מודי כידון: "נוחי דנקנר משלם את מחיר ההצלחה שלו"

"אני מרגיש שעושים לי סיכול ממוקד, כי אנחנו מצליחים ופוגעים. אבל זה רק אומר שאני פוגע טוב.

קצת מפתיע שאת הדברים הללו אומר מודי כידון, מי שנחשב מאז ומעולם לנסיך בענף הפרסום. עם עברו כטייס, הבית בסביון, הנסיעות בסטייל לחו"ל וחברים כמו נוחי דנקנר, הוא נתפס כסוג של טפלון שרבב לא דבק בו על אף שהוא יודע לקדם את ענייניו היטב. בימים אלה הוא מסיים את תפקידו כיו"ר איגוד חברות הפרסום, ויוצא כשהוא לראשונה מתייצב בצד ומעורר כלפיו לא רק קנאה או כעס בשל הקשרים שלו ושל שותפו מושיק תאומים, אלא לטענתו, איבה של ממש.

כידון אומר שמסע הרדיפה לא מסתיים רק בשמועות. "זה הרבה יותר מקמפיינים", הוא אומר בראיון מיוחד ל"פירמה". "במשך כשנה וחצי כנראה שמאזינים לכל הטלפונים שלי, כשאני נוסע באוטו אני לא נוסע לבד - מלווים אותי. אני כל הזמן במעקבים. אני חווה לצערי קמפיינים שליליים מצד קולגות לענף אשר מנסים בדרכים שונות לפרוק את תסכולם וניסו לטפול עליי עלילות, הם אף הרחיקו והשקיעו סכומי עתק בחוקרים פרטיים ש'ליוו' אותי. בשנתיים האחרונות אף פעם לא הייתי 'לבד' תמיד הייתי מאוזן ואו נצפה".

- מי עוקב אחריך?

"מי שעושים את זה הם כנראה גורמים מסחריים שרצו להוכיח קשר כזה או אחר (עם נוחי דנקנר - ע.ב.ל), ומאחר שקשר כזה לא קיים זה לא צלח. השקיעו מאות אלפי דולרים בניסיון לקשר אותי לדברים שלא היו. אני בטוח בזה במאה אחוז, ובעיניי, חצו פה את הגבולות האדומים בגדול".

המהלכים של כידון עוררו תרעומת רבה מצד גורמים בתעשייה. הוא יצא למאבק במטרה לשנות את אופן ההתנהלות של שוק המדיה בישראל. זה בא לידי ביטוי בחבירה ליורם באומן, בניסיון לקבל אישור מהממונה על ההגבלים העסקיים ליצור גוף מדיה חזק, כשעל הדרך הם נכנסו חזיתית ובגלוי במובילת השוק - קבוצת מקאן אריקסון.

לצד זה, העלה כידון את נושא שינוי שיטת התגמול ומעבר משיטת עמלות היתר לשיטות אחרות, כמו תשלום לפי פרויקטים או שעות עבודה. כיוון ששוק המדיה הוא צינור החמצן של משרדי הפרסום, כידון, במהלכיו, דרך בעוצמה על כמה יבלות. אדלר חומסקי למשל, שחולקים עם גיתם כמה תקציבים (שופרסל, בנק הפועלים), נאלצו לעבור בעבודה עם פועלים לשיטה שלא בהכרח חפצו בה, גליקמן נטלר סמסונוב מצאו ששיתוף הפעולה שלהם עם מקאן מאוים, ומעל לכל - כידון פתח חזית ישירה מול מקאן אריקסון.

העובדה שמשרדיהם של כידון ובאומן אינם נחשבים לחזקים במיוחד בתחום המדיה, הביאה לטענות כאילו כידון משתמש באיגוד כדי לקדם אינטרסים אישיים. בסופו של דבר, תמיד עלה שוב ושוב שמו של נוחי דנקנר.

