להנהלה היא טוטאלית ומאפשרת להם לנייד ולפטר באופן חופשי. זה הסכם מהפכני".
- אבל האם הוא יהפוך את הרשות לבריאה? האם הוא ישפר את מוצריה ואת ייעודה?
"הרפורמה היא משהו פרקטי. ב-2005 שונה חוק רשות השידור, שבו הוגדרו מטרותיה. נקבע כי 50% מזמן השידור יהיה בהפקות חיצוניות, וכי רשות השידור תפיק רק חדשות, ספורט והפקות מיוחדות. החוק אמנם שונה, אבל לא נעשו התאמות פרקטיות בשטח. הרפורמה אמורה להוות את ההתאמה הזו".
- אבל מה באשר לאנשים? באוצר אומרים שהם לא סומכים על ההנהלה הנוכחית שתנהל את הרפורמה הזו כראוי.
"ההנהלה - מהמנכ"ל יוני בן-מנחם ועוזרו הבכיר (זליג רבינוביץ', ל"א) ומטה - זו ההנהלה הגרועה ביותר שהייתה לרשות השידור בכל הזמנים. רק בגללם מדברים היום על סגירה. המליאה לא יותר טובה. הם נתנו להנהלה גיבוי מלא לדברים שלא יתקבלו על הדעת, כמו להשאיר את משה נסטלבאום בתפקידו, כשתחתיו אנשים רבים שהעידו נגדו בקובלנה. בימים האחרונים הם החליטו שהם יוצאים נגד ההנהלה, אבל הם סוגרים את דלתות האורווה אחרי שהסוסים כבר ברחו".
צריך נס
גינוסר, שעשוי היה לפרוש בעצמו בשנים הקרובות, מדבר בכאב גדול על מה שמתרחש במקום עבודתו. "יש אווירה קשה של חוסר ודאות, של חשש גדול, לפרנסה, לקיום. אנשים הולכים לאבד את הכול".
לדבריו, ההנהלה מהלכת אימים על עובדי רשות השידור, ופחד שורר במסדרונות. "שיקולי הניהול היום ברשות השידור אינם לטובת המערכת, הכול אישי. אם ההנהלה הזו הייתה מתפטרת, היה סיכוי שזה יציל את רשות השידור. הרי יש טענות להנהלה מכל עבר - המשנה ליועמ"ש אבי ליכט, האוצר, השרים".
- ואם תעזוב ההנהלה הזו, מה יבטיח שתבוא אחת טובה יותר? הרי המנהלים אצלכם צומחים באותו בית גידול.
"כל זמן שהמינויים ברשות השידור פוליטיים, שהממשלה קובעת מי יהיה המנכ"ל ומי יהיה היו"ר - והיה ניסיון של השר הממונה לשעבר איתן כבל לשנות את זה - זו בעיה גדולה, וצריך לא פחות מנס כדי שתצא מזה הנהלה טובה.
"כשמינו את בן-מנחם, לקחו אותו פחות בשל יכולות ניהול - ויותר כי האמינו שהוא האדם הנכון שיוכל לעצור את השידור בכל פעם שביבי נואם באיזה מקום זניח, ושהוא לא יחזיר את השידור עד שהוא לא יסיים את המילה האחרונה בנאום".
- אתה מאשים את ההנהלה, אבל גם לעובדי הרשות אין רוח גבית מהציבור. יש הרבה טינה כלפיכם, על הסכמי העבודה שלכם, על העובדה שאתם לא מספקים תמורה לאגרה.
"הציבור לא אוהב את רשות השידור, לא אוהב לשלם אגרה. זה לא מהיום. צריך להזכיר שהסכמי העבודה אמורים להיות מתוקנים ומוגדרים מחדש ברפורמה. מעבר לזה, יש להפריד בין העיתונאים ובין ההסכמים של הטכנאים ברשות השידור, שיושבים על השאלטר - בדיוק כמו אנשי הנמלים והרכבת - ולכן לאורך השנים ההישגים שלהם בתנאי העבודה היו טובים הרבה יותר".
אגודות העיתונאים יוצאות כעת למאבק, כדי למנוע את כוונות הסגירה של רשות השידור. לצד ההצהרות הפומביות, הן מתכננות פנייה לערכאות משפטיות, בין אם לבג"ץ ובין אם מדובר בבית הדין לעבודה. לדברי גינוסר, במהלך השנים שחלפו הוציאה אגודת העיתונאים מיליוני שקלים לטובת ייעוץ משפטי, ליווי והדרכות לקראת הרפורמה.
- 1,200 איש אמורים להישאר ברשות אחרי הרפורמה שאתה חתמת עליה. זה לא יותר מדי?
