אם אנשים לא רוצים להכניס לעירם, לשכונתם ולשכנותם אזרחים ערבים - האם זו גזענות? השאלה נשאלת בהקשר לראש עיריית נצרת עילית שמעון גפסו, האומר בריש גלי שהוא ישמור על צביונה היהודי של עירו, נצרת עילית.
לצורך זה הוא קורא לא למכור או להשכיר דירות לערבים ושאר פעולות שימנעו מהם לבוא להתגורר במקום. צריך לומר שהבעיה בעירו של גבסו היא אקוטית יותר מאשר בערים אחרות, בגלל שכנותה לאחותה, העיר נצרת(בלי "עילית"), שרובה ככולה מאוכלסת בערבים. מובן שהישראלים הנאורים, הליברלים, המתקדמים, מקבלים גישה זו בקול זעקה גדולה: "שמעון גפסו גזען". ויש המהדרין: "נקלה".
הגפסונים שמאחורי ה"ליברלים"
האומנם? האם התזה של גפסו מייצגת גזענות? אשאל אחרת: כשאומרים גזענות למה באמת מתכוונים? האם מי שמניף את הדגל הזה חשב לעומק ההגדרה הזאת? הרצון לחיות בקרב אנשים בעלי אותם ערכי אדם, דת ולאומיות - האם אינו רצון בסיסי ואנושי מאין כמותו?
אני מכיר היטב רבים מ"הליברלים" הצעקנים. מאחורי הסיסמאות מסתתרים גפסואים קטנים, שכמותו היו עושים הכול כדי שערבים לא יבואו לחיות בשכנותם, מטעמים של נוחות, וגם מסיבות פיננסיות.
לא רק ערבים
ברור שלא מדובר רק בערבים או בבני לאום זה או אחר. אנשים עשירים ואמידים, למשל, לא משתוקקים שעניים יחיו בקרבם. הבעיה הזאת נפתרת בכך שלעניים אין כסף לגור בשכונות מבוססות. אבל בעיקרון עשירים אוהבים לחיות בשכנות לעשירים, ואתם יודעים מה? - גם אביונים לא משתגעים על האפשרות שטייקון יבנה את ארמונו ליד בקתותיהם הדלות.
כלומר, יש המון סיבות, שגזענות היא רק אחת מהן, למדיניות של התבדלות. יש סיבות חברתיות, כלכליות, דתיות, לאומיות ואחרות. אצלנו בישראל מתווסף האלמנט של הביטחון האישי. לגבי רוב אזרחי המדינה הערבים, הסיכון הזה לא באמת קיים. אבל אם למשל מחר ישתנו יחסי הכוחות במדינה או באזור, מי לידינו יתקע שזה לא ישתנה?
יש המאמינים כי הסיכון מערבים באשר הם ערבים יהיה גדול יותר. גם אם השכן הערבי עצמו הוא שוחר שלום לפחות כמו יוסי שריד, לך תדע מי חבריו ומה חושבים ועושים קרובי משפחתו. המצב המצער הזה יימשך כל עוד נמשכת המלחמה בין יהודים וערבים. לכן, לא צריך להיות גזען כדי להעדיף חיים בתוך עמך.
שפה שקטה אחת
ברור מאליו שמה שנכון לגבי יהודים נכון גם, ואולי הרבה יותר, אצל הערבים. הם רוצים יהודים בתוכם? הרי הם מנהלים כבר עשרות שנים קמפיין מאוד תוקפני, לעתים קטלני, נגד ערבים שמכרו דירות או קרקעות ליהודים. זו גזענות? - לא רק. יש אלרגיה אלינו בגלל סיבות רבות שדבר אין להן עם גזענות.
אלא שאצלם אין צעקנים "ליברלים". הם בדרך כלל מדברים בשפה אחת. יש אצלם גם כאלה החושבים אחרת, אבל הם אינם רבים, והם הרבה יותר שקטים. גם מתוך חשש שיבולע להם על ידי האחמד טיבים הזועקים "גזענות" ו"דמוקרטיה", כאילו היו הנאורים שבאנשים.
דווקא "אנחנו היהודים"
אחת הטענות היא ש"אנחנו היהודים צריכים להיות הכי רגישים בעולם, בגלל שהגזענות, בעיקר באירופה, הכתה בנו קשות. טענה מעצבנת ומופרכת. היהודים באירופה מעולם לא סיכנו איש, לא השתמשו בנשק כלפי אף אחד, לא איימו בהשמדת המדינה שבה הם חיו. ולמרות שהיו אזרחים שקטים הגויים לא רצו אותם בסביבתם.
מה גם שהיהודים גם הם לא היו מעוניינים בדרך כלל לערבב מין בשאינו מינו. זה אפילו לא דומה למצב כאן, שבו יש ציבור משמעותי המבקש לחסל את מדינתנו במקרה הרע, ולחסל את צביונה היהודי במקרה ה"טוב". למרות זאת, יש כאלה המתעקשים וחוזרים כמו תוכים על המשוואה המופרכת הזאת כשהם שואלים "איך אנחנו, היהודים"? כן, דווקא אנחנו, כי זה לא דומה, לכל הרוחות.
גזענות וטבע האדם
גזענות היא עניין מורכב כמו טבע האדם. בדרך כלל מדובר באנשים המעוניינים לחיות לצד אנשים כמותם. אין דבר אנושי מזה. זו מטרה משותפת למי שהוא באמת גזען חשוך, ולמי שהוא לוחם המחרף נפשו במאבק נגד ה"גזענות".
גזענות היא דבר פסול. הרצון להתבדל כדי לשמר אורח חיים הוא דבר טבעי. כאשר לכך מתווסף אלמנט של ביטחון אישי, זה עוד יותר טבעי. המאבק נגד הגזענות היה זוכה ליותר הקשבה והשפעה, לו ידע להבחין בין שני האלמנטים הללו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