"מנסים לערער את מעמדנו"

בשנה החולפת בעל הברית והחבר הטוב של כידון, נוחי דנקנר, הסתבך כך שאפילו ההישארות שלו בקבוצת אי.די.בי אינה מובטחת. הדבר עשוי בעתיד להוציא מחדש לשוק תקציבים כמו שופרסל וסלקום, מה שיסביר אולי כמה תיאוריות קונספירציה סביב כידון ששווקו באחרונה באגרסיביות על ידי כמה מיריביו המרים.

קמפיין מקיף נגד כידון הרחיק לכת ואף דיבר על "חשד לשוחד ומעשה הונאה", כביכול, של כידון בכל הקשור לעסקי דנקנר. אלה, הגדיר זאת בכיר בתעשייה, "באו לידי ביטוי בשנה האחרונה, שבה מודי כידון וכנראה לא רק הוא 'נחלצו' לעזרת ה'מיטיב' נוחי דנקנר, תוך מתן הלוואות אישיות ובקניית אג"חים... כיוון שתקציבי אי.די.בי מהווים כ-40% ממחזור גיתם ושינוי שליטה באי.די.בי יגרום לאובדן תקציבים אלו ולהיעלמותו של המשרד מהמפה... פעם היו קוראים לזה שוחד", קינח אותו בכיר בתעשייה, "היום קוראים לזה עזרה לחברים".

- מודי, האם השקעת באופן אישי בעסקים של דנקנר? היית חלק מההנפקות?

"אני חבר מאוד טוב של נוחי. אנחנו חברים 40 שנה, האמנתי ואני מאמין בו. אבל החלטות לגבי השקעות כאלה ואחרות אני עושה עם עצמי לבד, ולא עם אף אחד אחר". אין לי שום רצון לחלוק את המידע הזה. אני יודע שחיפשו כל הזמן דברים, חיפשו בלי סוף. רצו להראות שיש קשר בין הדברים ולא הצליחו למצוא, ולא בכדי".

- ניסו להציג קשר לא כשר.

"במסגרת המלחמה בין חבריי הפרסומאים, כל הזמן ניסו להגיד שיש פה ניגוד אינטרסים, שאני עוזר לנוחי והוא עוזר לי. תיאוריה שהומצאה באחד או שניים ממשרדי הפרסום, סיפור דמיוני שלא צלח. עם כל הכבוד, אני רק מודי כידון ואני לא יכול לעזור לנוחי דנקנר".

- קשה להתעלם מזה שיש לכם תקציבים בסיכון גבוה - תקציבי קבוצת אי.די.בי. אם נוחי דנקנר יאבד את הבעלות על הקבוצה אתם עלולים לאבד אותם.

"אני מכיר את שני האנשים שמסתובבים בשוק ומפיצים את התורה הזאת. הם מאוד חפצים בזה, אבל גיתם עובד עם שופרסל 27 שנים - הרבה לפני שנוחי הגיע לשם. עברנו שם שש הנהלות, אני מעורב שם אישית ברמה יומיומית. לכן, אם חס ושלום שופרסל לא תישאר של אי.די.בי, אני מאמין שנישאר שם. בסלקום עשינו עבודה מדהימה. אם יבוא בעל בית חדש, ואני מקווה שלא יבוא, הוא יצטרך לבחון את מה שעשינו ולהחליט, כמו כל לקוח שקם בבוקר ויכול להחליט שהוא מחליף משרד".

"צריך לחבק את עופר ותשובה"

הקשר האישי של כידון ודנקנר, כבר ברור, לא התקבל בעין יפה בענף הפרסום. אבל ברגע המשבר הוכיח כידון שהוא חבר אמתי. מקורביו סיפרו שהוא לקח את המשבר של דנקנר באופן אישי. "זאת חברות אמת", הוא אומר.

לרגעים קשה לו להסתיר את הכעס על הדרך שבה התנהגו כלפי דנקנר, כמו גם כלפי טייקונים אחרים במשק הישראלי. כשהוא מתבקש להעריך את מידת הסיכוי שדנקנר ייצא מהסיפור הזה עם אי.די.בי ביד הוא עונה: "במתווה של אייל גבאי הוא כתב שכל החברות התפעוליות נהדרות. הבעיה המרכזית של נוחי זה עודף מימון באחזקות. נוחי משלם את מחיר ההצלחה שלו. הוא עשה כאן דברים גדולים, ופה בארץ יש רצון לירות בקטרים.

