סמים הם דבר טוב (לקבוצה שרוצה להיפטר מהחוזה שלך)

הרבה היסטוריה מסתתרת מאחורי העונש ההיסטורי של אלכס רודריגז, כוכב הניו יורק יאנקיז שהושעה בשבוע שעבר עד סוף עונת 2014, כך שבלתי אפשרי לדעת מה היה הגורם המרכזי להחלטה כל כך קיצונית. מה שברור כבר עכשיו זה שההחלטה להשעות את "איי-רוד" ל-211 משחקים, שיעלו לו כ-34 מיליון דולר בשכר, הושפעה הכי פחות משימוש בסמים.

***

כן, רודריגז היה ברשימת הלקוחות של קליניקה בשם ביוגנסיס (Biogenesis) בפלורידה, שסיפקה ל-20 שחקני בייסבול הורמוני גדילה. וכן, זו הפעם השנייה בקריירה שהוא נתפס בשימוש בחומרים משפרי ביצועים. אבל רודריגז, בן 38, משלם עכשיו מחיר חסר תקדים בעיקר על הדרך שבה הוא ניהל את הקריירה שלו.

אלכס רודריגז נולד בניו יורק למשפחה דומיניקנית, שחזרה לרפובליקה הדומיניקנית כשהוא היה בן ארבע ובהמשך חזרה לארה"ב והתיישבה במיאמי. רודריגז התחיל עם בייסבול, ומהר מאוד התגלה כעילוי בכל סוג של ספורט: במיאמי מספרים שברמת התיכונים הוא היה שחקן הבייסבול, הפוטבול (שיחק בתור קוורטרבק) והכדורסל הכי טוב במדינת פלורידה. כשסיים תיכון, סיאטל מרינרס בחרה בו בסיבוב הראשון של דראפט 1993. שלוש שנים אחר כך, בעונה המלאה הראשונה שלו ב-MLB הוא רשם מספרים שנתנו לו את המקום השני בהצבעה על ה-MVP באמריקן ליג. בשנת 2000, כשחקן החופשי הכי מבוקש בשוק, הוא חתם על חוזה מהמם של 252 מיליון דולר לעשר שנים בטקסס ריינג'רס - שני מיליון יותר ממה שהבעלים דאז, טום היקס, שילם על המועדון.

מי שהשיג לרודריגז את החוזה היה סקוט בוראס, הסוכן הכי מצליח והכי שנוא בספורט האמריקאי. בוראס גם דאג לשים בחוזה סעיף יציאה בשנת 2007, שאותו רודריגז ניצל במדי היאנקיז אליהם הוא עבר בטרייד. הבעיה הייתה איך שרודריגז ניצל את סעיף היציאה: הידיעה יצאה לתקשורת, בחסות בוראס, באינינג השמיני של משחק 4 בוורלד סירייס, כשבוסטון רד סוקס עומדת להשלים סוויפ על קולורדו רוקיס. הקומישינר של ה-MLB, באד זליג, זעם על העיתוי של רודריגז, שהאפיל על אחד הרגעים החגיגיים של העונה; והיאנקיז זעמו כי רודריגז אפילו לא ישב איתם לפני זה.

בסופו של דבר הראפר ג'יי זי ושני מנהלים בכירים בגולדמן זאקס פישרו בין הצדדים, רודריגז פיטר את בוראס והשיג מה שהוא רצה: חוזה של 275 מיליון דולר לעשר שנים ביאנקיז, כלומר עד גיל 42. היאנקיז שמו את המשקעים בצד והסכימו לתת לרודריגז חוזה כל כך גדול וארוך בגיל מבוגר יחסית, כי הוא בדיוק זכה ב-MVP שלישי בחמש שנים, ובעיקר כי "בזמנו", אמר אנדרו זימבליסט, פרופסור לכלכלה בסמית קולג', "הייתה ציפייה שאיי-רוד ישבור את שיא ההום ראן בסוף החוזה (היו לו אז 518 הום ראנס, היום יש לו 647, השיא של בארי בונדס המסומם הוא 762), וזה מלהיב בשביל האוהדים".

הציפייה הזאת התרסקה כבר ב-2009, כשהתברר שרודריגז נכשל בבדיקת סמים בתקופה ששיחק בטקסס, מה שמצרף כוכבית לכל סטטיסטיקה שלו, בדיוק כמו של בונדס. הוא לא נענש כי לבייסבול לא הייתה אז מדיניות נגד סמים, והתחייב שבמדי היאנקיז הוא תמיד היה נקי. לרודריגז עוד היה רגע אחד של עדנה - בפלייאוף 2009 הוא הוביל את היאנקיז לאליפות, היחידה שלו - אבל בשלוש השנים האחרונות הוא דעך, קודם כל בגלל פציעות, והמשקל של החוזה שלו נהיה יותר ויותר כבד עבור היאנקיז.

***

המעורבות של רודריגז בפרשת ביוגנסיס, שנחשפה בינואר, נתנה ליאנקיז סוג של פתח נשימה: עבירת סמים שנייה אמורה להיות שווה 100 משחקים בחוץ בלי שכר, לפי תקדימים. באפריל החוקרים של ה-MLB קיבלו מידע שרודריגז ניסה לקנות מסמכים שמפלילים אותו, מעובדים בקליניקה. כלומר ניסה לחבל בחקירה - אקט שרודריגז מכחיש בתקיפות, בניגוד לשימוש בסמים. נוצר שילוב אינטרסים מעניין בין היאנקיז, עם כל המשקעים מהעבר והמשקל של ההווה, לבין הקומישינר זליג, שעדיין מנסה לשנות את התדמית שלו כ"קומישינר הסמים" (בתפקיד מ-1992) ואין לו יותר מדי אהבה לרודריגז. רודריגז, שיערער על העונש בפני בורר ובינתיים ימשיך לשחק, הפנה אצבע לאינטרסים האלה ביום שישי כשאמר שגורמים בבייסבול "מוצאים דרכים יצירתיות לבטל את החוזה שלך. יותר מצד אחד ירוויח מזה שאני לא אחזור למגרש לעולם".

למרבה הצער, בשבילו ובשביל בייסבול, רודריגז כמעט בוודאות יחזור למגרש: יש לו 61 מיליון דולר להרוויח בין 2015-2017, והוא ידאג שהיאנקיז ישלמו אותם.