בשבוע שעבר קנס משרד התקשורת את סלקום ואת בזק בינלאומי ב-300 אלף שקל וב-169 אלף שקל בהתאמה, משום שהן הפרו את החוק המחייב אותן להציע שירות סינון תכנים חינם ללקוחותיהן וליידע אותם על סכנות הגלישה באינטרנט באמצעות עלוני הסברה, מידע באתרי האינטרנט שלהן או באמצעות נציגי המכירות והשירות.
התיקון לחוק התקשורת, שנכנס לתוקפו לפני כשנתיים, קובע כי ספקיות האינטרנט צריכות לאפשר ללקוחותיהן לבצע חסימה בסיסית של תכנים פוגעניים כמו תכנים פורנוגרפים ואלימים. מה שהספקיות כן מקדמות, אגב, הוא שירות של סינון תכנים מתקדם במסגרת שירותים בתשלום נוסף.
בעקבות זאת קורא איגוד האינטרנט לציבור לוודא כי הוא מקבל שירות סינון תכנים חינמי כפי שקובע החוק.
עם זאת, סמנכ"לית קשרי ממשל ורגולציה באיגוד האינטרנט הישראלי, מיטל גרייבר-שוורץ, מסבירה: "אנחנו דוחפים את הצרכנים, ובעיקר ההורים, לוודא כי קיים שירות סינון תכנים, אך עליהם לדעת שזה לא מספיק. מעבר לתכנים שאפשר לסנן, כמו אתרים או תכנים פוגעניים, יש פגיעות רבות בגולשים הצעירים שאי-אפשר לסנן: ביריונות מצד ילדים אחרים, תמונות מביכות, חרמות וגילויי שנאה.
"תוכנת סינון, טובה ככל שתהיה, לא תגן מפני חשיפה לפגיעות מהסוג הזה, שההגנה מפניהן היא פועל יוצא של חינוך מצד ההורים, הצבת גבולות, שיחה והעלאת המודעות, בדיוק כמו התמודדות בעולם האמיתי: אף הורה לא יתן לילד שלו להיכנס לשכונות מסוכנות. בדיוק אותו דבר גם באינטרנט. סנן תכנים הוא לא בייביסיטר, וכאן נדרשת מעורבות ההורים".
לצד סנני תוכן חינמיים מוצעות לא מעט תוכנות סינון תכנים בתשלום, דוגמת מסננט של נטוויז'ן, ikeeper של בזק בינלאומי או מורשת של 012 סמייל. המחירים נעים בין 5 ל-10 שקלים בחודש. הסינון המתקדם כולל מעקב צ'אטים, הגדרת זמני גלישה ועוד.
"אל תסתפקו בתוכנות"
אסור להורים לחיות באשליה שתוכנות הסינון פוטרות אותם ממעורבות בעולם האינטרנט של הילדים שבו הם חיים כיום. מאידך, פיקוח על פעילות הגלישה של הילדים באינטרנט עלולה לעבור בקלות למצב של חדירה לפרטיות, ולכן חשוב שהפיקוח ייעשה בדרך של הסכמות ולא של מעקב. הדבר תלוי מאד במערכת היחסים של ההורה ושל הילד.
בשלב ראשון, ההורים בעיקר צריכים להיות מודעים להתנהלות של הילדים בצ'אטים וברשתות החברתיות. פגיעה דרך הפצת תמונות מביכות אף תוכנית סינון לא תמגר. מה עושים במקרים כאלה? איגוד האינטרנט הישראלי, הפועל כעמותה, מפעיל קו פתוח לפגיעות אינטרנטיות, בין היתר בנוסח אלה.
גם סטטוסים בעייתיים אפשר להסיר, מסבירה גרייבר-שוורץ, אבל היות שהפגיעה כבר נעשית עד להסרת התמונה, מספק האיגוד כלים להתמודדות של הנפגעים.
רוב הפניות לאיגוד נעשות מטעם ההורים. "אם אתם רואים שינוי בהתנהגות של הילד שנסגר בתוך עצמו, או שמיד מעביר את דף האינטרנט כשההורה עובר לידו - כדאי לבדוק אם הוא מסתיר משהו שמצריך טיפול", היא אומרת.
לפניות לקו הפתוח: 9700911-03.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.