"כשהסתכלתי על הפופוליזם של להתנפל על אינטל, טבע, אמרתי לעצמי 'מה הם חושבים לעצמם? אם חס ושלום יגרשו מפה את אינטל, קריית גת, במקום להיות עיר צומחת תהפוך להיות קריית האבטלה'. זה מטורף...מי ייצר מקומות עבודה? לא המדינה. זה נוחי ואינטל וטבע".

כידון גם מתרגז מאוזלת היד של המדינה לנוכח קריסת "בטר פלייס". "זה היה מפעל ציוני גאוני. מדינת ישראל הייתה צריכה לעזור לה. בגלל שזה שייך לעידן עופר, איזו שמחה לאיד הייתה פה. גם הסיפור עם עידן עופר מטריף אותי. הוא בא ואומר 'העולם הולך לגלובליזציה, אנחנו חייבים להיות חברה חזקה יותר ולצורך זה חייבים לעשות מיזוג עם פוטאש כי כך נשיג מחירים טובים יותר'. מיד היו שקפצו 'חס ושלום, נוציא מחצבים של מדינת ישראל' והרסו פה עסקה אדירה".

- הציבור מתקומם שעוזרים לטייקונים ולא לו.

"אנשים לא מבינים שאם לא יהיו פה קטרים שיסחבו את העגלה נלך אחורה. לשר האוצר לקח זמן להתחיל להניע, אבל גם הוא התחיל לדבר כך. שצריך לעזור לאנשים האלה, לחבק את עידן עופר ויצחק תשובה כי הם אלה שמייצרים פה פרנסה".

- לחבק אותם בכל מחיר? חלקם עושים את זה בכסף של הציבור.

"הם בראש ובראשונה מסכנים כסף שלהם, אחרי זה הם לוקחים אשראי מהבנק. כל הקהילה העסקית חטפה בגלל פופוליזם. לקחו כמה סמלים וקעקעו את כולם. המחאה החברתית, התסכול של שנים, גורמים לזה שיהיה נורא קל להתנפל על הקהילה העסקית. כמו שמהצד השני יש כאלה פופוליסטים שרוצים להפוך את ישראל למדינה קומוניסטית, צריך גם מי שיציג את ההישגים שאליהם הגענו בזכות יזמים. אבל אנשי הקהילה העסקית עומדים בגל הזה לבד ונשטפים. כשההמונים רצים לכיכרות, לא מקשיבים. ההמונים רצים אחרי סמלים ולא מבינים באמת. ובשביל זה צריך את המנהיגים, אבל להם נוח במצב הזה".

- מה דעתך על יאיר לפיד כשר אוצר?

"בשבילי הוא הפתעה לטובה. אדם בלי השכלה כלכלית שנכנס תוך שלושה חודשים לכזה משרד ולמד - זה יוצא דופן. ייקח לו עוד שנה-שנתיים להבין יותר, אבל הוא עושה רושם של ראש פתוח בלי אג'נדות. נקי וחף מאינטרסים. הוא בא לעשות עבודה ועם יועצים טובים זה יעבוד. כולם יושבים בסלון ומקטרים שהפוליטיקאים לא טובים, אבל כששואלים מי מוכן ללכת לפוליטיקה אף אחד לא רוצה. אז הולך מישהו מצוין ויורים בו חצים. יעקב פרי היה ראש השב"כ, מנכ"ל סלקום, יו"ר בנק המזרחי - הכל היה נפלא. הוא רק בא לפוליטיקה, וחצים עפים לעברו. שיביאו עוד פרי ולפיד, עוד אנשי עשייה ולא פופוליזם זול. אנשים שבאים לעשות מילואים, כמו חיים שני מנכ"ל משרד האוצר, צריך לחבק ולהגיד תודה".

הכתבה המלאה - במגזין "פירמה"