טאבו זה מצחיק

הסדרה "איש משפחה" ראויה מאוד לביטוי "פורצת דרך"

"איש משפחה", עונה 11, יום ה' 21:30, "יס קומדי"

בתזמון מושלם, שבה בתי לפנות בוקר מחופשת גיוס בברלין והביאה לי במתנה חולצה עם איור של סטואי, התינוק המרושע מלפנים ועם הכיתוב "הניצחון יהיה שלי" מאחור. מי שהמחווה המרגשת לא נוגעת לליבו, יכול לעבור להמלצה הבאה. לעומתו מי שהעריך אותה, ישמח לדעת שהערב חוזרת "איש משפחה" לעונה ה-11 שלה.

יש לעיתים שהביטוי "פורצת דרך" מוצמד לעיתים לסדרת טלוויזיה בקלות רבה מדי, לא במקרה הזה: נכון אמנם ש"איש משפחה" דילגה מעל הגדר שעליה שכבה משפחת סימפסון, אבל מרגע שעצתה אותה, היא סללה נתיב חדש לגמרי שמתח את גבולות השיח התרבותי בטלוויזיה למחוזות שנחשבו (ורובם עדיין ייחשבו לסדרה בלתי-מונפשת), לטאבו מוחלט.

הקרדיט מגיע כמובן לסת' מ'פארלן, אביהם של פיטר גריפין, רעייתו המילפית לואיס, ילדיהם המתבגרים בצורה איומה: מג המכוערת וכריס המחוצ'קן, סטואי, התינוק המרושע שמחצין כל תסבוכת מינית אפשרית ובריאן הכלב המדבר שמשמש כקול התובנה, למרות בעיית שתייה קלה. החבורה המופרעת הזאת, עם גלריה של מכרים ושכנים מופרעים לא פחות: השוטר הנכה, הרוקח היהודי, השכן הסוטה והקשיש הפדופיל, מצליחים להעלות בכל פעם את הרף של עצמם, ובדרך ללגלג על כל מה שקדוש לאמריקנים ולאנושות בכלל, בתוכנית שהיא אולי המצחיקה ביותר בתולדות הטלוויזיה.