דודו זקן מגביר הפיקוח על תשלומים באפליקציות

על רקע התרחבות השימוש בתשלום באמצעות אפליקציות, פרסם השבוע בנק ישראל הנחיות לחברות כרטיסי האשראי, לגבי סליקת התשלומים בתחום זה ובאינטרנט בכלל. נציין כי במקרים רבים, האפליקציה מהווה מעין סוכן שיווק המרכז את התשלומים מבתי עסק קטנים, ועובד במקומם מול חברת כרטיסי אשראי. בנק ישראל מגדיר "סוכן" זה כמאגד. המאגד פותר את הצורך של חברות כרטיסי האשראי להתקשר בהסכמים מול המוני בתי עסק קטנטנים.

אלא שהדבר מביא למצב שבו חברת כרטיסי האשראי אינה עובדת ישירות מול בתי העסק, אלא באמצעות המאגד, מה שעלול ליצור פתח להלבנות הון מצד בתי העסק הקטנים, שאינם מחויבים לעבוד בהסכם מסודר ורשמי מול חברות כרטיסי האשראי.

"פעילות המאגדים יוצרת חיץ בין חברת כרטיסי האשראי לבין בתי העסק - מה שמגביר לדעתנו את הסיכון בפעילות מול גופים אלו. לכן המפקח על הבנקים מבקש כעת להסדיר את פעילות חברות כרטיסי האשראי הסולקות מול אותם מאגדים", נכתב במכתב שנשלח למנכ"לים של חברות כרטיסי האשראי.

תפורסם רשימת בתי העסק

על כן, המפקח על הבנקים, דודו זקן, דורש מהדירקטוריונים של חברות כרטיסי האשראי לקבוע מדיניות של "הכר את הלקוח". מדיניות זו תהיה ייעודית לעבודה מול חברות מאגד, ותביא בחשבון את תחום הפעילות של בתי העסק שמולם עובד המאגד, היקף הסליקה מול המאגד ועד כמה הוא מפוקח בנושא הלבנת הון.

כמו כן, בנק ישראל החליט כי היקף הסליקה השנתי של בית העסק אל מול המאגד יעמוד על 50 אלף שקל בשנה לכל היותר. אם הסליקה גבוהה מסכום זה, תצטרך חברת כרטיסי האשראי לחתום על הסכם סליקה פרטני אל מול בית העסק, ולא להסתפק בהסכם מול המאגד.

נוסף על כך, בנק ישראל דורש כי חברות כרטיסי האשראי יקבלו את רשימת בתי העסק שעמם עובד המאגד, וכי המאגד יתחייב לעדכן באופן שוטף כל עסק שמצטרף או יוצא מרשימת העסקים שעובדים עם המאגד, וכן על חברת כרטיסי האשראי לקבל פירוט של כל העסקאות של המאגד עם בתי העסק. התקנות שקובע בנק ישראל ייכנסו לתוקף תוך שלושה חודשים.

כאמור, הנחיות אלו פורסמו על רקע צמיחת הפעילות של המאגדים. "בחודשים האחרונים אנו עדים להתרחבות תופעה של סליקת בתי עסק שפעילותם היא ריכוז תשלומים של בתי עסק אחרים", כותב בנק ישראל.

עם זאת, מקורות בענף הבנקאות מציינים כי בבנק ישראל החלו לעסוק בסוגיה בעקבות פרשת סליקת אתרי הפורנו וההימורים של חברת כאל, מלפני 4 שנים. נזכיר כי בפרשה זו, שנחשפה ב"גלובס", נמצא כי כאל סלקה אתרים לא חוקיים. כאל לא עבדה ישירות מול אותם אתרים, אלא באמצעות מתווך, המאגד, שיצר חיץ בין חברת כרטיסי האשראי לאתרים הלא חוקיים. בענף מעריכים כי הכללים שמפרסם כעת בנק ישראל נותנים מענה בעיקר לנושא התשלומים באמצעות האפליקציות, אף שהם אינם מספיקים כדי למנוע הלבנות הון מהותיות, דוגמת המקרה שאירע בכאל.