"זכות שביושר": כך קיבלו יורשים בעלות על מרכז מסחרי בפ"ת

בית המשפט העליון הפך לאחרונה בפסק דין יוצא דופן פסיקה של בית המשפט המחוזי מרכז הנוגעת למחלוקת על בעלות בקרקע בפתח-תקווה.

תחילת הפרשה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, כאשר 3 שותפים - חיים יפה (אביו של האלוף אברהם יפה, חבר כנסת מהליכוד ומייסד רשות שמורות הטבע והגנים), נפתלי ריגר (אביו של יוסי ריגר, שותפו של אליעזר פישמן), והאחים הופמן, רכשו מהשייח אחמד אלטיבי מיפו מגרש בן 70 דונם בפתח-תקווה, הממוקם כיום בפינת הרחובות איינשטיין, רמ"א ואונקלוס בשכונת קריית מטלון בעיר. בשנת 1949 התקשרו השותפים בעסקה עם חברה בשם "מעונות" שחילקה את החלקה ההיסטורית ל-88 מגרשים למגורים ושטחי ציבור, שנמכרו כולם, למעט מגרש אחד עליו נסובה המחלוקת.

"מעונות" בנתה על המגרש הנותר בבעלות השותפים מרכז מסחרי בן 9 חנויות, תמורת תשלום כספי. אלא שפירוק החברה מנע את רישום המגרש על שם שלושת השותפים, ועל כן הוא נרשם על שמו של השותף חיים יפה בלבד.

שלושת השותפים הסכימו בהבנה הדדית כי לכשיתאפשר תירשם הבעלות בחלקים שווים. בשל מערכת היחסים המיוחדת ביניהם, שהתבססה על חברות, אמון רב וכבוד הדדי, לא נרשמה הערת אזהרה, ולא בוצעה העברת זכויות. וכך הושכרו החנויות וחולקו ההכנסות בצורה עקבית וממושכת עד תחילת שנות ה-60, אז נפטרו השותפים המייסדים.

לימים, המרכז המסחרי נותר שומם ולא פעיל. בתחילת שנות ה-90 נוצר קשר בין יורשי המשפחות, שהעלו את האפשרות למכור את המרכז. לאחר כמה שנים הודיעו לפתע יורשי יפה ליורשי הופמן וריגר כי הם אינם מכירים בהסכם שהיה בעל-פה בין אבותיהם, ואף פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה להצהיר עליהם כבעלים היחידים של הנכס. בית המשפט המחוזי בפתח-תקווה קיבל את בקשתם.

יורשי הופמן וריגר ערערו לבית המשפט העליון, באמצעות עורכי הדין אורן גבריאלי וטל מור ממשרד מור גבריאלי. בהרכב של 3 שופטים הפך העליון את ההחלטה ופסק לטובתם.

בית המשפט העליון קבע כי כיוון שחוק המקרקעין לא חל על ההסכם מאותן שנים, הרי שאין מניעה להכיר בקיומה של "זכות שביושר" המקנה ליורשים את הזכויות בקרקע.

עוד קבע העליון כי המערערים הציגו מספר רב של ראיות, מהן עולה קשר מובהק בין ריגר והופמן לבין בניית הנכס וניהולו.

יורשי יפה גם חויבו בהוצאות המשפט בשתי הערכאות, בסך 150 אלף שקל.