"מכל רשויות השידור באירופה, אנחנו מהשתיים הקטנות ביותר מבחינת כוח-האדם. 1,200 איש זה הרבה רק אם התוצרת לא טובה, ומאז שהופחתה האגרה ב-2003, והאמצעים הופחתו, התכנים שילמו את המחיר".
- יש היום תמורה לאגרה?
"חד-משמעית: אין תמורה לאגרה. ועדיין זה לא אומר שאין לנו תוכניות סוגה עילית ברמה הגבוהה ביותר, אבל אנשים לא טורחים לגלות את זה. הבעיה העיקרית היא שכל ההתקשרויות שלנו להפקות החיצוניות איומות. למה? זה הכול עניין של ניהול.
"יש ימים של רייטינג של פחות מ-1%. זה דבר שלא היה מעולם בתולדות רשות השידור. אי-אפשר להאשים אף אחד ברשות על זה, פרט להנהלה. זה לא התחיל במשמרת שלה, אבל הם העצימו את זה.
"ההידרדרות הגדולה התחילה לדעתי אצל ג'ו בראל ולא נעצרה מאז. הנה, גם הרדיו מתחיל לרדת בהאזנה, ולא בכדי - אלה אותם אנשים ואותם מינויים. איבדנו את הבוקר של קול ישראל לגלי צה"ל. גם את הדבר הכי טוב שהיה, הם מקלקלים".
- העבודה העיתונאית ברשות השידור ראויה?
"לא. חלקה עבודה מוזמנת. בגלל זה דאגו לשים את המנהלים האלה, כי צריך לשלם למי שמינה אותם. חשוב להגיד, יש עיתונאים נפלאים ברשות השידור. יעקב אחימאיר, אילה חסון, אורן נהרי, אריה גולן, קרן נויבך. יש אנשים מעולים - אבל הם הצליחו להחדיר גם אנשים פחות טובים כדי להשמיע את הממשלה".
- אתה באמת מאמין שאם תהיה רפורמה, רשות השידור תתנהל מצוין?
"אם תהיה רפורמה, קיים סיכוי שהרשות תעלה על פסים נכונים, אבל רק אם תהיה ההנהלה הנכונה. לדעתי צריך להעיף אותם. השידור הציבורי הוא בבת-עינה של הדמוקרטיה, במיוחד במדינה כמו שלנו".
תגובות
מרשות השידור נמסר בתגובה: "השתלחותו של חיקה מעלה חשש ומראה על מצוקתו האישית, הנובעת מכך שביטול הרפורמה פוגעת בו ובאנשיו בצורה אנושה, במידה שהוא וחבריו לא פורשים בתקופה הבאה, לא יחולו עליהם תנאיה המועדפים, דבר שיכול לגרום להפסד כספי גדול.
"מצחיק הדבר שחיקה מנסה למחזר אמירות כמו 'ההנהלה הגרועה ביותר' - אמירה אשר שגורה בפי האגודות בעשור האחרון, ולא משנה מי ההנהלה. מעניין מה אומרים כלל העובדים על הנהלת האגודה הנוכחית.
"אכן ברשות השידור יש עיתונאים טובים רבים, וכן מאות עובדים נוספים שלא בהכרח שייכים לחבורה שאותה הוא מייצג, עובדים עלומי-שם ובעלי פנים לא מוכרות אולי, אך בעלי יכולות ומסירות אין קץ לשידור הציבורי, אשר להם ולחיקה אין שום דבר מהמשותף.
"ההנהלה מזכירה לאגודה כי הסכמי שכר מופרכים ללא הכנסת שעון נוכחות הם אלה שהביאו לניפוח בכוח-האדם ולגירעונות של רשות השידור, ולא הנהלה כזו או אחרת. ברשות ישנם מאות עובדים טובים ומקצועיים אשר רואים ברשות השידור ובשידור הציבורי את ביתם, לעומת כמה עשרות ממורמרים אשר כל כוחם הוא בהשמצות ובסכסוכים אישיים.
"מנכ"ל רשות השידור, עוזרו הבכיר והנהלת הרשות ימשיכו בדרכם להצלת השידור הציבורי, השבחתו והחזרתו למקומו הראוי. הנהלת הרשות סומכת על ההיגיון הבריא של עובדיה וכן על זיכרונם, אשר לא יתנו לקומץ עובדים ובעלי יעניין להובילם לתהום ולהותירם במקום עבודה בעל סביבת עבודה רעה וטעונה, אשר יכול להביאם אף לסגירתו ולאיבוד פרנסתם".
ממשרד התקשורת לא נמסרה תגובה עד לפרסום הידיעה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.