המציאות של הריביות הנמוכות מגיעה לקצבאות הפנסיה העתידיות: הציבור שחוסך לפנסיה צפוי לקבל קצבאות נמוכות בכ-10% מכפי שמתקבלות כיום, לכשיגיע לגיל הפרישה מעבודה. מהלך זה לא נוגע לציבור מקבלי קצבאות כיום ולעמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות ולמקבלי הפנסיה התקציבית אלא רק למקבלי הקצבאות העתידיים בפנסיה הצוברת.
כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", ולאחר עיכובים והתלבטויות, האוצר פרסם היום נייר התייעצות בנוגע לשינוי הנחת הריבית במוצרי חיסכון פנסיוני. האוצר ביקש ממנהלי הגופים המוסדיים להציע חלופות עד ל-12 בספטמבר. בכך פותח האוצר בתהליך שעל פי הערכות צפוי להוביל לקיצוץ של כ-10% בפנסיות העתידיות של החוסכים באפיקי החיסכון לטווח ארוך במשק, ביחס לקצבת הפנסיה החודשית שכספי החיסכון שלהם יכולים לקנות היום. השינוי המוצע ייעשה בהדרגה על פני תקופה של עד שלוש שנים.
הריבית התחשיבית שעל פיה מחושבות כיום הזכויות לפנסיה (כלומר גובה הקצבה החודשית) עומדת על 4% ברוטו לשנה. ואולם, זה זמן שהריבית חסרת הסיכון בשוק נמוכה בהרבה ואינה מתיישבת עם הריבית התחשיבית. על פי קונצנזוס הערכות, הצפי הוא להמשך סביבת ריביות נמוכות לתקופה ניכרת נוספת.
באוצר הסבירו היום כי "בשנים הקרובות צפוי גידול חד במספר הפורשים. לפיכך, העיוות שיוצר הפער בין הנחת הריבית בחישוב הקצבאות לבין הריבית בפועל יגדל אף הוא באופן חד בשנים הקרובות. לכן יש לטפל בו בהקדם. תיקון הריבית ימנע עיוותים ופגיעה בחוסכים ובפנסיונרים בישראל. השינוי אינו נוגע למי שהחל לקבל קצבה ואינו נוגע לעמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות".
עוד ציינו באוצר כי הפער בין הריבית התחשיבית לריבית בפועל יוצר סבסוד ש"חורג מעיקרון הערבות ההדדית העומד בבסיס פעילותה של קרן פנסיה... מפניות שהגיעו למשרדנו עולה שחברות מנהלות של קרנות פנסיה דחו לעתים קבלת עמיתים לקראת גיל פרישה בשל הגירעון האקטוארי הכרוך בהצטרפות עמית שכזה, ובגלל שהגירעון בגינו יושת על עמיתי הקרנות שבניהולן".
בשל הרצון להימנע ממהלך זה, בוחנים כעת באוצר שתי אופציות מרכזיות: האחת, הפחתת תחזיות התשואה באמצעות הפחתת הריבית התחשיבית לרמה קבועה נמוכה מהקיים כיום, והאחרת, שינוי מודל הריבית שמשמשת לחישוב סכום הקצבה המשולמת לפנסיונרים במועד פרישתם למודל מותאם לריבית ה"אמיתית" שקיימת בשוק.
באוצר בחנו לאחרונה אפשרות נוספת שלפיה ישונה אופן הנפקת האג"ח המיועדות לאוכלוסייה, תוך מתן אג"ח אלה רק למבוגרים ובשיעור משמעותי מהחיסכון שלהם (אפילו כ-70%-80% מהנכסים הרשומים על שמם).
שאלות | ותשובות
* כיצד מחשבים את קצבת הזיקנה בחברות הביטוח ובקרנות הפנסיה?
את קצבת הזיקנה החודשית מחשבים כנגזרת מהחיסכון הכספי שהצטבר לפי מה שקרוי מקדם המרה או מקדם קצבה. מקדם ההמרה הוא מספר שבו מחלקים את הצבירה של החוסך. לדוגמה, אם לחוסך נצברו מיליון שקל, ומקדם ההמרה לקצבה בקרן הוא 200, הוא יקבל קצבה בגובה 5,000 שקלים לחודש, בעוד שאם המקדם יועלה ל-220 הקצבה החודשית עבור אותם מיליון שקל שנצברו תעמוד על כ-4,545 שקל לחודש.
כך, כל העלאה של מקדמי הקצבה מקטינה את קצבת הזיקנה שחוסך יקבל עם פרישתו לגמלאות עבור סכום החיסכון שצבר במהלך שנות עבודתו.
* כיצד מחושב מקדם הקצבה האמור?
חישוב מקדם הקצבה מתבסס על הריבית התחשיבית להיוון המבוססת על תשואת הקרן - אותה קובע האוצר ושאותה יש לעדכן עתה לאור הריביות הנמוכות ששוררות זה זמן בשווקים (ושצפויות להמשיך ולשרור בשווקים עוד זמן) - והן על סמך אומדני תוחלות החיים, ונתונים אישיים של החוסך.
כאמור, המשמעות של מהלך כזה הינה שהכסף שנחסך היום באפיקי הפנסיה הצוברת יהיה שווה פחות לאחר מהלך שכזה. זאת משום שככל שהריבית התחשיבית נמוכה יותר כך הכסף שנצבר בחיסכון לפנסיה קונה פחות קצבה, כי מקדם הקצבה עולה.
* מדוע האוצר רוצה לשנות את המצב הקיים? מה הבעיה בפער בין הריבית בפועל לריבית התחשיבית?
הפער בין הנחת הריבית לבין הריבית בפועל פוגע בעמיתי קרנות הפנסיה משום שהפורשים מקבלים קצבה המחושבת לפי ריבית של 4%. היות שהריבית בחישוב הקצבאות גבוהה מהריבית בפועל, הרי שאי עמידה בריבית ששימשה לחישוב יוצרת גירעון לקרן, שממומן על ידי החוסכים האחרים בקרן הפנסיה שעדיין לא פרשו.
גם בביטוחי מנהלים סכום הקצבה במועד הפרישה מחושב על פי הנחת ריבית בשיעור של 4%. עם זאת, הקצבה המשולמת בפועל לאותם פורשים מתעדכנת מדי חודש לפי התשואה שמשיגה חברת הביטוח בפועל. כך, מסבירים היום באוצר, הפער בין הנחת הריבית לבין התשואה בפועל יוצר הבדל ניכר בין הקצבה שלה ציפו מבוטחים לקבל לבין קצבתם בפועל והתוצאה היא פגיעה ביציבות הקצבאות וביכולת התכנון של תקציב הפנסיונר.
* מה השינוי בצפוי בקצבת הזיקנה שלי?
ריבית חסרת סיכון השוררת כיום בישראל ובעולם נמוכה משמעותית מ-4% ועומדת על כ-2.5%. הפער הזה, כשהוא מחושב בנוסחה לקביעת מקדם הקצבה (מקדם ההמרה), יתורגם לבסוף להעלאת המקדם בשיעור שיביא להפחתת הפנסיה שסכום הצבור יכול לקנות בכ-10% ביחס למצב הנוכחי, טרם השינוי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
