רבים מאזרחי ישראל מעבירים את הבעלות בדירות שברשותם לילדיהם, עוד בחייהם. אך מה קורה כאשר אב מעביר לילדיו את הבעלות על דירות ששייכות לו, תוך שהוא קובע כי הם יצטרכו לפעול בזכויות הבעלות על-פי הוראותיו, ובהמשך מתחרט ומבקש לקבל בחזרה את הבעלות בדירות?
זוהי הסוגייה שנדונה באחרונה בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שקבע כי הדירות יישארו בבעלות הילדים.
בשנת 1999 העניק א', אלמן מהרצליה (שהלך לעולמו לפני כחודשיים, במהלך הדיון המשפטי) לשני בניו, שתי דירות בהרצליה שהיו בבעלותו, תוך התניה שכל עוד הוא חי - הוא יגור בדירה אחת וישכיר את השנייה.
כמו כן התחייבו הבנים בהסכם העברת הבעלות "לפעול בזכויות הבעלות בדירות על-פי הוראות אבינו, ככל שימצא לנכון לתת לנו".
לימים התהדקו קשריו של האב האלמן עם הידועה בציבור שלו, הצעירה ממנו ב-25 שנים, והוא ביקש למכור את אחת הדירות בטענה כי הוא זקוק לכסף.
ואולם, בניו התנו את הסכמתם למכירת הדירה בכך שהם יקבלו את התמורה ממנה. כתוצאה מכך עתר האב לבית המשפט לענייני משפחה וביקש פסק דין הצהרתי לפיו הוא זכאי להירשם כבעלים של הדירות, וכי ברצונו לתת דווקא לחברתו את שתי הדירות.
בית המשפט למשפחה דחה את תביעת האב, והוא ערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
בערעורו טען האב כי מטרת ההסכמים שערך עם בניו הייתה להפוך אותם לבעלי הדירות כלפי כולי עלמא, למעט כלפיו. לדבריו, נשמרה לו זכות מעין קניינית בדירות וזכות מלאה ובלתי מסויגת להחליט מה יעשה בדירות, לרבות זכותו לקבלן בחזרה או להעבירן לצד ג'.
לדבריו, למעשה מדובר היה בהתחייבות לתת מתנה לאחר מות הנותן, שלא נעשתה בצוואה, ועל כן רישום הדירות על שם בניו הוא חסר תוקף.
עיקר המחלוקת נסובה סביב אחד הסעיפים בהסכם שנחתם בזמנו בין האב לבניו, לפיו הבנים מתחייבים "לפעול בזכויות הבעלות על-פי הוראות אבינו, ככל שימצא לנכון ליתן לנו".
בית המשפט המחוזי פסק כי כאשר מפרשים הסכם, יש לתת עדיפות לפירוש שייתן תוקף להסכם, ולא לפרוש שיבטל את ההסכם.
השופטים רות לבהר-שרון, ישעיהו שנלר וקובי ורדי דחו את הערעור של האב. לאחר שבחנו את כוונות הצדדים בעת שחתמו על ההסכם, הגיעו השופטים למסקנה כי כוונת הצדדים בעת חתימת הסכם העברת הבעלות על הדירות הייתה כי לאב שמורה הזכות לדרוש את מכירת הדירות רק במקרה של צורך כלכלי בריאותי.
לאור האמור, נדחה ערעור האב, והבעלות על הדירות נותרה בידי הבנים.
הבנים יוצגו בידי עו"ד מיכאל טאוסיג.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.