עמדה: אם גרנובסקי ישתלט על אי.די.בי - היא תיהפך לקרמשניט

אסור לשכוח מאיפה אנחנו באים, הקטע של לבנות פירמידה פס מהעולם. אחת הסיבות לכך שהבורסה בת"א מתה היא שלציבור נמאס מעסקאות של בעלי עניין שעמדו בראש פירמידות. כל החולי שאנחנו מתמודדים עמו היום בשוק ההון הוא בגלל זה. לא למדנו כלום" (‏יעקב לוקסנבורג, בעל השליטה בלפידות המחזיקה באג"ח חברת ‏‏BGI‏, ל"גלובס").

המחזה שנגלה לעיני מחזיקי האג"ח של חברת ההשקעות ‏BGI‏ בתחילת ספטמבר 2012 היה בלתי שגרתי. באסיפה שהתכנסה במשרדו של עו"ד ישראל שמעונוב, נציגו של המיליונר היהודי אוקראיני אלכסנדר גרנובסקי, בעל השליטה בחברה, המתינו להם גם מנהליה החדשים - רבה של העיר אודסה, אברהם וולף, שמונה ליו"ר ‏‏BGI‏, והמנכ"ל יוסי שניאורסון, מי שליווה בעבר את מסע ההשקעות ההרסני של המשקיע החרדי אמריקאי, שעיה בוימלגרין, בארץ הקודש.

ימים ספורים קודם, במהלך בזק, רכש גרנובסקי, באמצעות קרן הצדקה "חב"ד 770 ‏‏BV‏", את מניותיו של הפיננסייר צביקה בארינבוים ב-‏BGI‏, תמורתן שילם 128 מיליון שקל - מחיר שאז, כמו היום, היה גבוה במאות אחוזים ממחיר המניות בשוק.

ההיסטוריה של הבורסה בת"א רצופה מקרים שבהם הובילה השתלטות על קופת מזומנים דשנה מסוגה של‏BGI ‎‏ תמורת מחיר מופקע, לקריסה עסקית מהדהדת. הסדר החוב הענקי המתנהל בימים אלה באלביט הדמיה של מוטי זיסר, הוא דוגמא אחת מני רבות לניצול הקופה הנרכשת לביצוע השקעות שהיטיבו עם בעל השליטה בחברה, אך פגעו קשות ביתר המשקיעים ובנושיה.

את זה הבינו היטב גם מחזיקי האג"ח המבוהלים של ‏BGI‏, שדרשו כינוס אסיפה דחופה כדי לתהות על כוונותיו של הרוכש. הם זכו לשמוע מפי גרנובסקי כי "כל הצעה להשקעה תובא להחלטת הדירקטוריון, ורק אם זה יהיה טוב למחזיקי האג"ח ולבעלי המניות של ‏BGI‏, זה יצא לפועל. הרווחים הם לצדקה, ולכן חשוב לי שזה ייעשה נכון".

כמעט שנה חלפה מאז אותה אסיפה, ומצבה של ‏BGI‏ לא השתנה מהותית - החברה עדיין חולשת על קופת מזומנים של יותר מ-200 מיליון שקל, מול חובות של כ-120 מיליון שקל למחזיקי האג"ח. אבל לאחרונה, משהו מתעורר בחברה.

זה התחיל עם הצעה ‏ להשתלט על חברת חבס השקעות בדרך של הסדר חוב (שהייתה דומה באופן חשוד להצעה מתחרה שהגישה לפניה חברת אספן גרופ), ואשר נדחתה ע"י מחזיקי האג"ח של חברה זו. אתמול, אישר דירקטוריון ‏‏BGI ‎‏ להוציא לפועל מהלך יומרני (ומסוכן) הרבה יותר, שמטרתו הסופית היא השתלטות על הפירמידה הגדולה מכולם, אי.די.בי הקורסת של נוחי דנקנר.

מאחר שגרנובסקי, שניאורסון ועו"ד שמעונוב יודעים היטב שהכסף בקופתה של ‏‏‏BGI‏ לא יספיק כדי למנף השקעה כה גדולה, הם רקחו מהלך משולב, שבו בשלב ראשון תרכוש ‏BGI‏ את מניות בחברת אמבלייז, הנסחרת בבורסה הבריטית ומצויידת בקופת מזומנים של כחצי מיליארד שקל. בשלב שני, תירתם הקופה של אמבלייז לצורך ביצוע ההשקעה באי.די.בי, שעשויה להיות קרש ההצלה של דנקנר.

מהלך מורכב שכזה, אם אכן ייצא לפועל - והסיכויים לכך נראים קלושים - יוביל ליצירת פירמידה, או שמא נקרא לה עוגת קרמשניט, בת לא פחות מ-7 (!) קומות של חברות ציבוריות. גורד שחקים שבקודקודו חברת ‏‏ZBI‏ (החברה האם של ‏‏BGI‏) והיורד דרך אמבלייז, אי.די.בי, דסק"ש, אלרון\כור והחברות המוחזקות על ידן. זאת בזמן שבהתאם להמלצות ועדת הריכוזיות, נדרשים בעלי שליטה מקומיים לקפל את מספר הקומות בפירמידה שבשליטתם ל-3-2 בלבד בשנים הקרובות.

יצירת פירמידה גבוהה וממונפת כל כך על היסודות המעורערים של אי.די.בי היא מתכון לצרות צרורות (ע"ע קבוצת פלד-גבעוני שהתמוטטה בראש גדול). לא פלא אפוא, שמחזיקי האג"ח של ‏‏‏BGI ‎‏ ולוקסנבורג בראשם, שוב מוצאים את עצמם היום בכוננות ספיגה.