מסלול לטיול: מסע בעקבות מקורות מים ומעיינות כמוסים

יש בישראל מים, ולא רק בים התיכון או בכינרת. תשאלו את דוד גל-אור. "נכון שאנחנו לא צפון אירופה, ונכון שחלקים משטחה של ישראל הם מדבריים ויבשים, וצהוב בהם מאפריל עד נובמבר, אבל אנחנו לא ארץ מדברית ממש. בשנים האחרונות מאגרי המים מתמלאים בכמויות אדירות של מים הזורמים בחורף מנחלי הגולן, הגליל, הרי יהודה, ירושלים ורכס הרי חברון, והמודעות לשימוש המושכל בהם גדלה. אם נשתמש נכון במי הגשמים ונאגור את מי השיטפונות, בעיית המים תקטן משמעותית, ואכן המדינה מחייבת כיום את חברת מקורות להזרים מחדש לטבע את המים שנאגרים על-ידה", אומר גל-אור.

המוטו כיום, מוסיף גל-אור, הוא השבת מים לטבע. "כך למשל, נחל עמוד שוב מלא במים, ובשנים האחרונות אין שנה שבה איננו מגלים עוד מקור מים - מבור מים ומבריכה ועד פלג, אגם או מעיין נסתר. גם האקוויפרים, אותם אגנים תת-קרקעיים הכולאים מים בין שכבות הסלע שבבטן האדמה, הם מקור לא אכזב למעיינות רבים, מהם כאלה שעד היום נסתרו מעינינו", הוא מספר.

החורף הגשום השנה דרבן את דוד ואת בנו ערן, בעלי הוצאת ספרי הטיולים מסלולים, לפרסם לקראת הקיץ מהדורה מעודכנת של סדרת "מעיין לכל יום", על 365 מקורות מים טבעיים בישראל. "החלטנו שאיננו מסתפקים במקומות שהכרנו, ובשנה וחצי האחרונות יצאנו לגלות מקורות חדשים ומעיינות כמוסים", מספר גל-אור על המיזם. "הלכנו עקב בצד אגודל בנחלים מוכרים, מחפשים את כל פינות החמד שלהם. מצאנו למשל לגונה קפואה וצלולה בנחל דן שזרימתו חזקה, וזה היה רגע של חסד. לאורכו של נחל חרמון תחתון מצאנו בסבך פינות שלא הכרנו קודם".

גילויים של מקורות מים נסתרים הובילו בשנים האחרונות למגמה מבורכת של שיקום מעיינות, פלגים, נחלים, בריכות ובורות מים, אם על-ידי רשות שמורות הגנים והטבע ואם על-ידי רשויות מקומיות. תופעה נוספת, מכמירת לב וישראלית מאוד, היא של משפחות ושל עמותות פרטיות המשקמות ומטפחות מקורות מים כדרך להנציח את יקיריהן, ברובם חללי צה"ל שאהבו טבע. הנה כמה פינות של מים חיים.

נופרים ודגי זהב

חבריו של ארבל רייך, תושב יובלים ולוחם ביחידת עורב, שנהרג בפעילות מבצעית ברצועת עזה ב-2007, החליטו להנציח את זכרו ולבנות בריכת נוי בצלמו, בדמותו ועל-שמו - עין בלה, כפי שנהגו לכנות אותו. מול הנוף נבנתה בריכת מים מלבנית ויפה, שהמים מוזרמים אליה בצינורות מבאר סמוכה, ונכתב עליה: "ככה אהבת את הטבע, ועכשיו אתה כבר חלק מהנוף".

בבריכה שוחים דגי זהב בין צמחי מים צבעוניים, שבולטים בהם פרחי נופר צהובים ואדומים. השטח סביב הבריכה מטופח ומרשים. החברים שתלו גינת תבלינים, סידרו פינה למדורה, ולהכנת פויקה הציבו משטח לישיבה ובנו סככת צל.

נקודת מוצא וסיום: שביל עפר סמוך למושב יעד.

