אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הוא הדובר התקיף והבוטה ביותר נגד זכויות עובדים, הן בתוכן הדברים והן גם בסגנון. לין מתנגד לזכות התארגנות מופרזת בעיניו. הוא התנגד ליוזמת ההסתדרות להעסקה ישירה של עובדים, לצמצום תופעת עובדי-קבלן ולשיפור זכויותיהם, ציבור העובדים המוחלש ביותר בחברה הישראלית.
לין תומך בבוררות חובה ותוקף בעקביות את בתי-הדין לעבודה, על פסיקות הנראות בעיניו כ"פגיעה בזכויות היסוד של מעסיקים". הוא איים בעבר לפעול לביטול בתי-הדין לעבודה, ומאיים שוב ושוב בעתירות נגד פסיקות ביה"ד לעבודה התומכות בעובדים. לאחרונה זה היה בעניין התארגנות עובדי פלאפון.
לפני שבועות אחדים, על רקע הוויכוח סביב עניין פיתוח נמלי ישראל - דרש לין את הפעלת הסעיף הפלילי של הכרזה על מצב חירום הן לפי החוק הנוהג על שביתה בפועל הפוגעת בסחר הפנים והחוץ של המדינה שדינו שנת מאסר, ובנוסף, הוא הציע להרחיב את הסעיף הפלילי גם על צעדים ארגוניים של עובדים.
והשיא: לין קרא לאחרונה לראש הממשלה בנימין נתניהו לתקן את החוק, כך שבשירותים חיוניים, שימו לב: "כל מעשה של שביתה או הפרעה שיגרמו לשיבושים בעבודה, במטרה לבלום או למנוע שינויים מבניים שהתקבלו על-ידי הגורמים המוסמכים לכך - יהוו עבירה פלילית שהעונש עליה הוא שנתיים מאסר".
כאן מתבקשת הבהרה ושאלה: מכיוון שלין הוא בעל-עניין בחברת כוח-אדם, המתווכת בין עובדי קבלן לשורת מעסיקים גדולים במשק - האם בכל פעם שהוא מתבטא בעל-פה או בכתב בעניין יחסי עבודה וזכויות עובדים, עליו להצהיר בתחילת הדברים על העניין האישי שלו?
בעלות דרך "רשת לין"
בעיתונות ישנם מי שסבורים, כי הקשר של לין לחברת כוח-האדם הוא בעצם עקיף, דרך אשתו יהודית ובני משפחתה ביכלר, ורבים אינם טורחים כמעט להזכיר עובדה זו, כאילו מדובר בזיקה לא-ישירה וזניחה.
להלן הזיקה למשפחת לין: באתר האינטרנט של החברה, היא מוצגת בשם "לין ביכלר משאבי אנוש בע"מ", והלוגו הוא "אצלנו מוצאים עבודה". אין בישראל חברה הרשומה בשם "לין ביכלר משאבי אנוש בע"מ". יש חברה בשם "לין ביכלר בע"מ", ששמו של אוריאל לין לא מופיע בה במישרין כבעל מניות ולא כמנהל.
בעלי המניות של חברת "לין ביכלר בע"מ", הם - בחלקים שווים - חברת "שבם אפיקים" שבבעלות משפחת ביכלר; וחברה בשם "רשת לין", שבבעלות אוריאל לין ואשתו יהודית, בחלקים שווים, ושניהם דירקטורים בחברה זו.
אם כך, אפשר לומר, שכאשר לין מתבטא בענייני עובדים, הוא לא רק נשיא איגוד לשכות המסחר, אלא גם בעל עניין עסקי בתחום יחסי העבודה. האם, כפי שנשאל קודם, בכל התבטאות שלו על יחסי עבודה הוא חייב לתת גילוי נאות?
לין אמר בתגובה: "זה תלוי באיזה נושא עוסקים. אם מדברים על חברות כוח-אדם, אני מבין שיכולים להגיד שאני צריך לתת גילוי, אבל אם מדברים על יחסי עבודה הכי בסיסיים שיש, כמו פיתוח נמלי ישראל, או זכויות הוועדים החזקים ואינטרסים של המדינה, זה נוגע במשהו ללין ביכלר?
"כשאני תוקף החלטות של ביה"ד לעבודה על כך שהוא מכפיף את זכויות הציבור לאינטרסים של הוועדים החזקים, זה שייך ללין ביכלר? אם הדיון נוגע לעובדי קבלן ולחברות כוח-אדם, בהחלט נכון שצריך גילוי, אבל כשזה נוגע לשאלות בסיסיות ביחסי עבודה - לא".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.