הגעה: מצומת יבור פונים מזרחה לכביש 805, לכיוון יישובי משגב, ולאחר כשבעה קילומטרים פונים שמאלה למושב יעד. לאחר כשלושים מטרים פונים ימינה לשביל עפר ומחנים. מהחניה ממשיכים בשביל העפר, ולאחר כעשרים מטרים מגיעים לשער מימין. עוברים לצד השער ומתחילים לרדת בשביל הרחב. בפיצול השבילים בוחרים בשביל השמאלי, המסומן בכחול, שממשיך לרדת. יורדים כמאה מטרים, ופונים בהזדמנות הראשונה ימינה, לשביל רחב. הולכים במשך כשתי דקות, ומעט לפני שער נוסף, כאשר רואים צינור שחור מבצבץ, פונים שמאלה בין עצי האורן ומעקה המתכת השחור. יורדים במדרגות עץ, הולכים שמאלה כעשרים מטרים ומגיעים לבריכה.

להקשיב למים

את עין מוקש, בריכה עגולה וגדולה הנמצאת בסמוך לקיבוץ עין זיוון, בתוך הכפר הסורי הנטוש זיוון, מכירים לא מעט מטיילים. שוליה בנויים אבני בזלת המונחות זו על זו, ואל המים העמוקים יורדים על-גבי אבנים גדולות יותר, הבולטות כלפי חוץ ומשמשות כמדרגות. אפשר לשחות במימיה, ולאחר מכן לשבת על המדרגות התחתונות עם הרגליים במים. לא רבים יודעים שבמרחק של כשתי דקות הליכה יש בריכה נוספת, קטנה יותר אך יפה לא פחות, שזכתה לשם עין מוקשון. זוהי בריכת מים עגולה הנחבאת מאחורי סוללת עפר. היא בנויה אבני בזלת שחורות, המים שבה צלולים מאוד ונקיים, ושוחים בה דגים וצבי מים. בשולי הבריכה ישנן מדרגות אבן היורדות אליה, אך מכיוון שמתחת למדרגה העליונה חסרות שתי אבני מדרג, הכניסה לבריכה אפשרית בקפיצה בלבד, והיציאה ממנה קשה מעט ומצריכה עזרה מבחוץ.

חשוב: השטח סביב הבריכה ובשולי הדרך המובילה אליה עבר פינוי וניקוי ממוקשים. עם זאת, אין לרדת מהשבילים הברורים המובילים אליה.

נקודת מוצא וסיום: רחבת עפר לצד כביש 98, מזרחית לעין זיוון. מרחק מהרכב כ-500 מטרים.

לא רק בגליל ובגולן

"גם בהרי ירושלים מתחבאים בריכות ומעינות, אינטימיים ושקטים", אומר גל-אור כממתיק סוד. "למשל, כמעט בצמוד למושב אבן ספיר נמצא עין ספיר, שמימיו נובעים בתוך מערה חצובה בסלע. המים במעיין רדודים וצלולים, ונעים לשבת על אחת מהאבנים שבמים ולהסניף את השקט של המקום. שווה ללכת עד קצה המערה, לראות את הטיפות המטפטפות מן הסלע ולהקשיב למים".

נקודת מוצא וסיום: מושב אבן ספיר.

הגעה: נוסעים מירושלים לעבר בית החולים הדסה עין כרם ומגיעים למעגל התנועה שבכניסה לבית החולים. ממשיכים ישר, יורדים בכביש כמאתיים מטרים, ופונים שמאלה לכיוון מושב אבן ספיר. אחרי כ-1.6 קילומטרים נכנסים למושב, חולפים על-פני פנייה ראשונה ימינה, ואחרי כמאתיים מטרים פונים ימינה. לאחר כ-150 מטרים מגיעים למזלג רחובות ובוחרים ברחוב השמאלי. נוסעים כ-250 מטרים נוספים, וכשיוצא מימין כביש קצר המוביל למבנה לבן, מחנים בצד הרחוב. ממקום החניה פונים שמאלה, ויורדים בשביל צר. מיד פונים שוב שמאלה, לשביל מעט יותר רחב, ובתוך כדקה מחפשים את פתח המערה מצד שמאל, תחת עץ גדול.

מידע מפורט על המסלולים מופיע בספרי הטיולים "מעיין לכל יום" מסדרת "מסלולים, להתאהב בארץ מחדש".